"תעשיית הביטוח הוציאה כחצי מיליארד שקל על מעבר לתקן החשבונאי החדש"
"תעשיית הביטוח הוציאה כחצי מיליארד שקל על מעבר לתקן החשבונאי החדש"
בדיון שנערך בנושא תקן IFRS 17, שייכנס לתוקף בתחילת 2025, אמר יאיר המבורגר, יו"ר הראל השקעות: "המשקיעים סוף סוף יוכלו להשוות את שווי חברות הביטוח, שהיו בו הרבה 'חורים שחורים'"
בתחילת 2025 ייכנס לתוקף תקן חשבונאי חדש בענף הביטוח, IFRS 17. התקן אומנם חשבונאי, אך צפוי להשפיע משמעותית לא רק על הדו"חות הכספיים של חברות הביטוח, אלא גם על החלטות עסקיות שיקבלו. בנוסף, מסתבר שהטמעתו כרוכה בעלויות משמעותיות לחברות הביטוח.
התקן החדש אמור להפוך את דו"חות חברות הביטוח לשקופים וברורים יותר. ראשית, הוא מייצר הבחנה בין הרווח מפעילות הביטוח של החברות לפעילות שוק ההון שלהן, מה שמאפשר להעריך האם פעילות הביטוח מנוהלת כראוי. לפעילות שוק ההון השפעה מרכזית על רווחי החברות, דבר שמקשה על היכולת לנתח את ניהול החברה ושווייה.
בנוסף, עד היום ניתוח ההכנסות מפעילות הביטוח של החברות מול לקוחותיהן התבסס על נתוני עבר בכל פוליסה. בתקן החדש הניתוח יתבסס על אומדן עתידי של ההכנסות הצפויות מכל פוליסה. זה שינוי מהותי, שמזכיר את המעבר ממודל העלות למודל השווי ההוגן שבוצע לפני למעלה מעשור בחברות נדל"ן.
"תעשיית הביטוח הוציאה למעלה מחצי מיליארד שקל על המעבר לתקן החדש - ועד עכשיו לא ברור לה למה", אמר יאיר המבורגר, יו"ר הראל השקעות ובעל השליטה בחברה, בדיון שנערך באחרונה בנושא במסגרת פורום שווי הוגן באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, "התקן הזה הוא באמת משהו יוצא דופן, ועברתי הרבה מאוד רפורמות. התעשייה תושפע מאוד מכך. חברות הביטוח יהיו חייבות לחשוב שוב על כל האסטרטגיה שלהן, על תמהיל המוצרים שהן מוכרות, האם כדאי להן למכור או לא כדאי למכור".
המבורגר העריך כי "המשקיעים סוף סוף יוכלו לקבל דרך להשוות באמת את שווי חברות הביטוח, שעד היום היו בו הרבה מאוד 'חורים שחורים'. התקן החדש פותר את הנושא הזה".
בני גבאי, יו"ר הפניקס, העריך שעלות המעבר לתקן החדש תסתכם בסכומים גבוהים יותר. "זה יגיע לדעתי למיליארד שקל", אמר. גם גבאי הביע הסתייגות מהמעבר, אך הסכים שהוא הכרחי לאור העובדה שהעולם עובר לשיטה זו: "אני זוכר שהיו לנו כמה שיחות עם משה ברקת (לשעבר יו"ר רשות שוק ההון - ע"א) וניסינו לשכנע שזה לא יקרה ונתנו כל מיני דוגמאות, אבל בסוף אנחנו במדינת ישראל, חלק מהעולם, וכשיש תקינה בינלאומית, צריכים ליישם אותה פה. מדובר ברעידת אדמה. עם זאת, יהיו למעבר הזה יתרונות, גם אם אני לא רואה אותם עכשיו. אני בטוח שאראה אותם בעוד כמה שנים. אולי בעוד עשר שנים נגיד: איך יכולנו להיות בלי זה".
רו"ח שלומי שוב, העומד בראש פורום שווי הוגן שערך את הדיון וכתב על התקן החדש ספר יחד עם יבגני אוסטרובסקי, סגן יו"ר רשות שוק ההון לשעבר, אמר כי "יש כאן רעידת אדמה חשבונאית, שתעשה טוב לחשבונאות של חברות הביטוח, שעד כה היתה מאוד בעייתית, מרובת טלאים ולא קוהרנטית. סוף סוף ניתן יהיה להבין את התוצאות של חברות הביטוח לאור ההפרדה בין תוצאות שירותי הביטוח לבין תוצאות הפעילות הפיננסית. חוץ ממתי מעט, כמו סמנכ"לי הכספים של החברות עצמן, אף אחד לא באמת הבין את הדו"חות האלה".
לעומת זאת אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון, הביע חשש מהשימוש בהערכה עתידית: "ראינו בעבר לפעמים כמה המציאות רחוקה מההערכות השווי, ולכן אני מאוד חושש מהדבר הזה. אני מתחיל לחשוב שאולי הזנב קצת יכשכש בכלב, כלומר שאנחנו נייצר דברים שהם טובים לחשבונאות, אבל לא בטוח שהם טובים לחברות הביטוח".
