לא מפחד מקרב משפטי: כצמן מניע את חלוקת מניות גזית גלוב כדיבידנד בעין
לא מפחד מקרב משפטי: כצמן מניע את חלוקת מניות גזית גלוב כדיבידנד בעין
נורסטאר פרסמה דו"ח הצעת מדף לביצוע הנפקת זכויות בחברה־הבת. בעלי מניות המיעוט יצאו נגד, וטענו כי הדירקטורים הפרו את חובת האמונים שלהם ושייתכן שחיים כצמן עשה שימוש במידע פנים לכאורה
חיים כצמן, בעל השליטה בגזית גלוב, מוציא לדרך את תוכניתו לחלק 14% ממניות חברת הנדל"ן כדיבידנד בעין ולבצע הנפקת זכויות, חרף התנגדות נחרצת מצד בעלי מניות המיעוט — ישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר, וקרן ספרה — שמאיימים בקרב משפטי.
שלשום פרסמה החברה־האם נורסטאר (51%) שבשליטת כצמן (27.7%) דו"ח הצעת מדף לביצוע הנפקת הזכויות. בשבוע שעבר הודיעה על חלוקת 14% מגזית גלוב כדיבידנד בעין לבעלי המניות שלה, וכך תרד לאחזקה של 37% בחברה שלה נכסים בשווי כ־40 מיליארד שקל. במקביל הודיעה שעוד לפני כן תבצע גיוס הון של 166 מיליון שקל באמצעות אותה הנפקת זכויות, כי חלוקת המניות כדיבידנד בעין תרע את מצבה הפיננסי ויש לחזק את מבנה ההון שלה.
1 צפייה בגלריה
מימין אסי טוכמאייר וברק רוזן בעלי השליטה בישראל קנדה וחיים כצמן בעל השליטה בגזית גלוב
(צילום: עמית שעל, אוראל כהן)
נורסטאר, שהודיעה שבכוונתה לרדת משליטה בגזית גלוב בסופו של דבר, נימקה את המהלכים בכך שהם מיטיבים עם כלל בעלי המניות ומקרבים אותם לנכס הבסיס גזית גלוב, ובכך שעל פי רוב חברות אחזקה נסחרות בדיסקאונט. כן הסבירו בחברה שהמהלך גם נועד לאפשר את הנפקת גזית ישראל, שכיום אסורה בחוק הריכוזיות, שלא מתיר פירמידה בת יותר משתי שכבות ציבוריות מדווחות.
בפועל המהלך נועד למנוע השתלטות עוינת על גזית גלוב. ישראל קנדה היא בעלת המניות השנייה בגודלה בנורסטאר (22.6%). לאחזקתה הגיעה לאחר שאספה מניות בשוק ואילצה את כצמן למכור לה כ־11% ממניותיו ב־192 מיליון שקל. רוזן וטוכמאייר לא ממש מסתירים את כוונתם להשתלט על הקבוצה, וכפי שנחשף ב"כלכליסט", פנו לכצמן בהצעה לרכוש את יתרת מניותיו, כדי למזג בין החברות. כצמן סירב, הצהיר שבכוונתו להישאר בעל השליטה, והתוכנית אמורה לאפשר זאת; שכן אם אחזקות נורסטאר בגזית גלוב יפחתו והיא תחדל להיות בעלת שליטה, כצמן יהיה בעל המניות הגדול בגזית גלוב, ומי שירצה להשתלט עליה יצטרך להשקיע הרבה יותר: נורסטאר נסחרת בשווי 1.5 מיליארד שקל בעוד גזית גלוב בשווי 4.8 מיליארד שקל.
יומיים לאחר פרסום התוכנית שלחו ישראל קנדה וספרה (כ־3% בנורסטאר) לדירקטוריון נורסטאר מכתב שבו יצאו נגדה בחריפות ואיימו על הדירקטורים בתביעות אישיות. במכתב, ששלח משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, נכתב שישנו חשש כבד כי "הפרתם את חובת האמונים והזהירות כלפי החברה ובעלי מניותיה, ופעלתם מתוך אינטרסים זרים — אינטרסים של כצמן כבעל שליטה — שאין דבר בינם לבין טובת החברה והיגיון עסקי לגיטימי".
עוד נכתב: "בחינת ההחלטות לגופן, בעיתוין הנוכחי, באופן אישורן החפוז והמגמתי, מלמדת כי רצון להיטיב עם מר כצמן אישית כבעל השליטה ולפעול על פי האינטרסים שלו כבעל מניות, הוא שהניע דיונכם בהחלטות אלה".
רוזן וטוכמאייר לא ממש מסתירים את כוונתם להשתלט על הקבוצה, וכפי שנחשף ב"כלכליסט", פנו לכצמן בהצעה לרכוש את יתרת מניותיו, כדי למזג בין החברות. כצמן סירב והצהיר שבכוונתו להישאר בעל השליטה
במכתב עולה חשד לשימוש במידע פנים מצד כצמן. "לפי דיווח מ־10 באפריל, רכש כצמן ב־7.4, שלושה ימים לפני אישור ההחלטה, 21 אלף מניות מחוץ לבורסה. לפי המידע בידי מרשינו, ההחלטות האמורות נידונו בחברה עוד טרם למועד קבלתן, ומכאן עולה חשש כי רכישת המניות על ידי בעל השליטה היתה נגועה בשימוש במידע פנים".
נורסטאר מכינה תשובתה לבעלי מניות המיעוט. בכוונתה לטעון שישראל קנדה לא יכולה לרכוש את השליטה בשל חוק הריכוזיות וכן נוכח התחייבותה לא לעלות לאחזקה של מעל 22.6% בחברה.
בסביבת החברה מסבירים שלכצמן יש זמן רב להתארגן להשתלטות, שכן לנורסטאר דירקטוריון מדורג וניתן להחליף דירקטור רגיל אחד כל שנה. בנוסף, לטענת החברה רוזן וטוכמאייר חשבו שכצמן ימסור להם את מושכות הניהול בשל גילם הצעיר יותר. משהבינו שבכוונתו להיאבק ושיש לו כלים לעשות זאת, החלו לנהל מגעים למכירת המניות, מה שמוכיח שאין מאבק שליטה של ממש.
