הדולר ברח משפל של 25 שנה: מטפס מעל ל-3.11 שקלים
הדולר ברח משפל של 25 שנה: מטפס מעל ל-3.11 שקלים
המטבע האמריקאי ירד מוקדם יותר עד ל-3.08 שקלים; ברקע, בנק ישראל הודיע כי הגיע לרף ה-30 מיליארד דולר שהתחייב לרכוש השנה; אך נגיד הבנק אמיר ירון אמר כי "הרף אינו מהווה חסם עליון לגובה ההתערבות"; היורו ירד עד ל-3.56 שקלים - עתה הוא עולה ל-3.60 שקלים
שינוי מגמה במטבעות המובילים לעומת השקל: אחרי שהדולר נסחר ברמה הנמוכה שלו מאז שנת 1996 תמורת 3.08 שקלים - מטפס המטבע האמריקאי מעל ל-3.11 שקלים. היורו ירד מוקדם יותר עד ל ל-3.56 שקלים, אך עתה הוא מטפס ל-3.60 שקלים.
בנק ישראל הוציא אתמול את העדכון החודשי על יתרות המט"ח שלו והנגיד אמיר ירון ציין במסגרת זו כי: "הדיווח מבשר על סיום תכנית 30 מיליארדי הדולרים שהוכרזה בינואר השנה". הסכום המדוייק על התערבות הבנק מתחילת השנה לאור הדיווח הוא 30.05 מיליארדי דולר, נכון לאוקטובר. היום האחרון בו נקשרו עסקאות שנכללו בדיווח הנוכחי הוא ה-27 באוקטובר. מידע על הפעילות בנובמבר כמובן עוד לא התפרסם.
במסיבת העיתונאים עם שר האוצר ברביעי שעבר אמר הנגיד כי "רף ה-30 מיליארד דולר אינו מהווה חסם עליון לגובה ההתערבות. הבנק ממשיך לנהל את המדיניות בהתאם למצב המשק ולהמשך הפעילות הכלכלית. אנו בוחנים את ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, ולא נהיה אדישים לשינויים שאינם תואמים את הנתונים הבסיסים של המשק״.
זאת ועוד, הגירעון לסוף חודש אוקטובר עומד על כ-5.5% תוצר שהם 47 מיליארד שקל. בחודש האחרון הגירעון ירד בכ-1.7%, לאחר שבספטמבר עמד על 7.4%. 0.5% מירידת הגירעון באוקטובר נובעת מכספי מסים מספטמבר ששולמו רק באוקטובר. הכנסות המדינה ממסים ישירים זינקו ב-27% מתחילת השנה, ההכנסות ממסי נדל"ן ניתרו ב-72%.
וסיליוס קיונאקיס, ראש אסטרטגיית המט"ח של הבנק השוויצרי לומברד אודייר (Lombard Odier), אמר היום כי בנק ישראל מפגין מחויבות נמוכה יחסית להתערבות בשוק המט"ח.
"השקל נחשב מבחינתנו לאחד המטבעות עם הביצועים הטובים ביותר ואנו אוהבים את המטבע בהתחשב במאזן התשלומים הבריא של השקל, וערכו ביחס לדולר. אנו סבורים שבנק ישראל מפגין מחויבות נמוכה יחסית להתערב בשוק.
התערבות החודשית הממוצעת ירדה מ-4.2 מיליארד דולר בחציון הראשון של 2021, לקרוב יותר למיליארד דולר בחציון השני עד כה. התערבויות תקופתיות צפויות להימשך, אך לא יהיו משמעותיות כמו אלה שראינו בחציון הראשון של השנה", אמר קיונאקיס.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי במזרחי טפחות, מציין כי השקל התחזק בעת האחרונה בשיעור חד יותר גם ממטבעות של מדינות שבהן החלו להעלות את הריבית (הונגריה, צ'ילה, דרום קוריאה, צ'כיה, ניו-זילנד ופולין), וממטבעות של מדינות אשר הצהירו על כוונתן להעלות בקרוב את הריבית (בריטניה וקנדה).
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, מציין כי לפי חלקו של בנק ישראל במחזורי המסחר בבורסה בחודש אוקטובר, הוא רכש אג"ח בסכום כולל של כ-3.5 מיליארד שקל. בכך הגיע היקף הרכישות שלו לכ-80.5 מיליארד שקל והן צפויות להסתיים החודש או בתחילת דצמבר.
"אנו מעריכים שבנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח למרות הגעה לרף הרכישות של 30 מיליארד דולר בתוכנית המוצהרת של הבנק", אמר עוד זבז'ינסקי, שהוסיף כי "בהנחה ששער החליפין יישאר ברמה הנוכחית בחצי השנה הקרובה, השפעתו של הייסוף על האינפלציה צפויה להסתכם בכ-0.3% ותתפרס בין תגובה של סעיף הנסיעות לחו"ל כבר במדד נובמבר (כ-0.1%) לבין תגובה מושהת של הסעיפים האחרים".
"אם בנק ישראל ישוב להתערב בשוק, רטורית, או ברכישות בפועל - או באמצעות כלים חדשים - היעד הבלתי מוצהר יהיה בסדר גדול גבוה מזה שבו השקל נסחר לאחרונה, כלומר מהלך של פיחות". כך מציינים בסקירתם השבועית גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון.
מנגד, מציינים השניים, "אם בנק ישראל ימשוך את ידו משוק המט"ח - דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת - הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף נוסף. בנסיבות כאלו, יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן על שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל ויתכן שכתוצאה מכך ידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר בהרבה מאשר שלהי 2022".
