ראיוןמנכ"ל ליקווידיטי: "אנחנו יודעים לחזות הצלחה של סטארט-אפ בדיוק של 94%"
ראיון
מנכ"ל ליקווידיטי: "אנחנו יודעים לחזות הצלחה של סטארט-אפ בדיוק של 94%"
בית ההשקעות מיטב נכנס להשקעה לפי שווי של מיליון דולר בחברת הפינטק ליקווידיטי ב־2018; אחרי הגיוס האחרון שדווח אתמול, שווי חברת הפינטק זינק ל־1.4 מיליארד דולר; "מיטב עשו את עסקת חייהם כשהשקיעו בנו", אומר המנכ"ל רון דניאל; הוא מעדיף לגייס מתכנתים באבו דאבי על פני מתכנתים מפונקים בישראל שמבקשים 70 אלף שקל בחודש; ומספר על ריבוי הבקשות לרילוקיישנים מעובדים שמודאגים מהמצב הפוליטי
"מיטב עשו אצלינו את העסקה של החיים שלהם", כך אמר אתמול ל"כלכליסט" רון דניאל, מנכ"ל חברת הפינטק ליקווידיטי גרופ, בעקבות גיוס נוסף שביצעה מהבנק היפני מיצובישי (MUFG), של 40 מיליון דולר שעליו דווח אתמול, ולפי שווי חברה של 1.4 מיליארד דולר אחרי הכסף. מדובר על שווי שגבוה ב־75% מהשווי של החברה בגיוס האחרון, שנערך בחודש אפריל 2022 ושבמסגרתו נכנסה הענקית האמריקאית אפולו להשקעה בחברה, אז עמד השווי של ליקווידיטי על 800 מיליון דולר. וזהו שווי גבוה פי 1,400 מהשווי שלפיו השקיע בית ההשקעות מיטב בחברה לראשונה כשהיא קמה ב־2018 - מיליון דולר בלבד.
לאחר הגיוס הנוכחי - שיביא את גיוסי האקוויטי של ליקווידיטי להיקף כולל של 120 מיליון דולר - יחזיק הבנק היפני ב־12.5% ממניות ליקווידיטי (בדילול מלא). הבנק יוכל למכור את המניות הנרכשות בחזרה ללקווידיטי אם החברה לא תצא להנפקה בתוך פרק זמן מוסכם. ככל הנראה מדובר על פרק זמן של שנתיים. ליקווידיטי מכוונת להנפקה בבורסת נאסד"ק האמריקאית או בורסת נייקי היפנית בסוף 2024.
בית ההשקעות מיטב ידולל משיעור אחזקה של 36.7% לשיעור אחזקה של 33.3% ויישאר בעל המניות הגדול בחברה. בעקבות העסקה ירשום מיטב, שנסחר בשווי שוק של 795 מיליון שקל, רווח של כמה עשרות מיליוני שקלים. קרן ההון סיכון האמריקאית ספארק, שנמנית על המשקיעים הראשונים בחברת הפינטק הישראלית אי־טורו, תחזיק ב־18% מהמניות. הקרן, שנכנסה להשקעה בליקווידיטי ב־2020, הגדילה את אחזקתה בחברה באפריל האחרון, כשליקווידיטי גייסה כ־50 מיליון דולר ממנה, ממיצובישי ומקרן אפולו, לפי שווי של 800 מיליון דולר. דניאל עצמו מחזיק במעט פחות מ־10% מהמניות.
ליקווידיטי היא חברה שעוסקת במתן אשראי לחברות טכנולוגיות וחברות צמיחה, וזאת בתמורה לזרם ההכנסות העתידי שלהן. כלומר, מדובר במעין איגוח. אלא שאת ההלוואות האלו היא מעניקה על בסיס טכנולוגיה חיתומית שמפותחת על ידי החברה באופן עצמאי, ולטענת דניאל היא מסוגלת לחזות את מצבה העסקי של החברה הלווה בדיוק חסר תקדים. את ההלוואות היא מעמידה באמצעות שש קרנות שהיא מנהלת (חמש קרנות חוב וקרן אקוויטי אחת). גם לקרנות האלו היא מגייסת כספים (2.5 מיליארד דולר בסה"כ עד היום ודניאל שואף שהסכום יגיע לכ־7 מיליארד דולר), בין היתר מבעלי המניות שלה, דוגמת בנק מיצובישי וקרן אפולו. המטה של ליקווידיטי ממוקם בישראל, אך יש לה משרדים במדינות נוספות ובנובמבר האחרון היא אף השיקה מרכז פיתוח באבו־דאבי, בסיוע של מרכז ההשקעות המקומי.
לדברי דניאל, מרכז הפיתוח באבו־דאבי הוא "פלטפורמה מדהימה. העובדים משלמים 0% מס הכנסה והם מאפשרים לנו להביא טאלנטים מכל מקום בעולם. בארץ כמעט בלתי אפשרי להביא טאלנטים מחוץ לישראל. באמירויות אני מקבל אישור עבודה לכל מתכנת שאני רוצה בתוך שבועיים. יש לנו היום 40 עובדים באבו־דאבי ואני מתכנן שנגיע ל־100 עובדים". לחברה יש גם מרכז פיתוח בישראל, שבו 70 מתכנתים.
למה לא להשאיר את כל פעילות המו"פ בישראל?
"החברה גדלה בקצב של 500% בשנה. אני לא יכול לגדול בהיקפים כאלה רק בישראל ופה התחרות על כל מתכנת היא גדולה מדי".
גם עכשיו התחרות גדולה מדי? הרי יש גלי פיטורים לא קטנים.
"אתה מדבר על עובדים מפונקים שדורשים 70 אלף שקל בחודש. אין סיבה שאקח מתכנתים כאלה בארץ כשבאמירויות אני יכול לשלם להם 30 אלף שקל בחודש".
אתה תופס את ליקווידיטי כחברה ישראלית?
"אנחנו חברה ישראלית גאה. אני לא מתייחס למצב הפוליטי שלא מוסיף".
אתה מרגיש את המצב הפוליטי? המהפכה המשטרית נותנת את אותותיה?
"אני מרגיש את המצב בהרבה אופנים. הרבה עובדים ישראלים שלנו רוצים לעשות רילוקיישנים למשרדים שלנו בעולם. בעבר הייתי צריך להתחנן אליהם שיעברו, ובחודש האחרון קיבלתי 20 בקשות מעובדים שרוצים לעשות רילוקיישן. גם שער הדולר הוא סיבה לדאגה. כיום חברות ישראליות מתקשות לגייס חוב ואקוויטי לאור המצב, וזה בלי קשר לזה שהשוק גם ככה קשה".
אתה לא חווה קושי?
"לנו אין קושי. אנחנו מוסד שונה מאוד. אנחנו אלה שמלווים את הכסף וגם משקיעים בעצמנו. כשיש קשיי נזילות בשוק, לנו יש יתרון תחרותי, כי יש לנו נזילות גבוהה. אני יכול לבחור למי אני רוצה לתת אשראי. בזכות הטכנולוגיה שלנו אני יודע להלוות לחברות לפי שווי פעילות, ולא לפי שווי נכסים, שזו השיטה שבה הבנקים משתמשים".
גם אתה מלווה כנגד נכסים. הנכס שלך הוא נתון ההכנסות העתידי. יש בזה סיכון, הרי מי מבטיח לך שהתחזיות יתממשו?
"המערכות שלנו חוזות את שווי הפעילות העסקית שנתיים קדימה ברמת דיוק של 94%. לכן כמעט מעולם לא היה לנו אירוע של כשל פירעון. היה אולי אירוע אחד בתחילת הדרך, והצלחנו לעשות לו ריקאברי". דניאל מספר שתיק האשראי הנוכחי של ליקווידיטי עומד על 1.9 מיליארד דולר כיום והוא גדל כל הזמן. לדברי דניאל, 20% מהתיק של החברה הוא אשראי לחברות ישראליות.
ובסוף זו הלוואה כנגד בטוחה.
"שיעור הדיפולט הממוצע בשוק הטק הוא 5%. בבנקים זה מגיע אפילו ל־7%. אנחנו על 0%. זו הסיבה שבנק דיסקונט נכנס להשקעה בליקווידיטי, בדומה למיצובישי, שהוא הבנק הגדול ביפן ואחד מבעלי המניות הגדולים של מורגן סטנלי".
בסופו של דבר אתה טוען שהטכנולוגיה שלך יכולה להעריך בוודאות אם סטארט־אפ יצליח או לא.
"אנחנו יודעים כמה חברה תהיה שווה ומה יהיו התוצאות שלה ברמה של 94% פגיעה".
למה שחברות הייטק יעדיפו לעבוד איתכם על פני לעבוד עם הבנקים?
"הריביות שלנו לא יותר גבוהות משל השוק, אבל הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לתת תשובה תוך 24 שעות. אם התשובה היא חיובית אתה מקבל ישר מזכר כוונות לחתימה. אם התשובה שלילית, אתה מקבל דו"ח מפורט שמסביר את הסיבות לסירוב ומה אתה צריך לעשות כדי שהתשובה תהיה חיובית. לבנקים לוקח 3—6 חודשים לתת תשובה, ולרוב הם מממנים פעילות שוטפת בהשקעה קטנה יחסית, אז בפועל הבנק לא לוקח סיכון גדול במיוחד.
איך עליית הריבית בעולם משפיעה עליכם?
"היא לא משפיעה. רוב ההלוואות שלנו ניתנות על בסיס ריבית צפה. זה כמו פריים פלוס. אין לי עלות של כסף, כי גם הריביות שאני משלם על החוב שלי הן ריביות צפות".
מה המגמות המרכזיות שאתה רואה בשוק הפינטק והאשראי כיום?
"יש יותר ביקוש בשוק, אבל רמת הסיכון עלתה. אתה רואה עצירה בשוק האקוויטי, אז יש יותר לקוחות שרוצים אשראי. אבל בגלל שרמות הסיכון עלו, אז חברות האשראי משתמשות בזה כדי לעבוד עם חברות גדולות וטובות יותר. יותר כסף הולך לחברות החזקות. זה תמיד עדיף, גם מבחינתנו".
חברה גדולה תפנה לבנק או לליקווידיטי?
"ראית פעם איך נראה הסכם אשראי של בנק? אנשים שוכחים שזה גם אותיות קטנות. לנו אין סטים של 800 אמות מידה פיננסיות שחברות צריכות לעמוד בהם ואם לא אז החוב עומד לפירעון מיידי. רמות המחיר שלנו לא גבוהות משמעותית משל בנק והלווה לא רוצה מלווה שבגיהוק או קושי ראשון יסתער עליו".
איך קמה ליקווידיטי?
"הייתה לי חברה שגדלה מהר וקרסה. היא הקימה מערכות לניהול עסקים קטנים. היא גייסה 20 מיליון דולר והייתה זקוקה לעוד 30 מיליון דולר, אבל לא הצלחתי לגייס. סגרתי את החברה והחזרתי את הכסף למשקיעים, והתחלתי לחשוב איך יכולתי לפתור את הבעיה הזו. היזם ירון סלע, אורן מימון, שהיה אז בכיר באפלייד מטריאלס, ואני, חברנו כדי למצוא פתרון. הקדשנו שלוש שנים לזה עד שהצלחנו. בבוקר אחד ביולי 2017 קמתי עם פתרון. בצהריים הצגתי אותו לאורן ומאז אנחנו מפתחים אותו. והיה לנו הרבה מזל, כי אלי ברקת וצי סטפק, בעלי השליטה במיטב, הבינו מהר מאוד מה הפוטנציאל והצטרפו אלינו מהרגע הראשון".
יש לך יחסים טובים עם מיטב? איך הם כשותפים?
"הם עשו פה את עסקת חייהם. הם השקיעו בחברה לפי שווי של מיליון דולר והיום היא שווה 1.4 מיליארד דולר. ומגיע להם. הם זיהו ראשונים את הפוטנציאל. פניתי אליהם כי אני מאוד אוהב את אלי ברקת וערן ברקת. הם השותפים הכי טובים בעולם. הם לימודי אותי המון על העולם הפיננסי. אנחנו מתווכחים, אבל הם תמיד הסכימו ללכת בדרך שלנו".
זה מעניין כי בית השקעות כמו מיטב הוא לא בדיוק המשקיע הקלאסי שלך. היה ניתן לצפות שתחבור לקרן הון סיכון.
"קרנות הון סיכון הן גופים שפועלים בניגוד עניינים מובנה מול היזמים וב־99% מהזמן מסתירות אותו. יזם רוצה לבנות חברה אמיתית ואילו הקרנות צריכות רק הצלחה אחת גדולה בפורטפוליו של 10-20 חברות. לכן הן מאבדות עניין בחברות מהר מאוד".
ספארק היא בכל זאת קרן הון סיכון.
"נכון. ידעתי שאני צריך גם משקיע כזה. וספארק שונה בנוף. הבעלים שלה, סנדטו פולטי, הוא יהודי־טורקי שהפך לאמריקאי. הוא לא משקיע כמו משקיע הון סיכון רגיל. הוא מבין שבסוף הנכס שלו זה היזם ולא החברה. מעט קרנות בעולם מבינות את זה. ה־DNA של ספארק הוא לא לדחוף את החברות שלה ליעדים לא ריאליים ולא לעודד את החברות להציג את הסיפור כמו שמתאים להם במקום את האמת. מי שמלמד את היזמים היום לשקר אלו הקרנות. יש משפט שאומר שהסטטיסטיקה לא משקרת, אבל שקרנים משתמשים בסטטיסטיקה כל הזמן. הקרנות הביאו את השקר לשוק הזה".
השוק הזה חווה לא מעט קשיים עכשיו. איך אתה רואה את המשבר בהייטק?
"הגל המשברי הזה מחזיר את השוק לשפיות. רמות השכר הגיעו למחוזות לא הגיוניים. מתכנתים עם 3-4 שנות ניסיון לא התביישו לבקש שכר של 70-80 אלף שקל בחודש, וגם אז לא גילו נאמנות לחברה וקיפצו ממקום למקום. החברות מצידן הגדילו כוח אדם כדי להיראות גדולות והן לא צריכות לגדול בכוח אדם אם אין גידול מקביל בעסקים שלהן. אנחנו גדלנו ב־40% בכוח האדם. יש לנו 110 עובדים בארץ ו־220 עובדים בכל העולם. לא פיטרנו אך עובד, להפך, אנחנו מגייסים. אבל זה עולה בקנה אחד עם קצב הגדילה של החברה".
כמה עוד יימשך המשבר בהייטק? "אני לא חושב שהוא יימשך עוד הרבה. לקראת אפריל-מאי נתחיל לראות התעוררות בשוק בדמות השקעות בחברות גדולות. המחירים כבר קרובים לרצפה. יש המון כסף והקרנות צריכות לבצע השקעות. הניתוחים שלנו מראים שהשוק הטכנולוגי יתחיל לעלות למעלה בסביבות אפריל".
