בלעדיסרצ'לייט פנתה למשרד התקשורת: רוצה לשלוט בבזק עם 15% בלבד
בלעדי
סרצ'לייט פנתה למשרד התקשורת: רוצה לשלוט בבזק עם 15% בלבד
בי־קום, בעלת השליטה בבזק שנמצאת בשליטת קרן סרצ'לייט ודוד פורר, הגישה למשרד התקשורת בקשה להקטין את גרעין השליטה בבזק בצורה משמעותית, מ־25% לכ־15%. כך יתאפשר לה להיפגש עם מזומנים רבים ולהמשיך להחזיק ברוב בדירקטוריון
השאלות "מהי שליטה ומיהו בעל השליטה בחברה ציבורית?" נהפכו לנושא חם בשוק ההון המקומי בעת האחרונה, וזאת בשל עסקאות שמתחו את גבולות המונח לקצה. כעת נדמה שהחבל הדק ממילא בסוגיה זו עומד בפני מתיחה נוספת.
לכלכליסט נודע כי בי־קום, בעלת השליטה בבזק (27.2%), הגישה למשרד התקשורת בקשה לשינוי היתר השליטה בחברה, כך שגרעין השליטה המינימלי בה, הקבוע בחוק, יירד מהשיעור הנוכחי של 25% לשיעור נמוך משמעותית.
בין בי־קום למשרד התקשורת מתנהלים מגעים בנוגע לשיעור ההחזקה המדויק שאליו תוכל לרדת בי־קום ועדיין להישאר בעלת השליטה בחברת התקשורת הגדולה בישראל. שיעור ההחזקה המדובר בין הצדדים הוא ככל הנראה 15%. כלומר, ירידה מתחת לשיעור החזקה זה פירושה ויתור על השליטה בחברה. אם הצדדים יגיעו להסכמות ומשרד התקשורת יסכים לשנות את צו הבזק, יהיה צורך בקבלת אישורים מגופים נוספים, כמו השב"כ, שכן בזק נחשבת לנכס חיוני. בי־קום נמצאת בשליטת הקרן האמריקאית סרצ'לייט (66.3%) ודוד פורר (12.6%).
לפי חוק התקשורת וצו הבזק, מי שמחזיק בגרעין השליטה בבזק מחזיק גם באמצעי השליטה בחברה — מינוי של שלושה דירקטורים לפחות, מינוי יו"ר דירקטוריון, מינוי מנכ"ל, רוב בזכויות הצבעה וזכות לקבוע את מדיניות הדיבידנד של החברה. כיום מונה דירקטוריון בזק שמונה חברים. מחציתם מונו מטעם בי־קום, כולל היו"ר תומר ראב"ד, שהוא גם מנכ"ל בי־קום והנציג של סרצ'לייט בישראל.
טל פורר, בנו של דוד פורר, משמש כדירקטור חליפי ואינו נמנה עם שמונת חברי הדירקטוריון. כלומר, כיום יש לבי־קום 50% מהדירקטורים, שעה שהיא מחזיקה בכרבע ממניות החברה. ככל שמשרד התקשורת יאשר את הפחתת שיעור ההחזקה הדרוש לגרעין השליטה, ביקום תוכל להמשיך להחזיק במספר דומה של דירקטורים — גם עם שיעור החזקה נמוך משמעותית.
ממשרד התקשורת נמסר כי אכן התקבלה פנייה מבי־קום והיא בבדיקה כעת. ככל הידוע, ההחלטה אמורה להתקבל בקרוב, לאחר עיכוב של כחצי שנה. אלעד מלכה, המשנה למנכ"לית משרד התקשורת, הוא האיש שאמון על הנושא.
בסרצ'לייט ובבי־קום מדגישים כי אין להם כוונה למכור מניות של בזק בטווח הנראה לעין, וכי בתקופה האחרונה בי־קום אף הגדילה את ההחזקות שלה בבזק.
בי־קום פנתה למשרד התקשורת בנוגע לתיקון חוק התקשורת וצו הבזק הנגזר ממנו בפעם הראשונה ביולי 2021. בסוף 2022 אכן בוצעו בו כמה שינויים, והממשלה אישרה את השינויים האלה באופן סופי בספטמבר 2023. בי־קום הגישה בקשות נוספות ביולי ובספטמבר 2023. השינויים שאושרו, בין היתר, מאפשרים לבזק להיות חברה ללא גרעין שליטה כלל. כמו כן, הצו המתוקן מאפשר לגוף זר להחזיק בשליטה בבזק גם ללא שותף ישראלי. הקלות נוספות שניתנו במסגרת הצו המחודש הן שגוף מוסדי יוכל להחזיק עד 7.5% ממניות בזק, במקום 5% בלבד, הגם שכל החזקה של יותר מ־5% מחייבת עדיין קבלת היתר מתאים ממשרד התקשורת. כמו כן, הוחלט לוותר על הדרישה ולפיה כל מי שמחזיק בנתח של 2.5% ויותר ממניות בזק נדרש לדווח על ההחזקה הזו, וזאת בניגוד לנדרש בכל חברה אחרת, שם כל בעלי העניין נדרשים לדווח על החזקתם. בעל עניין הוא מי שמחזיק בנתח של 5% ויותר.
חוק התקשורת חל גם על המתחרות של בזק בתחום הסלולר — פרטנר וסלקום. בפרטנר יש דבוקת שליטה שמחזיקה ב־27%; ובסלקום יש בעלת שליטה, דסק"ש, שמחזיקה ב־36% מהמניות. בתחילת השנה חתמה דסק"ש על עסקה למכירת מניות השליטה לקרן פורטיסימו לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל.
היה ומשרד התקשורת יאשר את הקטנת גרעין השליטה בבזק, עשוי הדבר לעמוד בסתירה להליך שמקדמת במקביל רשות ני"ע. הרשות מגבשת בימים אלה את עמדתה לגבי שאלת השליטה, נוכח העסקה שנעשתה בחודש שעבר ובה רכשו האחים אמיר 24.99% ממניות שופרסל תמורת 1.6 מיליארד שקל. השניים מינו עצמם ליו"ר ולמנכ"ל, סיכמו עם קודמיהם בתפקידים על עזיבה, ומינו 6 דירקטורים מתוך 12. אולם הם טוענים כי לא רכשו את השליטה בשופרסל, אלא שהם בעלי המניות הגדולים. להגדרה הזו יש משמעות בכל הנוגע, למשל, לאישור עסקאות בעלי עניין, שנדרשות לקבל רוב מבין בעלי מניות המיעוט, כאשר הן נעשות מול בעל שליטה.
גיבוש העמדה של רשות ני"ע יהיה רלבנטי גם לפז, שנסחרת ללא גרעין שליטה. זוהר לוי, שכבר מחזיק באמצעות חברת הנדל"ן סאמיט בכ־10% ממניותיה, מבקש כעת להגדיל את החזקתו ל־20% ולקחת את המושכות לידיו, גם אם לא באופן רשמי ומבלי להיחשב בעל שליטה.
אם משרד התקשורת יאשר את הקטנת גרעין השליטה בבזק, תיתכן התנגשות חזיתית עם רשות ני"ע והעמדה הרשמית שהיא תגבש. ייתכן שהרשות תבחר לקבוע רף החזקה פורמלי — דבר שיערים קשיים על בי־קום.
השאלה היא מדוע בי־קום שואפת להקטין את גרעין השליטה בבזק? ככל הנראה, מדובר במהלך משתלם יותר כלכלית לעומת האלטרנטיבה — מכירת המניות של בי־קום, שדרכה היא שולטת בבזק. זאת משום שבי־קום נסחרת בדיסקאונט על שווי ההחזקה שלה בבזק. שווי השוק של בי־קום עומד כיום על כ־1.4 מיליארד שקל, ושווי ההחזקה של סרצ'לייט ופורר בחברה עומד על כ־1.1 מיליארד שקל. זאת בשעה שהמניות של ביקום בבזק, ששווי השוק שלה 13.2 מיליארד שקל, שוות 3.6 מיליארד שקל — מה שגוזר להחזקה המשורשרת של סרצ'לייט ופורר בבזק שווי של 2.8 מיליארד שקל. בנוסף, את מניות בזק קל יותר למכור, שכן הן סחירות יותר. מחזור המסחר הממוצע היומי במניית בזק ב־90 הימים האחרונים עמד על 30.6 מיליון שקל, בעוד מחזור המסחר הממוצע בבי־קום עמד על 1.9 מיליון שקל ביום בלבד.
בנוסף, בשל החזקתה באמצעי השליטה, אם בי־קום תמכור בעתיד את יתרת מניותיה בבזק, או שסרצ'לייט ופורר ימכרו את השליטה בבי־קום, עדיין אפשר יהיה לקבל פרמיית שליטה משמעותית. ובינתיים, עד שאירוע כזה יתרחש, סרצ'לייט ופורר יוכלו להמשיך לנהל את בזק וליהנות מזרם הדיבידנדים שלה. רק החודש החליטה החברה על מדיניות דיבידנד נדיבה של 70% מהרווח הנקי, שעמד ב־2023 על כ־1.3 מיליארד שקל.
סרצ'לייט ופורר רכשו את השליטה בביקום, ודרכה בבזק, בנובמבר 2019, במסגרת הסדר החוב של שאול אלוביץ'. סרצ'לייט ופורר השקיעו 630 מיליון שקל ברכישת מניות השליטה, ונכון להיום, שווי המניות כמעט כפול, כך שיש להם רווח על הנייר של יותר מחצי מיליארד שקל, לא כולל דיבידנדים.
