דניה סיבוס מושפעת מעלויות המלחמה אך מציגה צמיחה בהכנסות
דניה סיבוס מושפעת מעלויות המלחמה אך מציגה צמיחה בהכנסות
חברת הבנייה הציגה ברבעון השלישי ירידה של 10% ברווח הנקי, למרות צמיחה של 14% בהכנסות ל-162 מיליארד שקל; דניה סיבוס טוענת שמתווה התמיכה והפיצויים של המדינה לא נותן מענה מספק לענף
ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל ניכרת בתוצאותיה העסקיות של חברת הבנייה דניה סיבוס לרבעון השלישי של 2024, ובאה לידי ביטוי בשני כיוונים מנוגדים.
מצד אחד, היקפי הביצוע של החברה ממועד פרוץ המלחמה לא הצטמצמו ואף גדלו ברבעון האחרון. עובדה זאת באה לידי ביטוי בהכנסות של החברה שצמחו ב-14% והסתכמו ב-162 מיליארד שקל.
מנגד, נרשמה ירידה בכל סעיפי הרווח של דניה סיבוס, החל מהרווח הגולמי שהתכווץ ב-9% והסתכם ב-66.7 מיליון שקל, דרך הרווח התפעולי שירד ב-13% ועמד על 49.7 מיליון שקל, ועד לשורה התחתונה שבה הרווח הנקי ירד ב-10% והסתכם ב-45.2 מיליון שקל.
"בחלק מהפרויקטים היתה השפעה על קצב הביצוע ובשל כך על לוחות הזמנים ועל עלויות הפרויקטים, בעיקר בתחום התשתיות", כך נכתב בדוח של דניה סיבוס.
החברה פעלה ופועלת מול מזמיני עבודה בפרויקטים השונים לצורך התאמת לוחות הזמנים ועדכון עלויות הפרויקט. דניה סיבוס דיווחה כי במגזר הפרטי החברה הגיעה בחלק מהפרויקטים להסכמות על מתווה פיצוי מוסכם. במגזר הציבורי גופים ממשלתיים שונים פועלים להצגת מתווה ראשוני והסדרות רלוונטיות אחרות.
בדניה סיבוס טוענים כי מתווה התמיכה והפיצויים שגובש ע"י המדינה בתחילת המלחמה לא נתן מענה מספק לענף. בחברה כתבו כי המחסור הכללי בעובדים מחייב התאמות של החברה לאירועים ולהחלטות הממשלה, בעיקר בהקשר של הגדלת ההעסקה בפועל של עובדים זרים, כל עוד יימשך איסור העסקת עובדי הרשות הפלסטינית.
דניה סיבוס, באמצעות תאגיד עובדים זרים שבשליטתה, מעסיקה נכון להיום כ-700 עובדים זרים לעומת כ-380 עובדים זרים שהועסקו על ידה בסוף 2023.
"השינוי המבני בהרכב העובדים באתרי החברה משפיע על העלויות, התפוקה וקצב הביצוע, אשר בשלב זה לא קיבלו ביטוי מלא בקצב עליית המדד", כך נכתב בדוח. בדניה סיבוס טוענים שלכן הפיצוי שהחברה אמורה לקבל מכוח מנגנוני ההצמדה של התמורה החוזית בהסכמי הביצוע טרם מפצים אותה באופן מלא על השינוי בעלויות הביצוע.
ההנהלה של דניה סיבוס מצפה שלאורך זמן אופן המדידה יתאים את עצמו לקצב ההתייקרויות בפועל, ולהערכת החברה נדרש לבצע עדכון חריג שנובע מההשפעות האלה. אולם בשלב זה, לחברה אין יכולת להעריך מתי יבוצע העדכון ואם בכלל.
דוגמה בולטת להשפעות המלחמה על דניה סיבוס ניתן לראות בפרויקט הקו הכחול, שבו הצורך בהסדרה של מערך הסכמות עם גופים בינלאומיים מושפע מאוד מהמלחמה.
בדוח צוין שהמגעים שהנהלת הפרויקט ניהלה עם ספק הקרונות שהוצג במסגרת המכרז, לא הבשילו.
כעת הנהלת הפרויקט פועלת בכל האפיקים העומדים לרשותה, בתאום עם המזמין, להסדרת התנאים המסחריים והמשפטיים הנדרשים עם ספק קרונות חלופי ועם יתר הגופים הבינלאומיים הנדרשים לפרויקט, "וזאת כאמור בתנאי המלחמה שמעוררים מטבע הדברים, קשיים".
בדניה סביוס מעריכים שנסיבות אלה ככל הנראה יובילו לדחייה מוסכמת בלוחות הזמנים הצפויים לסגירה הפיננסית ובהתאם לדחייה בתחילת העבודות בפרויקט.
יעקב לוקסנבורג, יו"ר דירקטוריון ובעל השליטה בדניה אמר: "דניה סיבוס ממשיכה להציג תוצאות חזקות ומחזור שיא יוצא דופן המעיד על הובלתה בתחום, יכולתה למצוא פתרונות חכמים ואיתנותה בתקופה מורכבת זו למדינת ישראל ולכלכלתה. החברה מאמינה שחוזקה הפיננסי והאמון הרב שניתן לה בשוק בו פועלת, יצעידו את החברה להישגים מרשימים גם בהמשך."
רונן גינזבורג, מנכ"ל קבוצת דניה הוסיף: "דניה ממשיכה לשמור על יציבות גם במהלך הרבעון השלישי של 2024, על אף המצב הביטחוני המורכב והשלכות מלחמת חרבות ברזל על ענף הבנייה והתשתיות. דניה הצליחה לשמר צבר עבודות משמעותי בהיקף של כ-13 מיליארד שקל, נתון המעיד על אמון הלקוחות ביכולות הביצוע והאיתנות הפיננסית של החברה.
"המציאות הביטחונית מהווה אתגר, במיוחד בפרויקטים מורכבים המצריכים ליווי וידע בינלאומיים, אולם לדניה יש את הכלים והמשאבים הדרושים להתמודד עם תקופה מורכבת זו, תוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים, איכות וביצוע מיטביים".
