רכישת השליטה בתחנת הכוח בבאר טוביה הכפילה את היקף הנכסים של קיסטון
רכישת השליטה בתחנת הכוח בבאר טוביה הכפילה את היקף הנכסים של קיסטון
קרן התשתיות השלימה רכישת 34% ממניות IPM בתחילת השנה תמורת כ-600 מיליון שקל. כשתושלם העסקה לרכישת 60% מאגד, היקף הנכסים ישלש את עצמו; קיסטון עברה להפסד של 4 מיליון שקל ברבעון הראשון, בעיקר בשל ירידה בשווי של חברת האנרגיה הירוקה סאנפלאואר
קרן ההשקעה בתשתיות קיסטון עברה ברבעון הראשון של 2022 להפסד של כ-4 מיליון שקל בשל הירידה בשווי החברות המוחזקות - בעיקר של סאנפלאואר. זאת במקביל לגידול בהוצאות התפעול של הקרן בעקבות העסקאות שביצעה במהלך תקופת הדו"ח. ברבעון המקביל רשמה הקרן רווח של 7 מיליון שקל.
במהלך הרבעון הרחיבה קיסטון את ההשקעות שלה בחברות מוחזקות (לצד הלוואות נוספות), ובהתאם היקף הנכסים שבניהולה הגיע ל-1.3 מיליארד שקל – יותר מכפול בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה (אז היקף הנכסים הסתכם ב-505 מיליון שקל) ועלייה של 38.5% בהשוואה לסוף 2021 (עמד בסוף השנה שעברה על 938 מיליון שקל). ההשקעה המשמעותית ביותר נעשתה בתחנת הכוח באר טוביה (IPM) - במהלך הרבעון הראשון השלימה הקרן רכישת 34% ממניות התחנה (בשרשור) בכ-600 מיליון שקל.
וזו רק ההתחלה. קיסטון הגישה את ההצעה שהתקבלה לרכישת 60% ממניות אגד תמורת 2.8 מיליארד שקל (ואופציה לרכישת יתרת המניות בהמשך). ההצעה צפויה להגיע עד סוף החודש לאישור האספה הכללית של בעלי מניות אגד. בתחילת מאי הפקידה הקרן כ-350 מיליון שקל כמקדמה על חשבון רכישת המניות, ואם העסקה תושלם היקף הנכסים שלה צפוי לשלש את עצמו.
ההכנסות של הקרן ברבעון עמדו על 10 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל. הכנסות מהדיבידנדים והתקבולים על השקעותיה ברבעון היו הגבוהות ביותר והגיעו להיקף של 27 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון ברבעון המקביל (15 ו-14 מיליון שקל ברבעונים השני והשלישי וללא הכנסות ברבעון הרביעי ב-2021).
במקביל נרשם לה הפסד של 28 מיליון שקל בשורת ההכנסות בשל שיערוכים בחברות המוחזקות, וספציפית כאמור ירידה בשווייה של סאנפלאואר. זאת לעומת הפסד של פחות ממיליון שקל בגין שיערוכים ברבעון המקביל. התקבולים מההשקעות בתחנת הכוח עמדו על 10 מיליון שקל.
ההוצאה התפעולית גדלה ברבעון ל-6 מיליון שקל, לעומת 1.3 מיליון ברבעון המקביל ב-2021. כמחצית מהסכום נבעה מעלויות עסקאות שביצעה הקרן לרכישת חברות, ומרבית היתרה נרשמה בגין גידול בתשלומי דמי ניהול לבעלי עניין ונושאי משרה (כ-2 מיליון שקל). בעקבות זאת ירד הרווח התפעולי של הקרן ב-50% ועמד ברבעון על 4 מיליון שקל, לעומת 8 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.
עלייה נרשמה גם בהוצאות המימון, שהגיעו ל-6.5 מיליון שקל, לעומת 1.3 מיליון ברבעון המקביל. זאת בעקבות הנפקת אג"ח צמודות מדד שביצעה בדצמבר 2021 בהיקף של 464 מיליון שקל - ועלייה של 1.17% במדד בתקופה. המשך העלייה באינפלציה יגדיל את החשיפה של הקרן להוצאות מימון בהמשך הדרך.
קיסטון ריט נוסדה ב-2019 על ידי גיל דויטש, רוני בירם, המכהן כיו"ר החברה, ונבות בר המנכ"ל, והפכה לחברה ציבורית ביוני 2021. הקרן פועלת בתחומי התפלת מים, אנרגיה מסורתית ומתחדשת, תחבורה ותקשורת. בין אחזקותיה הבולטות: חברת סאנפלאואר (45%), שעוסקת באנרגיה מתחדשת, ונסחרת כיום לפי שווי של 274 מיליון שקל; מתקן התפלה באשקלון (50%); תחנת כוח מונעת בגז בבאר טוביה (34%); חברת המפעיל (21%), שעוסקת בתחזוקה ותפעול פרויקטים בתחום התחבורה, כולל כביש 6 ומנהרות הכרמל.
כך היא מחזיקה גם נתח של 30% בחברת Eranovum, שעוסקת בהקמת עמדות טעינה של כלי רכב חשמליים בספרד; ו30% בחברת סינטוריון, שפועלת להנחה והפעלה של סיבים אופטיים בין אירופה להודו דרך המזרח התיכון. בנוסף העמידה קיסטון הלוואה של כ-175 מיליון שקל, המירה לזכויות ב-16%, בתחנת כוח מונעת גז ברמת חובב, ובנובמבר 2021 התחייבה להעמיד הלוואה בסכום של עד כ-200 מיליון שקל, המירה לזכויות ב-16%, בתחנת הכוח המונעת בגז חגית מזרח. עסקה זו טרם הושלמה.
נכון לסוף הרבעון הראשון, החזיקה קיסטון מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 134 מיליון שקל, לאחר שהשקיעה במהלכו כ-423 מיליון שקל בתחנת הכוח בבאר טוביה, ב-Eranovum ובסינטוריון. הקרן נסחרת כיום לפי שווי של 815 מיליון שקל, ובעלי המניות העיקריים בה הם הגופים המוסדיים: אלטשולר שחם – 15.6%; קרנות השתלמות למורים וגננות – 11.4%; כלל ביטוח - 10.6%; מנורה - 8.7%; ומגדל – 8.3%.
