עמלות המסחר המופרכות של הבנקים בני"ע: הרגולטורים מבקשים מהציבור לסייע בפיתרון
עמלות המסחר המופרכות של הבנקים בני"ע: הרגולטורים מבקשים מהציבור לסייע בפיתרון
הסכומים האסטרונומיים שהבנקים מרוויחים מהמשקיעים, תוך חוסר שקיפות מצידם, מכריחים את המפקחים - בנק ישראל, הרשות לני"ע והאוצר לפנות בקול קורא לציבור; במחצית הראשונה של 2024 עמלות הבנקים בני"ע הסתכמו ב־1.4 מיליארד שקל – שמהוות 19% מההכנסות מהעמלות הכוללות במערכת הבנקאית
גביית עמלות מופרכות על שירותים שלא ניתנים, היעדר שקיפות והתבססות על חקיקה ישנה: הבלאגן במבנה העמלות בהשקעה בניירות ערך הביא לשיתוף פעולה בין הרגולטורים. היום (ג') פרסמו בנק ישראל, הרשות לני"ע ומשרד האוצר קול קורא כדי לקבל את התייחסות הציבור לגבי השינויים הנדרשים בתחום.
"יש מקום לבחון מחדש את מודלי התגמול והעמלות הנהוגים כיום בישראל, ובפרט לבחון כיצד ניתן לפעול לשיפור הבהירות ויכולת ההשוואה עבור המשקיע, לשפר את יכולתו לבצע בחירה מושכלת ומותאמת עבורו, לדייק את הלימת התגמול לשירות הניתן, ולהגביר את התחרות בקרב השחקנים השונים לרווחת הלקוחות", נכתב בקול הקורא.
כוונתו המקורית של בנק ישראל הייתה לשנות את עמלות המסחר שהבנקים גובים - שנחשבות לאחת מביצי הזהב של המערכת הבנקאית, בין היתר בזכות העובדה שעלות המסחר דרכם יקרה במאות אחוזים ממסחר דרך אלטרנטיבות, כמו בתי השקעות וחברי בורסה נוספים. במחצית הראשונה של 2024 עמלות הבנקים ממסחר בני"ע הסתכמו ב־1.4 מיליארד שקל – כ־19% מסך ההכנסות מעמלות במערכת הבנקאית.
אלא שבמהלך הליך הבחינה, ודיונים עם שני הרגולטורים המשמעותיים הנוספים בתחום - הרשות לני"ע ואגף התקציבים באוצר, הוחלט לבחון בצורה רחבה יותר את מבנה העמלות בשוק. כך, במקום שינוי נקודתי ומהיר בעמלות דמי המשמרת שהבנקים גובים, הרגולטורים בוחנים שינוי תשתיתי רחב, שמחירו הוא פרק הזמן שייקח לקדמו, אך יש בו פוטנציאל לשיפור רווחת ציבור המשקיעים, עם שוק קרנות נאמנות יותר שקוף ותחרותי, ללא כפל עמלות וסבסוד בין צרכנים. בפברואר האחרון הוקם צוות ייעודי, שלאחר קבלת הערות הציבור, אותן ניתן לשלוח עד ל-27.12, יגבש את המלצותיו.
עם זאת, המלאכה עוד רבה: הקול הקורא אינו כולל הצעות ספציפיות, אלא מציף את הסוגיות המרכזיות שמטרידות את גורמי המקצוע. סביר להניח שלו היו תמימי דעים לגבי השינויים הנדרשים, הם היו מפרסמים הצעה לרפורמה, ולא מסמך שממסגר את הדיון הנדרש, אך נמנע בשלב זה מניסוח פיתרונות ברורים.
כיום, ישנו מגוון רחב מאוד של סוגי עמלות, שמייצר קושי בהשוואה: כך לדוגמא, בעוד שהבנקים גובים עמלות ניהול תיק כאחוז מגודל התיק, בבתי ההשקעות גובים עמלה בסכום קבוע. מעבר לכך, מגוון העמלות מעלה חשש גם לכפל עמלות ולסבסוד צולב בין צרכנים: הבנקים טוענים שעמלות הניהול שהם גובים כוללים את שירות ייעוץ ההשקעות שהם מספקים, אבל השירות הזה ניתן רק לחלק קטן מהלקוחות, ולפלח האמיד מביניהם.
בנוסף, הבנקים גובים עמלת הפצה מבעלי קרנות נאמנות - עמלה ששיעורה - 0.35% - נקבע לפני כמעט 20 שנה, ועולה חשש שהיא מגלמת עלויות שהצרכנים כבר משלמים ישירות לבנקים. המצב הקיים מוביל לא רק לכך שציבור המשקיעים משלם עמלות מופרכות בגובהן לבנקים, אלא גם מונע התפתחות בפעילות הייעוץ וההפצה של קרנות נאמנות.
במסגרת עבודתו, הגדיר הצוות ארבעה עקרונות מרכזיים שיעמדו בבסיס הרפורמה המתוכננת: שינוי מבנה העמלות באופן שיסייע לקדם תחרות, טיפול בכפל עמלות ויצירת הלימה בין השירות שניתן בפועל לבין העמלה שנגבתה, הגברת השקיפות והאחדת התנאים בין מוצרי השקעה דומים, ויצירת תמריצים לפיתוח שוק הייעוץ במטרה להנגיש את שוק ההון לציבור.
האתגר הגדול שעומד בפני הצוות הוא להביא לכך שכלל השחקנים בשוק ההון יהיו כפופים לאותה רגולציה ולאותו מבנה העמלות. לשם כך, בנק ישראל יידרש לבצע מספר שינויים רגולטורים, ובמקביל נדרש גם קידומו של חוק ברוקר דילר - שנועד להסדיר את פעילותם של בתי ההשקעות וחברות המסחר החוץ בנקאיות תחת פיקוח הרשות לני"ע. תזכיר הצעת החוק הופץ לציבור בתחילת אוקטובר.
יושב ראש רשות ניירות ערך, ספי זינגר, אמר במסגרת פרסום הקול הקורא כי הצוות פועל "לשינוי רוחבי לטובת כלל הלקוחות וכלל השחקנים בשוק", והוסיף כי: "המציאות מחייבת אותנו לשאול, האם מודלי התגמול והעמלות הקיימים עומדים בהלימה עם השירות שמסופק ללקוח ומאפשרים מגרש תחרותי ושקיפות".
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, אמר כי "מתעורר הצורך לבחון את מנגנוני הגבייה, שהתגבשו לפני שנים במציאות כלכלית שונה, ולהעריך האם הם מתאימים לסוגי השירותים ולאופי הפעילות של הלקוחות".
הממונה על התקציבים יוגב דרדוס מסר כי: "מטרתנו היא ליצור מודל אחיד, שיאפשר ודאות לגבי סך העמלות הכרוכות בפעילות בשוק ההון, ישפר את יכולת ההשוואה בין הצעות ערך שונות, וכפועל יוצא יגדיל את יכולת המיקוח של הלקוחות".
