לאחר חודשים של ירידות: הדרמה בדאונינג 10 דוחפת מחדש את הפאונד
לאחר חודשים של ירידות: הדרמה בדאונינג 10 דוחפת מחדש את הפאונד
ההתפטרות של ראש הממשלה ג'ונסון דוחפת ב-0.7% את ערכו של המטבע הבריטי, עד ל-1.201 דולר - אתמול נסחר הפאונד ברמתו הנמוכה מאז מרץ 2020; בשוק המקומי - הדולר יורד ב-0.8% ונסחר בסביבת 3.48 שקלים
לאחר נסיגה איטית מתמשכת בפאונד (לצד הירידה ביורו), הדיווחים על התפטרותו של ראש הממשלה ג'ונסון מעבירים את המטבע הבריטי לעלייה מחודשת: הפאונד עולה ב-0.7% ל-1.20196 דולר, לאחר שאתמול ירד לרמתו הנמוכה מאז מרץ 2020 (1.1924 דולר)
היורו נסחר בעלייה קלה של 0.2% ל-1.02 דולר; בשוק המט"ח המקומי, עלייה בשקל: הדולר יורד ב-0.8% ונסחר בסביבת 3.48 שקלים, היורו יורד ב-0.6% ל-3.55 שקלים.
לאחר שאיבד למעשה את אמון בכירי מפלגתו שלו, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון החליט להתפטר מתפקידו. בשלב ראשון יתפטר ג'ונסון מהנהגת מפלגת השמרנים ולאחר מכן יחל המירוץ למציאת מנהיג חדש למפלגה, שיחליף את ג'ונסון כראש ממשלה.
המסחר בפאונד יתנהל אם כן בתקופה הקרובה מול אירועים דרמטיים בשורה של חזיתות - החלפת ממשלה, משבר אנרגיה, אינפלציה דוהרת ומדיניות מוניטארית ניצית. זאת מעבר להשפעות מעבר לים, ובעיקר כניסה של ארה"ב להאטה כלכלית, וייתכן שאף למיתון.
בחודש שעבר העלה הבנק המרכזי האנגלי (BOE) את הריבית בפעם החמישית ברציפות - ההעלאה של יוני היתה ב-25 נק' בסיס (0.25%), לרמה של 1.25% - הריבית הגבוהה ביותר שנרשמה באנגליה ב-13 השנים האחרונות.
תחזית האינפלציה של הבנק עודכנה כלפי מעלה בפעם השלישית ברציפות מאז החל הבנק ב'סייקל' העלאות הריבית: התחזית הראשונה עמדה על אינפלציה של 8% ב-2022, והיא עודכנה בהמשך ל-10% - בישיבה של יוני העלה הבנק האנגלי את התחזית שלו ל-11%. "מדד המחירים צפוי לעמוד על 9% בחודשים הבאים ולעלות מעט מעבר ל-11% באוקטובר. העלייה באוקטובר משקפת את הצפי לעליית מחירי האנרגיה למשקי הבית"", נאמר בהודעת הבנק.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות: "אין חולק כי התפטרות ג'ונסון וממשלתו תופסת את בריטניה במצב כלכלי שאינו מהמשופרים. מדובר בראש הממשלה השלישי של בריטניה בפרק זמן של 6 שנים בלבד המסיים את תפקידו. כחלק מיבשת אירופה, בריטניה מתמודדת עם התייקרויות תעריפי המזון והמזון, על רקע העימות והחרם המוטלים על רוסיה, כשלממשלה הבריטית בראשות ג'ונסון עמדה לעומתית מאוד בנושא. בריטניה, כזכור, הייתה בין אלו שנפגעו קשה ומוקדם, יחסית, מנגיף הקורונה וכעת הזעזוע הפוליטי מצטרף לשרשרת של אירועים משבריים כולל המלחמה באוקראינה שמקשים על הכלכלה לתפקד.
"זאת, כשהממלכה נמצאת בשנותיה הראשונות מאז היציאה מהאיחוד האירופי (בקרזיט) שג'ונסון היה ממוביליה. אמנם הטריגר להתפטרות היה העיסוק התקשורתי והמחאה מבית על פרשיות שחיתות שונות שנקשרו לממשלו, אך צריך לציין כי גם בפן הכלכלי התעמת ג'ונסון עם מוסדות האיחוד האירופי והתכוון לקדם חקיקה שתבטל חלק מההסכם המקורי. מטבע הדברים, עימות בין בריטניה לאיחוד האירופי על רקע המאבק המשותף ברוסיה הינו הדבר האחרון שכלכלת היבשת בכלל ובריטניה בפרט זקוקים לו. בתוך כך נשמעים שוב קולות מכיוון סקוטלנד, שמתכננת לערוך משאל עם באוקטובר 2023 האם לשוב לאיחוד האירופי – כפי שחלקים נרחבים באוכלוסייה היו רוצים.
"צריך לציין כי הבנק המרכזי של בריטניה אומר כי כלכלת המדינה נפגעת והתשקיף להמשך הידרדר מאוד לנוכח המלחמה באוקראינה. בהודעת הריבית האחרונה שלו העריך הבנק כי האינפלציה תעלה אל מעבר ל-11% עד אוקטובר השנה – מהרמות הגבוהות ביבשת. בדוח היציבות הפיננסית שפורסם החודש, כתב הבנק כי התנאים הכלכליים במדינה הורעו והדבר מציב לחצים על משקי הבית והעסקים – שיתקשו להחזיר/למחזר את חובותיהם. מחירי מוצרי יסוד כמו מזון ואנרגיה עלו בחדות והתשקיף לצמיחה הכלכלית הורע. הוא גם ציין את הוולטיליות בשווקים וציין שתנאי המימון נעשו קשים יותר. ברבע הראשון של השנה רשם התמ"ג הבריטי צמיחה נמוכה מאוד של 0.8% (אם כי עדיין גבוה ב-8.7% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד). האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים זינקה ל-9.1% ולממשלה גירעון של 15% תוצר מהשנה הפיסקלית של 2020-2021.
"אמנם גירעון זה ירד ל-6.1% תמ"ג בשנת התקציב 2021-2022 והצפי הרשמי הוא שיקטן ל-3.9% השנה, אך כלכלנים סבורים שמדובר בהערכה אופטימית וכי הגירעון עלול להיות גבוה משמעותית מכך. בצל החשש מפגיעה בפעילות הכלכלית, העלה הבנק את הריבית 5 פעמים, אך במנות קטנות של 25 נ"ב, בעוד הפד מעלה את הריבית במנות של 75-50 נ"ב. בנוסף הוא הורה לבנקים במדינה להגדיל את הלימות ההון למקרה של זעזועים קשים יותר. אשר לתגובת השווקים להתפטרות, כאן צריך לקחת בחשבון שהמהלך מסיר לפחות גורם אי וודאות אחד – האם ומתי יתפטר ראש הממשלה. ייתכן כי דבר זה כשלעצמו יתמוך בהם. מכל מקום, אנו עדים כעת להתחזקות של הליש"ט כנגד הדולר ותנודתיות ניכרת של תשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות: קודם הן ירדו בעקב החשש ממיתון וירידה בתיאבון הסיכון של המשקיעים, וכעת עולות על רקע התחזקות הליש"ט וחשש מאי וודאות פיסקלית והמשך העלאות הריבית כפועל יוצא".
