"מוסדיים מתנגדים לתנאי שכר בצורה אוטומטית"
"מוסדיים מתנגדים לתנאי שכר בצורה אוטומטית"
אישור שכר בעלות שנתית של 6.3 מיליון שקל למנכ"ל אוגווינד אלון רווה, חרף התנגדות רוב המוסדיים, שחרר את הניצרה של היו"ר שתקף אותם בחריפות. רווה: "ההתנגדות שלהם נראית לי כגימיק"
לא בכל יום יוצא בכיר בשוק ההון המקומי נגד המוסדיים, אלו שמאות מיליארדי השקלים מכספי הציבור שהם מנהלים מהווים את המנוע של שוק ההון. אך נראה שההתנגדות של חלק מהמוסדיים הישראליים שמחזיקים במניות אוגווינד, לחבילת השכר של המנכ"ל החדש אלון רווה הצליחה להוציא את יו"ר החברה גבי זליגסון מאזור הנימוס שמאפיין את מרבית בכירי השוק בעת שהם מתייחסים בפומבי לעניינים של החברות שבראשן הם עומדים.
ביום שני האחרון אישרו בעלי המניות של חברת האנרגיה המתחדשת אוגווינד, שמייצרת פתרונות לחיסכון באנרגיה, את התגמול של רווה כמנכ"ל. מבחינת רווה, שהגיע לתפקיד משיכון ובינוי, שם כיהן כסמנכ"ל וכמנכ"ל החברה־הבת שיכון ובינוי אנרגיה, מדובר בשדרוג, אף שכעת הוא עומד בראש חברה קטנה יותר משיכון ובינוי הענקית, שם כיהן כבכיר, אבל לא כראש הפירמידה.
עלות שכרו השנתית של רווה באוגווינד, ששווי השוק שלה הוא מיליארד שקל, תעמוד על 6.3 מיליון שקל, זינוק של 57% בהשוואה לעלות שכרו שנעה סביב 4 מיליון שקל בשנה בשיכון ובינוי, ששווי השוק שלה עומד על 9 מיליארד שקל. השכר של רווה יורכב משכר קבוע של 1.8 מיליון שקל בשנה, מענקים של עד 1.77 מיליון שקל בשנה הראשונה ותגמול הוני של 2.7 מיליון שקל בשנה.
אופציות מחוץ לכסף
התגמול ההוני מורכב מ־342 אלף אופציות - ששוויין נאמד ב־10.1 מיליון שקל - שיבשילו על פני ארבע שנים. 25% מהחבילה יבשילו לאחר שנה מכניסת רווה לתפקיד, ולאחר מכן 6.25% מהחבילה יבשילו בכל 3 חודשים עד שכל האופציות יהיו בשלות בתום 4 שנים. 92% מהאופציות רווה יוכל לממש במחיר של 59.4 שקל למניה — זהה למחיר המניה בבורסה בעת הענקת האופציות. אולם מאז הענקת האופציות ירדה המניה ב־18%, כך שכעת החבילה הזו מצויה מחוץ לכסף. 8% מחבילת האופציות במחיר מימוש של 125 שקל למניה, יותר מכפול ממחירה כיום.
2 צפייה בגלריה
מימין: גבי זליגסון, יו"ר אוגווינד, ואלון רווה, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת
(צילומים: אלעד גרשגורן, אוראל כהן)
התגמול של רווה אושר חרף התנגדות מרבית המוסדיים — בית ההשקעות פסגות, חברת הביטוח הפניקס (שמחזיקה במניות באמצעות קרנות הנאמנות של קסם), חברת הביטוח איילון, בית ההשקעות מיטב דש וחברת הביטוח הכשרה. מי שתמכו בתנאי התגמול הם בעלי המניות הפרטיים — המייסד אור יוגב (12.8%), קרן קפיטל נייצ'ר (13.2%), ירון יעקבי (6.2%), וכן המוסדיים מגדל ביטוח ובית ההשקעות מור.
רווה אמר אתמול ל"כלכליסט" כי לא תכנן לעזוב את שיכון ובינוי. "יש הרבה חברות שהמציאו המצאות טובות ולא הצליחו לבנות עסק מצליח. למוצרים של אוגווינד יש ביקוש אדיר, אבל החברה צריכה להתגבר על הפער בין הביקוש למוצר לבין הפיכתה לגלובלית ופורצת דרך. אני כאן בשביל זה". ביחס להתנגדות המוסדיים אמר רווה: "הם מכירים אותי מהתפקידים הקודמים שלי. אין מנהל מושלם. יש לי יתרונות וחסרונות, אבל יש לי גם הישגים. ההתנגדות שלהם נראית לי כגימיק. השכר בנוי ממענק חתימה ואופציות שהן מחוץ לכסף. בשיכון ובינוי האופציות שקיבלתי נמצאו בתוך הכסף".
רווה נחשב כמי שהובא לחברה על ידי זליגסון שנכנס לתפקיד היו"ר במאי, והוא זה שפעל למען אישור התגמול של רווה. זליגסון אמר אתמול ל"כלכליסט": "אני חושב שכל ההתנגדות לתגמול מנכ"לים ובכירים בשוק נעשית היום בצורה אוטומטית מצד המוסדיים. הרבה גופים מתנגדים כי הם מעוניינים להתנגד ולא כי הם בחנו את הדברים לגופו של עניין. חבילת התגמול של רווה אפילו לא בקצה העליון של הסקאלה, אבל למוסדיים יש רפלקס התנגדות אוטומטי. ההתנגדות היא בעיקר אמירה פוליטית. אני עובד מול שוק ההון והמוסדיים בארה"ב ובישראל מאז 2006. המשקיעים שבסופו של דבר תומכים בתגמול, הם אלו שמבינים את ההזדמנות בטווח הארוך".
התנגדות המוסדיים לאישור חבילת השכר של רווה נשתלבת בניסיון שלהם להציב רף מקסימלי בכל הנוגע לשכר ומענקים. בספטמבר, לדוגמה, התנגדו אלטשולר שחם, סיגמא, הראל ואיילון קרנות נאמנות לשדרוג שכרו של ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר, לתקרה שנתית של 7.6 מיליון שקל באמצעות הענקת אופציות בשווי של 3.3 מיליון שקל. מעט לפני זה אלטשולר שחם מנע הענקת מניות חסומות בשווי של 15 מיליון שקל להראל ויזל בריטיילורס. אבל בשני המקרים מצאו החברות דרך עוקפת להתנגדות המוסדיים.
המחלוקת בקרב המוסדיים
שורשי התנגדות לתגמול שכר הבכירים נטועים גם בהוראת הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת, שדרש מהמוסדיים לאמץ מדיניות הצבעה מוצהרת ולהפסיק להסתמך על חברות ייעוץ חיצוניות בהחלטותיהם באסיפות. מוסדיים מובילים כמו אלטשולר שחם ופסגות הודיעו כי יצביעו נגד החלטות על מתן שכר שגבוה מ־5 מיליון שקל ומ־3 מיליון שקל בשנה, בהתאמה. לדברי נציג מוסדי שמקורב למוסדיים המוזכרים, "יש מעט מאוד מנכ"לים שמגיעות להם חבילות שכר עצומות כנהוג היום. יש מנכ"לים בודדים שהוכיחו שהם טובים בתפקידם ומביאים לתוצאות, וכי שווה לשלם להם סכומי עתק כדי להשאיר אותם בתפקיד. כך או כך, צריך לבחון כל מנכ"ל לגופו".
אך לא כל המוסדיים מצדיקים את ההתנגדות לתגמול הגבוה לנושאי משרה בחברות ציבוריות. לדברי בכיר בתחום, "החוק שהגביל את שכר הבכירים בתאגידים הפיננסיים ל־2.5 מיליון שקל שיבש את השקפת המוסדיים. קשה להם לקבל שמישהו צעיר יותר, ובעל אחריות קטנה יותר, ירוויח יותר מהם. לכן נקודת הפתיחה שלהם היא אנטי שכר גבוה. זה נראה בבירור בהצבעה על השכר של רן עוז כמנכ"ל הנכנס של ישראכרט. המוסדיים (איילון, אלטשולר שחם, אינפיניטי ואנליסט - א"ע) לא הבינו איך מנכ"ל ישראכרט ישתכר 4 מיליון שקל עבור חברה שעד לפני כמה שנים היתה חברה־בת של בנק הפועלים, והיום הוא מרוויח יותר ממנכ"ל הבנק".
באוגווינד בונים על כך שזליגסון ורווה יובילו את החברה להנפקה בארה"ב, אפשרות שנבחנת בחודשים האחרונים. לדברי זליגסון, "ההנפקה היא נושא חשוב עבורנו. לא הגדרנו מועד מדויק ונחליט בהתחשב בגורמים הרלבנטיים. ברור לגמרי שאוגווינד מתאימה להיות חברה ציבורית בארה"ב". הנפקה בארה"ב גם תזכה את רווה במענק חד־פעמי של 250 אלף דולר והדבר יביא להקדמת ההבשלה של חלק מחבילת האופציות שקיבל.
