הבעלים של יונט עלולים לשלם מכיסם על הצ'קים שנעלמו לה
הבעלים של יונט עלולים לשלם מכיסם על הצ'קים שנעלמו לה
בבדיקה שנערכה ביונט לקראת פרסום דו"חות הרבעון השלישי התגלה חוסר של עד 7.6 מיליון שקל, בצ'קים. יו"ר החברה, שר האוצר לשעבר משה כחלון, הורה לעכב את פרסום הדו"חות מחשש לפרסום מידע שגוי או מוטעה שיגרור קנס מרשות ני"ע
הצרות של יונט ממשיכות לרדוף את משה כחלון. בצעד חריג הורה בתחילת השבוע שר האוצר לשעבר ויו"ר חברת האשראי החו־בנקאי שלא לפרסם את דו"חות הרבעון הראשון של השנה, וזאת מאחר שבקופתה של החברה חסרים עד 7.6 מיליון שקל בצ'קים.
חסרונם של הצ'קים גורם לאי־התאמה במאזן ועל כן עשויים לגרום לחברה להציג מידע שגוי ומטעה בדו"ח. יונט קרדיט, בשליטת שלמה אייזק, שי פנסו וצחי אזר (מחזיקים יחד ב־67%), עוסקת במתן הלוואות צרכניות, הלוואות לעסקים ובניכיון צ'קים מסחריים.
על פי מקורבים לחברה, בתחילת השבוע ביצעה החברה דיון מסכם לקראת פרסום הדו"חות הכספיים, כאשר בפתיחתה מסר אחד מבכירי החברה כי בבדיקת המאזן של החברה מתחילת השנה ועד לחודש מרץ התגלה כי חסרים צ'קים של 7.6-5 מיליון שקל מהונה של יונט. עם ההחלטה לדחות את פרסום הדו"ח הכספי, דרש כחלון מינוי בודק חיצוני כדי שזה יברר כיצד נעלמו מיליוני שקלים מתחת לאפה של החברה.
הבודק שנבחר הוא עופר אלקלעי, שעוסק בתחום הביקורת החקירתית, לרוב בתיקים כלכליים מורכבים. אלקלעי היה חלק מצוות החקירה שבדק בשנה האחרונה את התנהלות קרן אייפקס בעת פירוקה של חברת ההסעדה שולץ; חקר את יחסי העבודה הלא תקינים ברכבת ישראל; ואף בדק את התנהלות ההתאחדות לכדורגל.
בבדיקה שנערכה ביונט עם אלקלעי ביומיים האחרונים התברר כי מקור הטעות ואי־ההתאמה בספרי החברה נטוע בפעילותה של יונט בניכיון צ'קים דחויים שניתנו לחברה בעבר ותמורתם נמשכו עד 7.6 מיליון שקל. ביונט מקווים שמדובר בטעות אנוש של אחד מהעובדים ששכח לרשום את הצ'קים בספרי החברה, אולם נציגיה עדיין אינם מסוגלים להסביר לאן נעלמו.
אלקלעי פונה ביממה האחרונה לכל עורכי הדין האחראים על צ'קים לגבייה שעימם עובדת יונט, ובחברה מקווים כי יצליח לחפות על חוסר הסדר בחברה ויצמצם את הנזק. כחלון ובכירים נוספים בחברה מציאותיים ומבינים שהחוקר לא יצליח למצוא את כל הצ'קים שנעלמו, על כן בעלי השליטה התחייבו להשיב את הפער מהונם העצמי. אם הנזק לקופה יתבטא ביותר מ־7 מיליון שקל, אייזק פנסו ואזר יכסו על הפער, ככל הנראה, דרך מכירת מניות יונט שבאחזקתם.
יונט מעסיקה היום 19 עובדים, רובם עוסקים בתפעול ובפעילות מט"ח. לבד מכחלון, הדירקטורים בחברה הם בעלי השליטה אזר, פנסו ואייזיק, כאמור. שני הראשונים הם בעלי ותק בענף האשראי לצד אייזיק שמשמש כנשיא לשכת סוכני הביטוח. הדירקטוריון כולל גם את רועי כהן, ראש לשכת העצמאיים שמשתף פעולה עם אייזיק במסגרת תפקידו כנשיא לשכת סוכני הביטוח. כחלון, שמכהן כיו"ר פעיל בחברה ב־80% משרה מאז יוני 2021, מאמין כי בדרישתו לבודק חיצוני, הוא יצליח להשיב את אמון המשקיעים בחברה ולהציג בפניהם שיפור בתרבות הארגונית הנהוגה בה.
אולם בעלי המניות חשבו אחרת מכחלון ושלחו את המניה לירידות של יותר מ־22% והחברה נסחרת בשווי של 45 מיליון שקל בלבד, ובכך השלימה צניחה של 85% לשפל של כל הזמנים עבור החברה מאז הנפקתה בתחילת שנת 2020. הצניחה במניית החברה, מאז, הופכות למעשה את האופציות של כחלון, מרכיב השכר העיקרי שלו, ללא רלבנטיות. חבילת האופציות של יו"ר יונט שתומחרו ביותר ממיליון שקל ימומשו רק אם שווי המניה יחצה את מחיר 50 השקלים ביוני שנה הבאה, ו־70 שקל ביוני 2024. מחיר מניית יונט אתמול נסגר במחיר של 7.4 שקלים, על כן יסתפק כחלון בשכר קבוע של 1.3 מיליון שקל.
הצניחה במניית יונט אינה מופרכת. בערב יום שלישי פנתה הנהלת חברת האשראי החוץ־בנקאי לרשות שוק ההון ולרשות ניירות ערך תוך שהיא מודיעה להם כי לא תעמוד ביעד פרסום הדו"ח הכספי לרבעון הראשון. איחור זה צפוי להסתיים בעיצום בהיקף של עשרות אלפי שקלים, סכום שאינו זניח עבור חברה שסיימה את 2021 עם הפסד של 400 אלף שקל ועם הפסד של 1.1 מיליון שקל בשנת 2020.
עיכוב בהגשת דו"ח תקופתי נחשב כאיחור נדיר בנוף הבורסאי הישראלי ובחינת גובה העיצום הכספי שמשיתה רשות ני"ע על החברות המאחרות בהגשת הדו"חות הוא פונקציה של משך האיחור וההון העצמי של החברה המאחרת. בחמש השנים האחרונות, מתוך מאות חברות, תשע חברות בלבד לא עמדו ביעד פרסום הדוחות הרבעוניים בזמן - אביליטי, גפן, אברות, אקסיליון, ביו דבש, מיטק, אפסילון ברנדס, עין שלישית וקמן קפיטל.
העיצום הגבוה ביותר, 67 אלף שקל, הוטל על אקסיליון לאחר שבתור שלד (טרם מיזוגה) לא פרסמה דו"חות במשך השנים 2016 ו־2017. הרשות אינה סבלנית לאיחורים בפרסום דו"חות, אך היא נוטה להעניש בחומרה רבה יותר על אי דיוק והטעיית משקיעים בפרסום נתונים שגויים בדוחות.
מעבר לרשות ני"ע, רשות שוק ההון היא הרגולטור שאחראי על חברות האשראי החוץ־בנקאי, אך היא ממונה על ההיבט הצרכני ולא על הגנה על בעלי המניות. יונט, כחברת אשראי חוץ בנקאי, אינה לוקחת הלוואות מהציבור באופן פרטי (ולא בדרך ציבורית כאג"ח) ועל כן הצפי כי הצרכנים של יונט ייפגעו הינו נמוך מאוד ולכן רשות שוק ההון אינה צפויה להתערב.
היעלמותם של הצ'קים והעיצומים המתקרבים אינן הצרות היחידות שאיתן מתמודד כחלון בחברה. בתחילת מאי בוצע שוד בסניף הראשי של יונט באזור התעשייה בחולון, שבמהלכו נשדדו 3.5 מיליון שקל ומטבע זר במזומנים. יונט מחזיקה בסכומים גבוהים של מזומן, שקלים ומט"ח בשל פעילותה החדשה, שאותה השיקה אשתקד לאספקת כספים לחלפנים ומרכזי המרות מט"ח (צ'יינג').
שני השודדים, שככל הנראה, ידעו על פעילות החברה ומבנה המשרדים שלה, ביצעו את השוד האלים תוך שהם מסתננים לחברה לבושים במדי שליחים של חברת וולט. השודדים עקבו אחרי עובדי החברה בעוד אלו מעבירים את כספי יונט אל הכספת. עם התקרבות העובדים לכספת, תקפו השודדים את העובדים בשטחי החברה תוך שימוש בגז פלפל.
נכון ל־2021 הרווח שהתקבל מפעילות המט"ח הסתכם ב־4.5 מיליון שקל. קרי, כמעט 80% מהרווחים המצטברים של החברה ב־2021 מפעילות זו נשדדו בערב אחד.
