רווחי אלקטרה זינקו ברבעון השלישי; "חלק מהפעילויות הואצו עקב המלחמה"
רווחי אלקטרה זינקו ברבעון השלישי; "חלק מהפעילויות הואצו עקב המלחמה"
חברת התשתיות, הבנייה והזכיינות רשמה ברבעון השלישי זינוק של 45% ברווח הנקי ל-74 מיליון שקל; מנכ"ל אלקטרה על הרבעון הנוכחי: "האצה בפעילות השירותים והאחזקה ובעבודה עם מערכת הביטחון"; לדבריו, "בקבלנות הבנייה והתשתיות רבים מגוייסים למילואים, אבל עשינו התאמות"
אלקטרה שבשליטת האחים זלקינד (47.7% באמצעות אלקו) המשיכה ברבעון השלישי את מגמת הצמיחה שאפיינה את הרבעונים הקודמים שלה, עם הכנסות של כמעט שלושה מיליארד שקל, שיפור של 12% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ותוך עלייה בהכנסות כל חמשת המגזרים שלה. בנטרול רווחים חד פעמיים, הרווח הנקי ניתר ב-45% ל-74 מיליון שקל.
לאלקטרה חמישה מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל; ובחו"ל; הפעלה, שירות ואחזקה של נכסים ותשתיות; ייזום נדל"ן בישראל ובמזרח אירופה; וזכיינות - הקמת וניהול פרויקטים בתחומי התשתיות, הבנייה והסביבה, ותחב"צ.
הקבלנות למבנים ותשתיות בישראל היא מגזר הפעילות העיקרי עם 47% מההכנסות, ומגזר ההפעלה, שירות ואחזקה הוא השני בחשיבותו (25% מההכנסות). למרות הירידה במכירת דירות (אליה התייחס המנכ"ל איתמר דויטשר בשיחה עם כלכליסט - ראו בהמשך), במגזר ייזום הנדל"ן של אלקטרה נרשמה עלייה של 34% בהכנסות ל-176 מיליון שקל, אך זו נובעת מעלייה בהיקפי הביצוע בפרויקטים שהדירות בהם נמכרו כבר בתקופות קודמות. בפעילותה בחו"ל עלו הכנסותיה של אלקטרה ב-9% ל-448 מיליון שקל, והיא עברה מהפסד של 2 מיליון שקל ברבעון המקביל לרווח של 12 מיליון שקל.
צבר העבודות של אלקטרה מגיע ל-30.8 מיליארד שקל לעומת 28.3 מיליארד בסוף 2022. 19.5 מיליארד שקל מהם ממגזר הקבלנות בישראל. במהלך הרבעון היא זכתה במספר מכרזים גדולים: ביולי היא התקשרה עם קרסו נדל"ן להקמת פרויקט פינוי בינוי בירושלים בהיקף של 458 מיליון שקל. בספטמבר זכתה במכרז להקמת והפעלת מתקן לייבוש בוצה בשפד"ן בתמורה ל-1.75 מיליארד שקל, במכרז להקמת נתיב נוסף בכביש שש בתמורה ל-760 מיליון שקל, ובמכרז לפינוי וטיפול באשפה באמצעות מערכת פניאומטית ביבנה בתמורה ל-212 מיליון שקל - המכרז החמישי שבו אלקטרה זוכה בשנתיים האחרונות בתחום זה בהיקפים מצטברים של כ-950 מיליון שקל.
החברה עדכנה כי הליך הסגירה הפיננסית להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב (בשותפות עם דן ואלסטום) עתידה להסתיים בתוך שבועיים לאחר קבלת אישור מהבנק האירופי EIB למימון הפרויקט, כשלהערכת דויטשר הצו לתחילת העבודה עשוי להינתן כבר בסוף דצמבר.
אלקטרה נסחרת כיום לפי שווי של 5.7 מיליארד שקל לאחר שמנייתה איבדה מתחילת השנה 21% משוויה.
"הירידה במכירות התחילה הרבה לפני המלחמה. מדברים הרבה על החשיבות של סיום המלחמה, שזה חשוב, אבל מה שיותר חשוב אלו הציפיות להורדת הריבית, ועלות הכסף חייבת לשנות מגמה כדי שנראה שינוי. אני אופטימי ולהערכתי עד שני רבעונים זה גם יקרה". כך אמר ל"כלכליסט" איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, חברת התשתיות, הבנייה והזכיינות של משפחת זלקינד, על רקע פרסום הדו"חות לרבעון השלישי.
לדבריו, "בכל מה שקשור להזדמנויות בשוק אנחנו זהירים. אנחנו ממשיכים לגשת למכרזי רמ"י אבל אלה נדחו בעקבות המלחמה ואנחנו מתמקדים בעסקאות קומבינציה. בשוק הפרטי עד עכשיו לא היו פרויקטים בקשיים רציניים אבל לדעתי עכשיו הבנקים יתחילו ללחוץ את היזמים ואת החברות יותר ויותר, והכותרות שאנחנו רואים לאחרונה הן רק סנונית ראשונה ויכולות להיות מכך הזדמנויות".
לפי דויטשר, ההשפעה של המלחמה על אלקטרה אינה מהותית, וזאת בזכות העובדה שהחברה פעילה בחמישה מגזרים ובמספר רב של מדינות. "חלק מהפעילויות שלנו הואצו בעקבות המלחמה. למשל בפעילות השירותים והאחזקה שלנו ובעבודה עם מערכת הביטחון. בעוד שהפעילויות בחו"ל לא הושפעו ואחרות ספגו האטה. בקבלנות הבנייה והתשתיות רבים מאנשי הצוותים שלנו מגוייסים למילואים וחסרים גם עובדים, כי אין היום עובדים פלסטינים. אבל עשינו התאמות ובכל האתרים חזרנו לפעילות, פרט לפרויקט האגירה השאובה במנרה שנעצר בהנחית הצבא. להערכתנו ההשפעה עשויה להגיע לעיכובים של רבעון או רבעון וחצי".
