הנפקת ענק? האב צללה לשווי נמוך מזה שבו נפרדה מת"א
הנפקת ענק? האב צללה לשווי נמוך מזה שבו נפרדה מת"א
הבטחות חברת הסייבר להנפיק בנאסד"ק לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר התנפצו. שווי השוק של האב סקיוריטי קרס ביותר מ־37% בתוך שלושה ימי מסחר, ל־157 מיליון דולר. כעת האב נאלצת לממן את פעילותה באמצעות חוב שידלל את בעלי המניות הקיימים
ההבטחות של האב סקיוריטי לבצע הנפקה במסגרת מיזוג עם ספאק, לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר התנפצו בשבוע שעבר על סלעי המציאות. על רקע סירוב המשקיעים להשתתף בהנפקת החברה בנאסד"ק מחירה של מניית חברת הסייבר עומד היום על קצת פחות מ־1.7 דולר, נמוך ב־84% מהמחיר שאותו פרסמה האב עבור משקיעיה בישראל ושווי החברה נאמד ביום המסחר האחרון בה, יום שישי, ב־157 מיליון דולר.
האב סקיוריטי (HUBC) סיימה את המסחר שלה בתל אביב לפני שבועיים כאשר היא נסחרת בשווי של 740 מיליון שקל. הנהלת החברה ובעלי השליטה בה הבטיחו למשקיעים עד לרגע האחרון כי הנה מגיע הרגע שבו החברה תגיע לנאסד"ק ותיסחר לפי שווי של 1.28 מיליארד דולר (4.6 מיליארד שקל). כלומר הבטחת הנהלת החברה למשקיעים היתה כי שווי אחזקתם יוכפל פי 3.6 בתוך יממה. במסגרת המיזוג עם הספאק ריין אייר, המשקיעים הישראלים היו אמורים לקבל 0.7 מניות של האב בנאסד"ק עבור כל מניה שהחזיקו בתל אביב, אולם גם לאחר הדילול, ההנפקה נותרה מבטיחה מאחר שהיא מכפילה את השווי של המשקיעים בתל אביב פי 2.5.
יום המסחר האחרון במניית האב בתל אביב היה ביום חמישי 23 בפברואר, ואחת הסיבות להפסקת המסחר בה באחוזת בית היתה הרצון למנוע קיבוע של המחיר ויצירת ארביטראז' בין המניות. מחיר המניה התיאורטי לתחילת המסחר בנאסד"ק, בשל יחס ההמרה, עמד על 2.29 דולרים למניה, ומשקיע שהצליח למכור את מניותיו במחיר זה יצא מאוזן מההשקעה. בפועל, המניה החלה להיסחר ב־1 במרץ בנאסד"ק במחיר גבוה יותר, של 2.69 דולרים למניה ויומיים לאחר מכן היא כבר צנחה ב־37.7%, למחיר של 1.67 דולרים כאמור.
כך, כפי שלעיתים קרובות קורה בשוק ההון, הבטחות לחוד ומציאות לחוד, אם כי בהאב סקיוריטי לקחו את הביטוי הזה לקיצון. ההבטחה להנפקת פייפ (PIPE) שבמסגרתה "מוסדיים גדולים" ירכשו הזמנות למניות בהיקף של 50 מיליון דולר לא התרחשה, והחברה נאלצת להסתמך כעת על 11 מיליון דולר שלוותה בריביות גבוהות כדי להשלים את ההנפקה, המייסד כבר אינו לוקח חלק פעיל בחברה, ההנהלה הוחלפה, הדח"צים התפטרו והמנייה קורסת. בשל אי־העברת הכספים על ידי משקיעי הפייפ, שהיתה תנאי מקדים להתרחשות המיזוג, וכדי להשלים בכל זאת את המעבר לארה"ב, החברה התקשרה בהסכם "אקוויטי ליין". הסכם זה מאפיין חברות במצבים בעייתיים שבהן האחרונות מבצעות למול חתמים - כאשר אלו מעמידים לה קו אשראי תמורת מניות ואופציות.
האב קיבלה מסגרת אשראי של הספאק שאליו התמזגה, של 100 מיליון דולר, לאחר שבעל הספאק חתם עבור החברה על קו אשראי לקראת רישומה בניו יורק. תנאי העמדת האשראי ספציפית עבור האב אינם ידועים ולא ברור לפי איזה שווי הועמדה המסגרת, אך אלו צפויים להכביד על מאזנה של האב ולדלל עוד יותר את המשקיעים הקיימים והחבוטים של האב מישראל בעתיד לבוא. למעשה, בהתחשב בכך שהזרמת הכספים וגיוס הכסף לפי שווי גבוה לא בוצעה לבסוף, המהלך של מעבר האב לנאסד"ק אינו יכול להיחשב כהנפקה אלא רישום מחדש בלבד של החברה הציבורית מישראל לארה"ב. בתנאים אלו אין זה מפתיע שבתוך שני ימי מסחר החברה נסחרת בשווי שנמוך אפילו מהשווי שבו נסחרה בתל אביב.
במרץ 2022 דיווחה האב על חתימת הסכם מיזוג עם הספאק מאונט ריינר שגייס נכון לאותו מועד 173 מיליון דולר. בנוסף, האב קבלה התחייבות של 4 גופים מוסדיים להשקעה של 50 מיליון דולר בחברה. חברות ספאק מונפקות ומגייסות כסף מהציבור במטרה למזג לתוכן חברות פרטיות בתוך פרק זמן מוגדר, לרוב שנתיים. אם הן לא מצליחות בכך, הן מחזירות את הכסף למשקיעים בתוספת ריבית. בעת שהספאק מגייס את הכסף מהמשקיעים הם לא יודעים עם איזו חברה הוא עתיד להתמזג, ומשום כך הם מקבלים את האפשרות למשוך את הכסף בחזרה לאחר שנחתמת עסקת מיזוג. לאחר החתימה על עסקה כזו, החברה יוצאת לגיוס נוסף, שנעשה כשהמשקיעים, לרוב מוסדיים, יודעים במה הם בוחרים להשקיע.
האכזבה מאלו שהמתינו ל"מיזוג המיליארדים" היתה קשה. ראשית המוסדיים הגדולים שהובטחו על ידי האב סקיוריטי כמשקיעי פייפ במחצית הראשונה של 2022 לא הגיעו, אלא הסתכמו בשתי חברות השקעות קטנות, איי-לאבז ו־MOFO החזקות לצד שתי קרנות גידור קטנות Vizerion ו־Clover Wolf בסכומים שנעים בין 5 מיליון דולר ל־10 מיליון דולר.
בנוסף, גם חברות אלו לאחר ההתחייבות שלהן, לא העבירו את הכסף לקראת ההנפקה. חרף ההתחייבות, החברה מצידה ויתרה על ההון, מהלך שמעמיד בסימן שאלה גדול את האמונה של האב סקיוריטי מלכתחילה להיתכנות המהלך ומגדיל את האפשרות לכך שהחברה תהיה חשופה לתביעות משפטיות בעתיד לבוא.
לפני פחות מחודש הדיח הדירקטוריון האב את מייסדה, המנכ"ל אייל משה, ואת מקומו תפס עוזי מוסקוביץ'. גם בת זוגו של משה, איילת ביתן, שכיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש, התפטרה. על מנת שלא לנענע את הספינה, הכריזה החברה כי משה יהפוך לנשיא החברה וירכז את פעילותה בארה"ב אולם משה נעלם מאתר החברה ואף לא נכח בטקס לחיצת הפעמון המסורתית בנאסד"ק, עם תחילת המסחר במניה, אף שאירוע זה הביא גם את הבכירים שממוקמים בארץ להגיע לארה"ב בטיסה מיוחדת. ניסיונות פנייה אל החברה ואל משה בנושא זה נענו בשלילה.
היו"ר החדש של החברה הוא קסביאן נוריאל, קונסול ישראל לשעבר בטנזניה ומקורבו של אלי רייפמן - שנדון ב־2011 לארבע שנות מאסר על הונאה פיננסית בפרשת אימבלייז - והוא דמות שפועלת מאחורי הקלעים באיי-לאבס שהיתה כאמור אחראית על ה"התחייבות" להשתתף בהנפקה המיועדת בנאסד"ק (אולם כאמור לבסוף לא העבירה את הכסף).
מעבר לכך, עם מעבר החברה להיסחר בארה"ב עזבו אותה שני הדח"צים - מוטי פרנקו וזאב צל, שאותם תחליף ליאת אהרונסון שנחקרה בעברה בבפרשת השוחד של חברת סימנס ובכירי חברת חשמל. אהרונסון העידה לאחר שפתחה לבעלה אורן אהרונסון, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, חשבון בנק באוסטריה על מנת שיופקדו אליו כספי שוחד. בחקירתה ברשות הסבירה אהרונסון על פתיחת החשבון באוסטריה כי "לא הייתי מעורבת. לא ידעתי כלום ולא רציתי לדעת".
