מידרוג: השינוי של רשות החשמל עשוי להוביל לירידת מחירים לצרכן ולהגברת התחרות
מידרוג: השינוי של רשות החשמל עשוי להוביל לירידת מחירים לצרכן ולהגברת התחרות
חברת הדירוג פרסמה דו"ח לפיו הגבלת המחיר שגובות יצרניות החשמל הפרטיות יועיל לצרכנים. גם מנגנון הפיצוי לתחנות ייבחן. רועי שביט מ־IBI: "כדי שהמהלך יצליח הוא חייב לבוא לצד אישור הקמת תחנות חדשות"
חברת מידרוג מעריכה כי השינויים שמובילים ברשות החשמל בימים אלה, ובראשם הגבלת מחיר החשמל שמקבלות יצרניות החשמל הפרטיות, יובילו לירידה במחירי החשמל ולהגברת התחרות בשוק. על פי הדו"ח שכתבה חברת הדירוג: "השינויים באסדרות... עשויים להשפיע על התנהגות השחקנים בשוק ולהביא לירידת מחירים בהתאם, ובמידה מסוימת גם להגברת התחרות בשוק זה".
ביוני 2023 הצהיר בראיון לכלכליסט יו"ר רשות החשמל אמיר שביט שאם המחירים בשוק ייצור החשמל הפרטי ימשיכו להיות גבוהים – ברשות יגבילו את מחירי החשמל שמקבלות היצרניות. למרות זאת, יצרני החשמל הפרטיים המשיכו לנצל את המחסור בתחרות בשוק וגבו מחירים גבוהים במיוחד. בחודש שעבר החליטו ברשות החשמל לעשות מעשה, ויצאו לשימוע שקובע שיש להגביל את מחירי החשמל שמקבלות יצרניות החשמל הפרטיות.
נכון להיום יצרני החשמל הפרטיים אחראיים לייצור כ־2/3 מהחשמל הפרטי בישראל. יצרניות החשמל הפרטיות מתחלקות לשניים: התחנות שהוקמו כפרטיות וארבע התחנות שהופרטו ע"י חברת החשמל מאז 2018. התחנות שהוקמו כפרטיות מייצרות חשמל ומוכרות אותו בשוק הפרטי, לרוב לצרכנים גדולים, כמו קניונים או מפעלים. המחיר נקבע בשוק חופשי, והמדינה לא מתערבת בו.
התחנות שהופרטו מחברת החשמל פועלות בצורה אחרת, והשימוע הנוכחי של הרשות עוסק בעיקר בהן. התחנות: אלון תבור, רמת חובב, חגית מזרח ואשכול, שמכירתה הושלמה ביוני, פועלות במודל SMP. השימוע של רשות החשמל מתייחס לנתוני שלוש התחנות הראשונות מכיוון שאשכול לא פעלה במנגנון ה־SMP עד לא מזמן.
לפי המודל, כל תחנה שולחת הצעות מחיר ביום שלפני. בנגה רוכשים את החשמל בהתאם לביקוש כאשר המחיר שכל התחנות יקבלו יהיה אחיד לפי ההצעה הנמוכה ביותר שלא התקבלה. כלומר, אם נניח מצב של ארבע תחנות: א', ב', ג' ו־ד' - שמציעות מחירים של 20, 21, 22 ו־23 אגורות לקוט"ש, בהתאמה. הביקוש לחשמל הוא רק משתי תחנות, ולכן ירכשו חשמל מתחנות א' ו־ב' בלבד, וישלמו עבורו 22 אג' לקוט"ש, שהוא המחיר של ג', הנמוך ביותר שלא התקבל.
הפער שבין ההצעה למחיר בפועל אמור לכסות גם את ההוצאות הנוספות של תחנות כמו עלות ההתנעה של התחנה ועלות ההפעלה בעומס מינימום, וגם להיות מקור הרווח של היצרניות. במידה שהמחיר המוצע לא מכסה את העלויות זכאיות התחנות למנגנון פיצוי מהרשות. לפי רשות החשמל – התשלומים הנוספים היו האופן שבו ניצלו יצרניות החשמל את המנגנון בשביל לקבל את הרווחים העודפים. לראיה, מראים ברשות כיצד בארה"ב התעריפים המשלימים מהווים 3% מהכנסות התחנות כשבישראל המספר עומד על 36%. התעריפים המשלימים ששילמה המדינה (ממוצע שנתי) עמדו על כ־367 מיליון שקל, ללא תחנת אשכול, שלא היתה חלק ממנגנון התשלום. ברשות החשמל מעריכים שהאסדרה החדשה תוביל לירידה בתשלומים של 400-300 מיליון שקל בשנה.
בדו"ח מידרוג, שנכתב בידי שיר קהירי, איריס שדה אור ואלעד סרוסי, לא מציינים כיצד השימוע ישפיע על כל יצרן, אך כותבים כי "שינויים אלה עשויים לפגוע בהכנסות וברווחיות היצרנים ואופן פעילותם, אולם צפויה שונות במידת הפגיעה בין היצרנים השונים".
גם רועי שביט, אנליסט ב־IBI, מסכים שהמהלך של רשות החשמל יוביל להגברת התחרות בשוק, אך שבסופו של דבר אין תחליף להכנסת שחקנים חדשים: "להערכתי, המהלך יגביר תחרות במידה מסוימת, אבל ההשפעה הרצויה לא תגיע אלא אם כן יחד עם מהלך, הממשלה תאשר הקמת תחנות חדשות. בנוגע למחירים, זה ללא ספק ישפיע לטובת הצרכן, השאלה היא כמה זה ישפיע על הענף קדימה, מבחינת ייצור והשקעה. אם הענף הופך להרבה פחות רווחי, זה ישפיע על כניסת שחקנים חדשים, ועל השקעה עתידית של שחקנים קיימים. נקודה שללא מענה עלולה להוביל לעלייה במחירים".
הגבלת המחירים של רשות החשמל מצטרפת לעדכון מנגנון ה־SMP, שנמצא גם הוא בבחינה. השינוי בפועל הוא באופן שבו בנוגה מגדירים את התנאים מאילו תחנות לרכוש חשמל ואיך. לפי שביט: "מעבר ממודל SMP צפוי להוביל לתמחור יותר יעיל, עם מחירים מדויקים שמשקפים טוב יותר את עלויות אספקת החשמל. מהלך שצפוי למתן את התנודתיות במחירי החשמל ויעודד השקעה באזורים שבהן הרשת פחות יעילה. אבל כדי שהמהלך הכולל יצליח, זה חייב לבוא לצד אישור הקמת תחנות חדשות. זה נראה שבטווח הקצר, תהיה השפעה לא מבוטלת על הרווחיות של יצרני חשמל מסוימים במשק, אבל בטווח הארוך, זה מהלך שיכין את השטח לשוק אנרגיה משוכלל, יעיל ויציב".
