נחשף בכלכליסט"בגיבוי התעלמו מרמת הסיכון של התיק, ולא בטעות"
נחשף בכלכליסט
"בגיבוי התעלמו מרמת הסיכון של התיק, ולא בטעות"
טיוטת דו"ח בודק שהוגשה לדירקטוריון גיבוי מגלה כי שווי הנכסים האבודים בחברת האשראי החוץ־בנקאי מוערך ב־100-50 מיליון שקל. הדו"ח מייחס את הדבר להגדלה אגרסיבית של תיק האשראי, "בתהליך סדור ומובנה, תוך גלגול חובות וביצוע פעולות חריגות אשר נועדו לדחות את הבעיות למול הלקוחות"
טיוטת דו"ח החקירה לבדיקת נכסי גיבוי אחזקות הוגשה לדירקטוריון גיבוי והתוצאות הן חמורות יותר מפרסומי החברה עד כה. מהטיוטה עולה כי לחברת האשראי החוץ־בנקאי נכסים אבודים של 100-50 מיליון שקל, מתוך תיק אשראי של 409 מיליון שקל.
גיבוי דיווחה לבורסה בתחילת יולי כי החשיפה שלה לחוב בעל סיכון גבייה גבוה בסניף הצפון שליד קיבוץ מזרע מוערך ב־38 מיליון שקל — 42% מההון העצמי שלה, שעמד בסוף הרבעון על 90 מיליון שקל. החברה העריכה אז כי החוב האבוד עומד על 14 מיליון שקל, ואילו גורלם של 24 מיליון השקלים הנותרים, שמועד פירעונם טרם הגיע בעת הדיווח, עדיין לא ידוע. טיוטת דו"ח הבודק החיצוני, ככל הנראה, מלמדת כנראה שגם נכסים אלה אבדו.
רמז לעשרות המיליונים שעוד יימחקו ניתן למצוא בדו"ח שהכין רו"ח עופר אלקלעי. על פי אלקלעי, ממצבו של הסניף הצפוני, שמנוהל על ידי אייל רוזן, "עולה תמונה עגומה שלפיה חל גידול חד באשראי שניתן ללקוחות בעייתיים, דבר שיביא לדעתי המקצועית למחיקת חובות של עשרות מיליוני שקלים מתיק האשראי של החברה".
"אין מדובר בטעות בשיקול דעת של רוזן במתן אשראי נקודתי או בסיבוך לא צפוי של מספר לקוחות, אלא בתהליך סדור ומובנה שנועד לדעתי המקצועית, להגדיל את תיק האשראי ללא כל קשר לאיכותו, תוך גלגול חובות וביצוע פעולות חריגות אשר נועדו לדחות את הבעיות למול הלקוחות. מדובר בתבנית שחוזרת על עצמה במספר פעולות רב בתיקי לקוחות, תוך התעלמות מרמת הסיכון והאפשרות להיווצרות חובות אבודים בתיקים אלו", הוסיף אלקלעי, וקבע כי "אין מדובר בטעות או חריגה מנהלים, אלא בתהליך מתוכנן מראש".
"בגדול, התיק הצפוני של החברה לא שווה כלום", אמר ל"כלכליסט" מקורב לחברה. במסגרת הפעילות השוטפת, מנהלי האשראי של הסניף הצפוני, רוזן ויורם אליאב, פנו לגורמים שונים בצפון הארץ והציעו להם הלוואה שהיתה מובטחת בצ'קים בהיקף גבוה יותר ממתן ההלוואה, ללא בדיקה אם הצ'קים בעלי כיסוי. למשל, אם לקוח ביקש הלוואה של מיליון שקל, נציגי החברה ביקשו בתמורה צ'קים של 10 מיליון שקל כערובה ואלו ישובו אל הלקוח בגמר ההלוואה. בהבנתם כי מדובר בצ'קים ללא כיסוי, נציגי הסניף הבטיחו שלא יפדו את אותם הצ'קים אך הטמיעו אותם במערכות החברה כדי להגדיל את תיק האשראי.
על פי טיוטת הדו"ח, כאשר לא התאפשר ללווים לפרוע את ההלוואה, פתחו להם בסניף מזרע כרטיס הלוואה נוסף וכך עזרו להם "לגלגל" את החוב מבלי הצורך לדווח על כך שמדובר באשראי בעייתי שלא ניתן לגבייה. כך הגדילה החברה את התיק שלה בעשרות מיליוני שקלים, תוך ידיעה על החובות האבודים שבתוכו.
האשראי בסניף מזרע צמח בתוך שנה וחצי מ־94 מיליון שקל ל־181 מיליון שקל והיווה 60% מהאשראי בחברה. מתוך אותן הלוואות, 70 מיליון שקל היו הלוואות סולו, כלומר ללא ערבים פרט לצ'קים של המלווה ובסיכון מקסימלי. על בסיס זה, בחצי השנה האחרונה חזרו צ'קים בהיקף של 16 מיליון שקל בסניף הצפוני.
חרף נתונים אלה, הדו"ח מסכם כי בשלב זה אין אפשרות להעריך את גובה החובות שלא ייגבו, שכן בתקופה האחרונה פועלת ההנהלה החדשה בחברה להסדיר חלק מהחובות. לכן, גיבוי מצידה טוענת גם לאחר הדיווח על הדו"ח כי היא עדיין עומדת מאחורי ההודעה שלה ביולי שבמסגרתה חזתה כי 38 מיליון שקל מתוך תיק האשראי שלה הם בעלי סיכון גבייה גבוה ו־14 מיליון שקל מתוכם נחשבים כאבודים.
החברה הסתייגה והוסיפה כי הערכה זו עלולה להשתנות, ואף באופן מהותי, לאחר עבודה מקיפה יותר וכן מידול התיק. על פי מקורובים לעורכי הדו"ח של החברה, שיעור ההלוואות הבעייתיות מתוך תיק האשראי הצפוני הוא 40%-60% והצפי הוא שהאשראי האבוד יגיע, כאמור, עד ל־100 מיליון שקל.
אלקלעי מצא בנוסף כי רוזן ביצע תשלומים של הוצאות פרטיות מכספי החברה תוך הסתרת התשלום באמצעות כרטיסי הלקוחות ופעל בניגוד אינטרסים נגד החברה. כך למשל, על פי הדו"ח באוגוסט, נפתח חשבון הלוואה לאחד מלקוחות גיבוי שאליו הועברו 55 אלף שקל. בבירור של אלקלעי התברר כי בעל חשבון ההלוואה כלל לא נטל הלוואה, אלא הכסף הועבר לו תמורת טיסה לדובאי שאותה מימן לאליאב.
בנוסף, העמידה גיבוי אשראי של מיליוני שקלים לחברה שהוגדרה "לא פעילה", היתה חסרת דירוג אשראי, והדירוג שהקודם שניתן לה ב־2016 היה של חברה בסיכון התקשרות גבוה. "התנהלות מסוג זה מול חברה לא פעילה הינה חסרת היגיון כלכלי/עסקי ומהווה אינדיקטור לפעילות לא תקינה", כתב אלקלעי בדו"ח.
פרקטיקה זו בסניף הצפוני של גיבוי היא טלאי נוסף בניהול הכושל של החברה. בחודש שעבר דיווחה גיבוי כי מנהל הסניף, רוזן, ביצע עסקה סיבובית, ללא ידיעת החברה, שכתוצאה ממנה הוא חב לגיבוי 2.5 מיליון שקל. רוזן נטל כספים מהחברה ללא דיווח או קבלת אישורים, כאשר הכספים שימשו אותו, לדבריו, לרכישת מניות החברה.
רוזן, שלווה את הסכום משני לקוחות של סניף מזרע (הסניף הצפוני), סיפק להם בתמורה להלוואה אשראי בהיקף דומה לגובה ההלוואה כנגד הפקדת צ'קים, אך אותם צ'קים כבר אינם נמצאים בחברה. כך שלמעשה, על פי גיבוי, לקוחות החברה יצאו מאוזנים כאשר ההון נותר אצל רוזן. עוד טוענת גיבוי כי רוזן מסר לה שהלווים מוכנים להשיב את החוב שלהם לחברה כתוצאה מהעסקה הסיבובית, אם החברה תוותר על הלוואה גדולה יותר שסיפקה להם בהיקף של 2.7 מיליון שקל.
על פי הסכמי הניהול שנחתמו בינם לבין גיבוי — רוזן ואליאב היו אמורים להחזיק 5% בגיבוי בתנאי שסניף הצפון היה מגיע להכנסות של יותר מ־10 מיליון שקל בשנה. בהמשך, בהתקיים תנאים נוספים, היו אמורים להחזיק עד 10%.
בנוסף, לאחר רכישת מניות גיבוי והניפוח המלאכותי לכאורה בפעילות החברה, נהנו רוזן ובכירים נוספים בגיבוי מעלייה במחיר מנייתה. מתחילת שנת 2021 ועד סופה גדל תיק האשראי של גיבוי מ־192 מיליון שקל ל־378 מיליון שקל. על רקע הזינוק בתיק האשראי רשמה גיבוי הכנסות ממימון של 40 מיליון שקל ב־2021, כפול מההכנסות ב־2020 וההון העצמי עלה ל־87 מיליון שקל, לעומת 40 מיליון שקל, אולם הון זה בדיעבד, על פי הבדיקה, הוא בחלקו הון פיקטיבי. כך או כך, בעקבות נתונים אלו מניית גיבוי טיפסה ב־36% בשנת 2021 וכמה חודשים לפני התרסקותה נסחרה באחוזת בית בשווי של 180 מיליון שקל.
הבדיקה של אלקלעי את הנעשה בגיבוי נערכה בגלל חששו של מנכ"ל החברה דוד טל, לאחר יישום נהלים חדשים בחברה למתן אשראי ולאור האטה בקצב פירעון הצ'קים שבסניף הצפון וגידול בבקשות לפריסות תשלומים באותו הסניף. מאז שגיבוי נקלעה למשבר, ההנהלה מחפשת לכוון את האש אל רוזן כ"אשם מרכזי", אולם מקרה יונט לימד את המשקיעים כי הגורמים לקריסתה של חברת אשראי חוץ־בנקאי הם רבים, מפתיחת סניפים מרוחקים ללא בקרה, דרך התעלמות מחובות מסופקים ועד מלחמות אגו בתוך ההנהלה.
גיבוי היא חברת אשראי חוץ־בנקאי עם שלושה סניפים - בתל אביב, בכפר סבא ובמתחם המושכר לחברות ליד קיבוץ מזרע. לפי האתר של הסניף במזרע, הוא מהווה חברה־בת של גיבוי אחזקות הציבורית שהגיעה לשוק ההון עם מיזוגה לשלד בורסאי ב־2019, ובעל השליטה בה הוא יהונתן כהן (62.8%), חתם הנפקות שרכש 54% מהחברה ביוני אשתקד מידי הבעלים הקודמים אריאל ואביטל פרדו - לפי שווי של 50 מיליון שקל בלבד, הנחה של 27% לעומת שווי השוק שלה בעת החתימה, דבר שעורר תמיהה בשוק ההון.
מור היה המוסדי העיקרי שהשקיע בגיבוי - כמעט 10 מיליון שקל ב־2020 תמורת יותר מ־10% מהחברה. אולם, מאז הקטין בית ההשקעות בהתמדה את אחזקתו בגיבוי והיום הוא מחזיק ב־1.15% ממנה ובעל השליטה במור, יוסי לוי, מחזיק ב־1.1%.
עם ההכרה בבעיות החברה בסוף יוני, נכנסה מניית החברה להקפאת מסחר, אולם לאחר כמה ימים היא שבה להיסחר בבורסה, תוך ירידות חדות. נכון לאתמול, מניית גיבוי נסחרת במחיר של 2.4 שקלים, שמשקף לה שווי שוק של 26.4 מיליון שקל, לאחר שאיבדה 83% משווייה מתחילת השנה.
אולם ירידת הערך אינה נחלתם של בעלי המניות בלבד. גיבוי היא גם בעלת שתי סדרות אג"ח של 140 מיליון שקל. גיבוי אחזקות אג"ח ב', הסדרה הגדולה מבין השתיים, עם חוב של 127 מיליון שקל ומח"מ של שנתיים נסחרת כבר בתשואה ברוטו של 27%, זאת לנוכח הכרה כי לחברה מצפה אתגר מהותי לעמוד בפירעון החוב למחזיקים.
