העלאות הריבית הפכו את הקרנות הכספיות ללהיט, אל תתפתו רק לדמי ניהול נמוכים
העלאות הריבית הפכו את הקרנות הכספיות ללהיט, אל תתפתו רק לדמי ניהול נמוכים
התשואה שמניבות הקרנות הכספיות לציבור המשקיעים, שאמורה להיות זהה לריבית במשק, מושפעת מדמי הניהול. אבל ניהול ההשקעות הוא לא פחות חשוב, והראיה: חמש משש הקרנות שגבו מהחוסכים דמי ניהול נמוכים מצאו עצמן בתחתית הטבלה
העלאות הריבית במשק הישראלי הפכו את הקרנות הכספיות לקטגוריה הלוהטת בענף. לפי נתוני רשות ניירות ערך, במהלך שנת 2023, ההפקדות לקרנות הכספיות צמחו ב־57 מיליארד שקל ל־107 מיליארד שקל, וכיום הקטגוריה של הקרנות הכספיות היא הגדולה ביותר, ומהווה 42% מהנכסים בתעשיית קרנות הנאמנות המנוהלות.
אחד המאפיינים שמייחד את ענף הקרנות הכספיות הוא הרכב המשקיעים. הציבור הרחב, זה שחושש להיחשף לשוק המניות והאג"ח, לא מהסס לשים את מבטחו בקרנות הכספיות שמהוות חלופה לפיקדונות הבנקאיים. גם העובדה שקנייה ומכירה של קרן כספית לא כרוכה בתשלום עמלות, והיעדר היכולת של הבנקים לגבות דמי ניהול חשבון על אחזקה של קרן כספית, הופכים את הקטגוריה של הקרנות הכספיות לכזאת שהיא נגישה וידידותית גם למשקי בית.
ענף קרנות הנאמנות סובל מחיסרון לגודל וזה ניכר בביצועי הקרנות הכספיות ב־2023. שלוש הקרנות שפתחו את השנה כשבניהולן היקף הנכסים הגדול ביותר – אנליסט כספית עם 9.1 מיליארד שקל, הראל כספית מגמת ריבית עם 5.7 מיליארד שקל, ומיטב כספית ניהול נזילות עם 5.1 מיליארד שקל – הן שלוש מתוך ארבע הקרנות שהניבו את התשואה הנמוכה ביותר בשנה שחלפה בקטגוריית הקרנות הכספיות.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שרובצים לפתחו של המשקיע בקרן כספית הוא אתגר הבחירה. אי אפשר לצפות ממשקיע לא מתוחכם לקרוא את מדיניות ההשקעות ולהבין מהתשקיף מי מהקרנות מתאימה יותר. ויש להניח שהמשקיע הסביר יתקשה לעמוד על ההבדל שבין "הראל כספית מגמת ריבית" לבין "הראל כספית ניהול נזילות", ובינן לבין "הראל כספית שקלית". בחירת קרן נאמנות כספית יכולה להיות משימה מתסכלת, אבל הביצועים של הקרנות בקטגוריה ב־2023 מלמדים שהחשיבות שלה מוטלת בספק.
פער התשואות בין הקרן שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר בקטגוריה, איילון כספית עם 4.43%, לבין זאת שרשמה את התשואה הנמוכה ביותר, אנליסט כספית עם 4.19%, מסתכם ב־0.24%.
את התשואה הגבוהה של הקרן איילון כספית אפשר לייחס במידה רבה לדמי הניהול שלה במהלך 2023 שעמדו על 0.04%. אלו דמי הניהול הנמוכים בקטגוריית הקרנות הכספיות. היות שדמי הניהול נגבים מנכסי הקרן, הם למעשה נוגסים בתשואה, וככל שהביס של מנהל הקרן קטן יותר, כך הרווח שנותר למשקיע גדול יותר. בנטרול דמי הניהול, איילון כספית היתה מתברגת במרכז טבלת התשואות, וכמו רוב הקרנות הכספיות, בתחילת 2024 גם היא העלתה את דמי הניהול שעומדים היום על 0.17%.
הקרן הכספית מגדל כספית שקלית, שמדורגת שנייה בטבלת התשואות ב־2023 עם תשואה של 4.43%, גבתה דמי ניהול בשיעור של 0.16%, שהיו גבוהים מהממוצע שעמד על 0.13%. לא זאת אף זאת, חמש מתוך שש הקרנות שסוגרות את טבלת התשואות ב־2023, מיטב כספית שקלית כשרה, אי.בי.אי כספית שקלית, מיטב כספית ניהול נזילות, הראל כספית מגמת ריבית והראל כספית ניהול נזילות, גבו במהלך השנה דמי ניהול שהיו נמוכים מהממוצע.
העובדה שדמי הניהול של איילון כספית היו הנמוכים בקטגוריה, בעוד שדמי הניהול שמגדל כספית שקלית גבתה היו מעל לממוצע, מוכיחה כי דמי הניהול אינם חזות הכל, ולא ניתן להסתמך רק עליהם כפרמטר יחיד שמנבא תשואות גבוהות. כל זה לא מוריד מכך שדמי ניהול נמוכים מגדילים את החלק של המשקיע בתשואה של הקרן, בעוד שדמי ניהול גבוהים מגדילים את חלקו של מנהל הקרן בתשואה שהקרן הניבה.
ניתוח ביצועי הקרנות הכספיות ברמה חודשית מעיד על תופעה מעניינת, גם אם לא מפתיעה. בכל אחד מחודשי השנה כל הקרנות הכספיות השקליות הניבו תשואה חיובית. באוקטובר, שהניב את התשואה הגבוהה ביותר, המשקיעים בקרנות הכספיות נהנו מתשואה ממוצעת של 0.44%, ובפברואר, שבו נרשמה התשואה הנמוכה ביותר ב־2023, המשקיעים בקטגוריה עדיין זכו לתשואה חיובית ממוצעת של 0.19%. היכולת של הקרנות הכספיות להניב תשואה חיובית גם כששוק האג"ח רועד נובעת משילוב של אחזקה בנכסים לא סחירים (בעיקר פיקדונות בנקאיים) ומהמגבלה שקובעת שהמח"מ (משך החיים) הממוצע של קרן כספית חייב להיות קצר והוא לא יכול להיות גבוה מ־90 יום.
בניגוד להשקעה באג"ח או השקעה בפיקדון בנקאי שבהם המשקיע יודע מראש מה התשואה והריבית שהוא יקבל, בעת רכישת קרן כספית לא ניתן לדעת בוודאות מה תהיה התשואה השנתית של המשקיע. אולם לאור העובדה שהקרנות הכספיות משקיעות את רוב הנכסים שהן מנהלות במק"מים ובפקדונות בנקאיים, המשקיעים מצפים לקבל תשואה שנתית שתהיה דומה לזאת של הריבית במשק. לפי כל ההערכות, הריבית שהחלה לרדת השבוע, תמשיך לרדת גם בהמשך השנה. זה מפחית את פוטנציאל התשואה של הקרנות הכספיות, אבל לא גורע מכך שהן נותרו אלטרטיבה ראויה לפקדונות הבנקאיים, וחלופה עדיפה על כסף ששוכב בחוסר מעש ביתרת העו"ש בחשבון הבנק.
היציבות היחסית בתשואות של הקרנות הכספיות עומדת להן בהשוואה לתשואות מדדי האג"ח הקצרות שמאופיינים בתנודתיות גבוהה יותר. כך לדוגמא, במהלך פברואר 2023, מדד תל־גוב מק"מ ירד ב־0.17% ומדד תל גוב־שקלי ירד ב־0.56%. התשואה השנתית של שני המדדים הללו, 4.07% ו4.17% בהתאמה, היתה נמוכה יותר מזאת של קרן אנליסט כספית שהניבה את התשואה הנמוכה ביותר (4.19%.
השבוע נגיד בנק ישראל הודיע על הורדת הריבית ב־0.25%, לרמה של 4.5%. כמו שהעלאת הריבית, החל מאפריל 2022, תרמה תרומה משמעותית לזינוק בהיקף הכספים שמושקעים בקרנות הכספיות, כך הירידה בגובה הריבית עשויה להביא לתופעה הפוכה. ככל שהריבית תהיה נמוכה יותר, כך יותר ויותר משקיעים יעדיפו לוותר על האפשרות לתשואה נמוכה בסיכון נמוך. חלקם יעדיפו להסיט את כספם לשוק המניות, וחלקם להשקעות ריאליות ובראשן שוק הנדל"ן. היינו בסרט הזה עד תחילת שנת 2022.
לפי כל ההערכות, הן של בנק ישראל והן של רוב כלכלני המאקרו, הריבית במשק צפויה להמשיך לרדת גם במשך שנת 2024 והשאלה היא לא האם תרד הריבית אלא מתי היא תרד ובכמה. הציפיות האלו כבר באות לידי ביטוי בתשואות האג"ח וזה ניכר בכך שמק"מ לתקופה של חודש מניב תשואה של 4.5% שהיא גבוהה יותר מהמק"מ לתקופה של שנה שמניב תשואה של 4%. ב־2023 התשואה הממוצעת של הקרנות הכספיות עמדה על 4.33%. תחת ההנחה שריבית בנק ישראל אכן תרד בהתאם לציפיות, ובהינתן עלייה בדמי הניהול הממוצעים, סביר להניח שהקרנות הכספיות יניבו ב־2024 תשואה נמוכה יותר מזאת של השנה שחלפה.
