חגיגת האגרות הנמוכות של ענף הביטוח והמוסדיים לקראת סיום
חגיגת האגרות הנמוכות של ענף הביטוח והמוסדיים לקראת סיום
הגופים האלה שילמו לרשות שוק ההון אגרות בפחות מ־3 מיליון שקל בשנה, לעומת יותר מ־50 מיליון שקל שמשלמים בקרנות הנאמנות — מבלי להביא בחשבון את גודלם ואת היקף הנכסים המנוהלים. האוצר מעוניין להגדיל את האגרות ב־60 מיליון שקל לפחות
רשות שוק ההון עומדת להעלות באופן משמעותי את האגרות שמשלמות לה החברות שבפיקוחה, ובראשן חברות הביטוח והגופים המוסדיים. כך עולה מהשינויים המתוכננים בתקציב 2024, שאתמול פורסמה הטיוטה המעודכנת שלו.
ב־2022 גבתה הרשות מגופיה המפוקחים 22.5 מיליון שקל, ובאוצר מבקשים לעדכן את מודל האגרות בתוך 90 יום, כך שהסכום השנתי הכולל שלהן יגדל ב־60 מיליון שקל לפחות. המהלך לא נועד להגדיל את תקציב רשות שוק ההון, אלא לחסוך למדינה הוצאות, שכן נכתב כי במקביל להעלאת האגרות יופחת מ־2025 התקציב שהמדינה מעבירה לרשות.
באוצר מציינים כי הסכומים שגובה הרשות מהגופים המפוקחים נמוכים באופן משמעותי מהסכומים שגובים רגולטורים פיננסיים אחרים מהגופים שבפיקוחם. ואכן, מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם בשבוע שעבר, עולה כי בעוד האגרות שגבתה רשות שוק ההון עמדו כאמור סביב 20 מיליון שקל, ברשות ניירות ערך הן עמדו על 190 מיליון שקל — יותר מפי תשעה.
אך מעבר לאגרות הנמוכות, יש גם עיוות במודל הגבייה של רשות שוק ההון: 87% מהסכום משלמים סוכנויות וסוכני הביטוח, ודווקא הגופים הגדולים והחזקים יותר שבפיקוח הרשות — חברות הביטוח והגופים המוסדיים — משלמים רק 13% מהאגרות, שהם פחות מ־3 מיליון שקל.
הסיבה לכך היא שהאגרות קבועות ונגבות ללא קשר לגודל הגוף או לעלייה בהיקף הנכסים שמנהל הגוף המפוקח, וללא הבחנה בין המוצרים. כך, לפי דו"ח המבקר, שילמו חברות הביטוח אגרות של 1.27 מיליון שקל (נכון ל־2019, וככל הידוע לא חל שינוי מהותי מאז), מנהלי קופות הגמל שילמו 450 אלף שקל, והגופים המנהלים את קרנות הפנסיה החדשות שילמו יחד סכום זניח של 114 אלף שקל.
לעומת זאת, רשות ני"ע גובה אגרות בהתאם להון העצמי של החברה, שווי הנכסים, אגרות על תשקיפים ואגרות נוספות. רק ממנהלי קרנות הנאמנות היא גובה אגרות של יותר מ־50 מיליון שקל בשנה, על נכסים של פחות מחצי טריליון שקל, בעוד רשות שוק ההון גובה כמה מיליוני שקלים מחברות הביטוח ומנהלי החיסכון הפנסיוני — המנהלים יותר מ־2 טריליון שקל. בדו"ח המבקר הוצע לשנות את מודל אגרות רשות שוק ההון כך שיהיה דומה יותר לזה של רשות ני"ע, וזאת כחלק מביקורת רחבה יותר בדבר הצורך להגדיל את משאבי רשות שוק ההון, שסובלת מתקצוב חסר ותנאי שכר נוקשים לעובדיה, מה שפוגע בתפקודה.
אך במשרד האוצר מתכוונים לקדם רק את המהלך לשינוי האגרות. לא רק שאין בכוונתם להגדיל את תקצוב רשות שוק ההון, אלא שמבחינתם ייקור האגרות ייעשה במקביל להקטנת תקציב הרשות, כך שהוא יישען יותר על האגרות ופחות על תקצוב מהמדינה. מדו"ח המבקר עולה כי התקציב לרשות עמד ב־2022 על 143 מיליון שקל, והאגרות היוו רק 15% ממנו. בהנחה שהאגרות אכן יגדלו ב־60 מיליון שקל, הן יהוו מחצית ממנו.
רשות שוק ההון מתנהלת כבר יותר משנה ללא יו"ר במשרה מלאה, לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מצא לנכון להתערב ולקדם בהקדם מינוי יו"ר לגוף רגולטורי כה משמעותי. מי שמכהן כמ"מ היו"ר מאז אוקטובר 2022 הוא עמית גל.
