אחרי הפרידה מפועלים: IBI חיתום עברה להפסד רבעוני, חגיגת שכר הבכירים נמשכת
אחרי הפרידה מפועלים: IBI חיתום עברה להפסד רבעוני, חגיגת שכר הבכירים נמשכת
על רקע הקיפאון בשוק ההנפקות, הכנסות חברת החיתום ב־2022 צנחו ביותר מ־54% והרווח הנקי צנח ב־70%. ברבעון הרביעי הציגה חברת החיתום הפסד, לראשונה זה 4 שנים. עלות השכר של שלושת הבכירים ירדה רק ב־35% והסתכמה ב־12 מיליון שקל
המאבק באינפלציה על ידי העלאות ריבית בקצב מואץ הביא לירידה באטרקטיביות של שוק ההון ב־2022. השנה התאפיינה בירידות שערים בשוק המניות ושוק האג"ח כאשר מדד ת"א־125 ירד 11.8% ומדד האג"ח העיקרי, תל בונד 40, צנח בכמעט 8%.
החולשה בשוק ההון פגעה בחברות החיתום שתפקידן להנפיק חברות חדשות: בשנת 2021 גייסו 94 תאגידים חדשים כמעט 10.5 מיליארד שקל ואילו ב־2022 צנח מספר ההנפקות ל־13 בלבד שבהן גויסו 2.3 מיליארד שקל. הקיפאון היה עמוק כל כך עד ש־IBI חיתום הציגה הפסד רבעוני ראשון זה 4 שנים. IBI חיתום היא חברת החיתום היחידה שהיא ציבורית ולכן מפרסמת דו"חות..
IBI חיתום סיימה את הרבעון הרביעי בהפסד של ב־1.4 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב־4.4 מיליון שקל – ירידה של 83% לעומת 25.4 מיליון ברבעון המקביל ב־2021. ב־2022 החברה השתתפה בשלוש הנפקות בלבד המובטחות בחיתום ומאופיינות ברווחיות גדולה: הנפקות של חברת בית וגג וחברת בית בכפר ועסקת אג"ח של דליה חברות אנרגיה.
על הקיפאון בהנפקות חיפה גיוס החוב בסקטור הפיננסי. לאורך 2022 גייס הסקטור 34 מיליארד שקל, עלייה של 25% לעומת הגיוס ב־2021. הבנקים הגדילו את היקפי הגיוס שלהם השנה כדי לממן את הגידול באשראי למשק המתאושש מהקורונה והגידול באשראי לדיור.
בסיכום שנתי רשמה החברה רווח נקי של 17.5 מיליון שקל, ירידה של 70% לעומת הרווח הנקי ב־2021. ההכנסות ב־2022 הסתכמו ב־51.6 מיליון שקל, ירידה של 54% לעומת 2021.
במסגרת פעילותה כחתם, IBI חיתום רוכשת לעיתים מניות של חברות שלא נרשם להן ביקוש גבוה דיו על מנת למכור את כל המניות. ברוב המקרים רכישה זו מסבה הפסד לחברת החיתום (הפסד המתקזז מהכנסותיה מעמלות). על פי הערכות, IBI חיתום היא מחזיקה במניות קוויק, איירטאץ' סולאר, הייקון מערכות ויומן אקסטנשנס בהיקף של עד 3 מיליון שקל לכל חברה. תיק זה הניב לה הפסדים בהיקף של 7.3 מיליון שקל 2022, מתוכם 2.7 מיליון שקל ברבעון הרביעי.
השנה החלשה לא מנעה את המשך חגיגת השכר בחברה. עלות השכר של שלושת בכיריה הסתכמה ב־12 מיליון שקל: 4.36 מיליון שקל לעופר גרינבאום מנכ"ל החברה הבת (חיתום והנפקות), 4.11 מיליון שקל לשי נבו משנה למנכ"ל החברה, ו־3.54 מיליון שקל לירון מוזס, מנכ"ל החברה. שכר הבכירים הביא לסכסוך עם בעל המניות השני בגודלו בחברת החיתום – בנק הפועלים שמחזיק ב־24.9% באמצעות החברה הבת פועלים אקוויטי. בתחילת נובמבר 2022 הודיעה פועלים אקוויטי לפועלים IBI (שמה הקודם של איביאי חיתום) כי היא דורשת ממנה להשמיט את המילה "פועלים" משמה באופן מיידי. מטרת הצעד היתה לפגוע במוניטין של חברת החיתום. הסכסוך נסב סביב סירובו של הבנק לשדרג את שכרם של שלושת הבכירים עד לשכר שנתי של 8 מיליון שקל כל אחד. הבנק טען כי מדיניות תגמול זו חורגת מהמקובל בשוק לחברות דומות, שכן התגמול ההוני בדמות אופציות ומניות עשוי להגיע ל־15% מההון הכולל של החברה. בסופו של דבר, שדרוג השכר עבר בדירקטוריון למרות התנגדות בעלי המניות.
אירועים אלו וחולשת שוק ההנפקות פגעו במניית IBI חיתום. ב־2022 איבדה המניה 39% ומתחילת 2023 השילה 11% נוספים. החברה נסחרת בשווי של 155 מיליון שקל בעוד ההון העצמי שלה עומד על 133.4 מיליון שקל.
