תוך שבועיים: החברות בת"א גייסו חוב בהיקף גבוה מזה של כמעט כל החודשים ב־2023
תוך שבועיים: החברות בת"א גייסו חוב בהיקף גבוה מזה של כמעט כל החודשים ב־2023
בשבוע הראשון של השנה הונפקו אג"ח קונצרניות בהיקף של 3.2 מיליארד שקל, מתוכו 1.2 מיליארד שקל גויסו על ידי ארבע חברות נדל"ן. יחד עם השבוע הקודם הסכום מגיע ל־13.9 מיליארד שקל. המגמה נתמכת בירידת הריבית ובצורך למחזר חוב
בליץ גיוסי החוב נמשך. 2023 הסתיימה עם זינוק בהנפקות האג"ח, כשאלה הגיעו בדצמבר ל־19.8 מיליארד שקל, סכום הדומה לזה שגויס בכל ההנפקות בחמשת החודשים שקדמו לו. כעת, בתחילת 2024, נראה שהמגמה נמשכת. רק בשבוע הראשון של חודש ינואר בוצעו שש הנפקות אג"ח שבהן גויסו 3.2 מיליארד שקל. בשבועיים האחרונים (מ־24 בדצמבר) גויסו 13.9 מיליארד שקל — סכום שגבוה מהחודש השני החזק ביותר בכל 2023, חודש יוני שבו גויסו 13.8 מיליארד שקל.
הגיוס הגבוה עד כה השנה היה של חברת מקורות שגייסה 1.3 מיליארד שקל, לאחר שזכתה לביקושים של 2.1 מיליארד שקל, באמצעות הרחבה של סדרת אג"ח קיימת צמודה למדד במח"מ של 12.4 שנה, שדורגה על ידי חברת הדירוג מעלות S&P בדירוג AAA באופק יציב. חברת הארגיה דליה גייסה כ־700 מיליון שקל, לאחר שזכתה לביקושים של 1.1 מיליארד שקל, גם כן בהרחבת סדרה קיימת, צמודה למדד במח"מ 6.22 שנה ושדורגה על ידי חברת הדירוג מידרוג בדירוג A3.
1.2 מיליארד שקל נוספים גויסו על ידי ארבע חברות נדל"ן כשהגיוס הגבוה מהם היה של חברת הנדל"ן המניב מבנה שגייסה 670 מיליון שקל בהרחבת שתי סדרות אג"ח שלה. ההנפקה זכתה לביקושים של 1.5 מיליארד שקל, כאשר שתי הסדרות, צמודות למדד במח"מ של 4.2 ו־6.6 שנים וללא בטוחות ומדורגות על ידי חברת הדירוג מעלות S&P בדירוג AA עם אופק יציב.
מעבר לגיוסים אלה שהושלמו כאמור בשבוע שעבר, שלוש הנפקות נוספות בסכום מצטבר של כ־470 מיליון שקל יצאו לדרך, וכמה חברות – בהן אלקטרה, בז"ן, פרשקובסקי, אאורה ודיסקונט – הודיעו על כוונתן לגייס אג"ח בקרוב.
"ההסבר העיקרי להנפקות הוא פשוט שהחברות נדרשות להמשיך לגלגל את החוב שלהן", אמר מנהל השקעות נוסטרו במגדל ביטוח ופיננסים שי בנישו בשיחה עם "כלכליסט". "אנחנו רואים זאת בעיקר בחברות הגדולות כמו חברת החשמל, הבנקים ועזריאלי שמגייסות מיליארדים, אבל גם בשוק הנדל"ן החברות נדרשות לכך. הצורך לא הסתיים בסוף השנה והחברות צריכות להמשיך בכך. לצד הצורך הזה, בעת הנוכחית החברות מזהות הזדמנויות בשל הירידה בתשואות והירידה במרווחים". הכוונה לפער בתשואות בין האג"ח הקונצרני לאג"ח הממשלתי המקביל לו, כאשר ככל שהמרווח גבוה יותר משתקף סיכון גבוה יותר מהאג"ח הקונצרני.
לדברי בנישו, התשואות ירדו בעקבות הציפייה לירידה בריבית. "בספטמבר השוק עדיין ציפה לעלייה בריבית אבל אחרי המלחמה הכיוון התהפך. בנוסף לכך, השוק הישראלי מושפע מהירידה בתשואות בארה"ב. הצפי להמשך ירידת הריבית מוביל את המשקיעים מהשקעה באג"ח הממשלתי לאג"ח הקונצרני בחיפוש אחר תשואות גבוהות יותר. זה מקטין את המרווחים ומאפשר לחברות לגייס את החוב במחיר נמוך יותר", הוסיף.
בנישו מסביר את העלייה בגיוסי האג"ח בכך שאפשרויות המימון הצטמצמו. "עולם המימון, הן הבנקאי והן זה החוץ־בנקאי, סגר את הברז לחברות רבות. מצב זה דחף רבות מהחברות לבחור לגייס את החוב שלהן בשוק האג"ח, ודחיפה נוספת הגיעה מהסגירה של שוק הנפקות ההון בשנה החולפת", אמר.
לדבריו, לאור התנאים הללו, החברות בוחרות לגייס דווקא כעת ולא להמתין לירידה נוספת בריבית בשל חוסר הוודאות לגבי ההמשך, כשרמת הסיכון במדינה עלתה.
לגבי מאפייני ההנפקות ציין בנישו: "מצד החברות הגדולות שמדורגות בדירוגים גבוהים אנחנו רואים את אותן ההנפקות הסטנדרטיות שראינו גם בעבר. אך חברות קטנות ובדירוגים נמוכים יותר נדרשות להביא יותר שעבודים או להקצות אופציות למשקיעים כדי לפצות על מצבן. כשאנחנו מזהים פגיעה ביכולת של חברות לא מדורגות לגייס חוב בשוק הנוכחי".
באשר לתנאי הגיוס אמר בנישו: "אנחנו לא רואים עדיין הנפקות בריבית משתנה אלא יותר בכזו קבועה. מכיוון שהאינטרס של המוסדיים בכך נמוך כאשר יש צפי להורדות ריבית".
לדברי מנכ"ל רוסאריו חיתום נדב רבן, ירידת התשואות של האג"ח הממשלתיות יצרה סביבת גיוס נוחה יותר עבור החברות המנפיקות. "זאת כאשר מהצד השני לגופים המוסדיים נוצר עודף נזילות שחיפש השקעות ודחף גם הוא לביצוע של יותר הנפקות. בחודשים הקודמים היו יחסית מעט הנפקות מאחר שהרבה חברות ישבו על הגדר והמתינו לירידה בתשואות. ברגע שהתשואות ירדו — בעקבות הציפיות להורדת הריבית – המגייסות ירדו מהגדר ופגשו את יתרות הנזילות של המוסדיים והזינוק בגיוסים נרשם", ציין. "העובדה שנוצרה בשבועות האחרונים מעין התייצבות במלחמה והמשק, בחלקו לפחות, והמערכת הפיננסית, מתפקדים לצידה, תרמה גם היא לעלייה בהנפקות".
את האינטרס של החברות בביצוע ההנפקות דווקא כעת הוא הסביר בכך שהנפקה כעת מאפשרת מעין "תעודת ביטוח" מפני חוסר הוודאות ורמת הסיכון הקיימת כשהחרפה במלחמה עלולה לסגור את השווקים והריבית עשויה שלא לרדת בסופו של דבר.
"מכיוון שהריבית האבסולוטית עדיין גבוהה, חברות שמגייסות חוב ומשקיעות את היתרה הנזילה שלו עשויות גם ליהנות מהריבית הגבוהה", אמר רבן.
לדבריו, "רוב ההנפקות נעשות במסגרת הרחבה של סדרות קיימות ופחות באמצעות הנפקה של סדרה חדשה שהיא מהלך איטי ומורכב יותר. סביר שנראה את המגמה ממשיכה בשבועות הקרובים, כשלקראת חודש מרץ קצב ההנפקות יירד בגלל העיסוק של החברות בדוחות השנתיים".
בכיר באחת החברות שגייסו חוב אמר ל"כלכליסט": "לפי תוכנית העבודה שלנו הבנו שאנחנו נדרש לגייס השנה סכומים גבוהים עבור התזרים השוטף שלנו, וכשבחנו את המצב ראינו שני דברים: מצד אחד, התנאים כעת בשוק יחסית נוחים לגיוס עבור חברות בדירוגים גבוהים, בעיקר כשאני מסתכל על המרווחים, והשוק בשל ורעב לגיוסים לאחר תקופה ארוכה שלא היו כאלה. מצד שני, יש חוסר ודאות גבוה לגבי העתיד, לאור העובדה שהממשלה מתנהלת בהפקרות תקציבית, היא תידרש בהמשך לגיוס כספים נרחב ולא ברור מה יהיה מבחינת המצב הביטחוני, ולכן החלטנו למצע את הסיכון ולגייס כבר עכשיו חלק מהסכום".
