ראיון כלכליסט"בסוף יעלו עלינו עם קלשונים, כי לנו יש כסף ולאחרים אין"
ראיון כלכליסט
"בסוף יעלו עלינו עם קלשונים, כי לנו יש כסף ולאחרים אין"
אחרי 8 אקזיטים וחברה ציבורית אחת שהוא עומד בראשה, ד"ר גיורא ירון מעריך שביומד זה הדבר הבא: "פתאום הבינו שמדע זה נחשב, ושהמשקפופרים האלה עם קשקוש ה-mRNA מצילים חיים"; על הטענות להתעשרות המהירה של ההייטקיסטים הוא משיב: "הם לא גנבו את הכסף, אלא הרוויחו אותו ביושר, כן ירבו"; ועל הדור הבא במשפחה - "כשהנכד שלי ביקש לעבוד באיתמר מדיקל אמרתי בסדר אבל בייצור, כי אני רוצה שיזיע"
"מכירת קניין רוחני זה העולם של אתמול, זה מעשיר רק את גיורא ירון, אבל לא את מדינת ישראל. בסוף יעלו עלינו עם קלשונים כי לנו יש כסף ולאחרים אין", כך אומר ד"ר גיורא ירון בראיון מיוחד ל"כלכליסט".
ירון הוא יזם, אנג'ל, יו"ר ומייסד איתמר מדיקל, הנסחרת בבורסה של תל אביב ובנאסד"ק לפי שווי של 350 מיליון דולר. איתמר מדיקל עוסקת בפיתוח ושיווק מכשור רפואי לאבחון הפרעות נשימה בשינה.
אחרי 8 אקזיטים ברזומה ירון מושקע היום ב-12 חברות פרטיות מתחום הסייבר (בתוכן אקווה סקיוריטי, וולקן, אפוגטה, איי פוליסטי, ארגון סקיוריטי, סייבר ביו, איקווילום, אקסלרון, אילומקס, חברת התוכנה קווילט, סלטו, ספידיבי, וולקן סייבר). בעבר שימש ירון גם כיו"ר ישום, החברה לפיתוח המחקר באוניברסיטה העברית בירושלים, ויו"ר הוועד המנהל באוניברסיטת תל אביב.
ביומד היום רלוונטי יותר מאי פעם?
"התשובה היא כן. התחום על סטרואידים. כולם פתאום ננעלו בבתים ורואים שמדע נחשב, שהמשקפופרים האלה וקשקוש ה-mRNA שלהם מציל חיים.
"בזמנו למדתי פיזיקה והימרתי על ללכת לתחום המוליכים למחצה לאחר התלבטות בין התחום הזה ללייזר. היה לי בינגו כאשר התחום הפך גדול ממה שחשבתי".
"לו יכולתי ללמוד היום – הייתי בוחר במיקרו ביולוגיה. שם יש המון שדות לא זרועים, אז יש המון מקום לחדשנות"
אתה משבח מאוד את הביומד, אבל זה תחום שהסב הרבה אכזבה למשקיעים.
"הבורסה היא לא מדד, כי בנקאים מנפיקים מוקדם מדי כשעדיין יש סיכון מדעי מאוד גבוה. זה כמו להיכנס לקזינו בווגאס. אתה יכולה לצאת עם בית בכיס או אחרי שפשטו לך את העור. מי שקונה מניות ביומד יודע שהוא לוקח סיכון ענק.
"הבעיה בעיניי היא שרוב חברות הביו לא היו צריכות להיות מונפקות. כי זה סיכון מדעי מורכב, קשה להבנה, שלאזרח הפשוט אין את הכלים להבין את רמת הסיכון. הבורסה הפכה מקום מפלט לחברות שלא עוברות בדיקת נאותות של חברות מתמחות בהשקעות כאלו".
הדהירה של חברות ביומד לבורסה היא בעיה?
"כן. עבור חברות שלא גמרו את המחקר - זו הדרך הקלה. בשלבים הראשונים של המחקר זה לא מתאים לציבור הכללי, אלא לגופים מקצועיים עם התמחות צרה. לפתח מולקולה מוצלחת זה השקעה מינימלית בסדר גודל של 5 מליארד דולר. זה לא מתאים לכמה אנשים ששמים את החסכונות והבית בבורסה. כשאני רואה הנפקת חברה עם 'פתרון' למחלת הסרטן - נו באמת. זה לא רציני, וחבל. בחברת מדיקל דיוויס הבעיות הן בתחום ההנדסי, פחות במחקר. זה לא כמו הימור על מולקולה שהוא הימור של 0 או 1".
הימרת נכון, היית מעורב במספר אקזיטים.
"כשמכרנו אז חברה ב-300-200 מליון דולר – אמרו לנו איזה גאונים אתם, מלכי העולם (פנטקון, פיקיוב, קומסיס, קומרנט). מכרתי קרוב לשמונה חברות, היום אקזיט כזה לא היה נכנס למדור הרכילות. הכל עניין של פרספקטיבה על ציר הזמן.
"לצעירים אני אומר היום: תתחילו בלימודים. ואם שואלים אותי - מיקרו ביולוגיה היא היום הכיוון הנכון"
"האתגרים הבאים נמצאים שם. מחקר על mRNA שנחקר בהקשר של סרטן הפך חיסון לקורונה, זה ניצחון המדע על הלא נודע. מנוע הצמיחה הבא של ישראל הוא באמצעות עולם הביומד. בעיניי, בעולם האינטרנטי יש יותר כישלונות, אבל קוראים רק על ההצלחות".
ירון הוא בנו של הכלכלן פרופ' דן ירון, ממקימי הפקולטה לחקלאות ברחובות. ירון גדל עד גיל 3 בקיבוץ מנרה, שהוריו היו ממייסדיו, ועד גיל 6 היה בקריית ענבים. מגיל 6 עד לימודי פיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים התגורר ברחובות. אחרי תואר שלישי בפיזיקה יצא ללימודי פוסט דוקטורט, עבד בעמק הסיליקון כפיזיקאי עבור חברת השבבים נשיונל סמי קונדוקטור וחזר לארץ כדי להקים עבורה בראשית שנות ה-80 מרכז מו"פ, ולימים גם פעילות ייצור שבבים במגדל העמק. ב-1992 עבר לנהל את חברת הדפוס אינדיגו, ובה עשה את הונו המשמעותי לאחר שהונפקה ב-1994. "אינדיגו היתה אז חברה קטנה שבני לנדא ייסד שהיתה שווה 40 מיליון דולר, והפכתי אותה לחברה בשווי של 3 מליארד דולר", אומר ירון.
איך אתה מסביר את ההייפ בתחום ההייטק?
"אין שם מחסום טכנולוגי. זו לא פריצת דרך. אני תמיד אומר לאנשים, אם מישהו גונב דיסק און קי ויכול להעתיק ולנצח אותנו, סימן שהעסק לא מספיק קשה. אני בעניין של פתרון בעיות תשתית קשות, בניגוד לחברות שהונפקו בשווי עתק - מאנדיי למשל".
מה יעשו הנכדים שלך?
"כשהנכד שלי ביקש לעבוד באיתמר מדיקל אמרתי בסדר, אבל בייצור. שאלו אותי למה? אמרתי אני רוצה שיזיע קצת. הוא עובד במחסן, אני רוצה שיצא עם יבלות על הידיים. אחרת הם לא מחוברים לקרקע, הם בעולם הווירטואלי שלהם. הם משחקים עם ילדים באנגליה, באיראן, זה העולם שלהם. הם גיימרים, יותר בינלאומיים מאיתנו, אבל חושבים שסביבת ג'אווה סקריפט זה מהות הכל. לא מבינים בטכנולוגיה ממש, אבל יודעים איזה שרת מגיב יותר מהר, של לונדון או של פרנקפורט.
"זה נכון שכולם רצים להייטק, שהוא בפיק, ואפשר לעשות שם כסף, אבל צריך לחשוב מה יהיה בעוד 20 שנה. לי לא ברור שעולם האפליקציות יהיה שם אז"
"בקדנציה שלי כיו"ר אוניברסיטת תל אביב אמרתי שאני רוצה להפסיק להתמקד רק בהכנסות אלא גם ביצירת מקומות עבודה. קייט פרמה קנתה את זכויות היוצרים מפרופ' זליג אשחר. אני מכיר אותו, רחובותי, אמא שלי לימדה את אחותו ואת אחיו. איפה זה מייצר מקומות עבודה? לא בארץ. וזו דוגמה קלאסית ללמה אנחנו חייבים לפעול, אחרת ייווצר פה מתח חברתי נוראי. הריבון צריך להתעורר ולשאול את עצמו איך אני גורם ליזמים לייצר פה מקומות עבודה".
מה פרופ' אשחר היה צריך לעשות אחרת?
"אם על איקס מקומות עבודה מקבלים מס מופחת - הוא יתחיל לחשוב מה כדאי. באיתמר מדיקל יש לנו 120 עובדים בארצות הברית - אני יצרן מקומות עבודה שם. בארצות הברית על 8 עובדים את יכולה לקבל אזרחות אמריקאית. הגישה היא "תיצור לי מקומות עבודה, ואני מת עליך".
"תבנה עוד אמדוקסים, צ'קפוינטים שמעסיקים אלפי אנשים ולזה היום אין הטבות. הקיטוב החברתי (בגלל מעטים שמתעשרים) לא ימשך לנצח.
איך אתה רואה את תופעת המתעשרים החדשים בהייטק?
"תופעה מאוד חיובית. אגב, בשירותים בקורס קצינים בבה"ד 1 היה כתוב "אם מוישה רבינוביץ' עשה את זה גם אתה תעשה". קרעו לנו את התחת באימונים. אני הבאתי את המנכ"ל והיזם של פייזר להרצות בסיראז', חברת הייטק בדואית ללא מטרות רווח שהקמתי, כדי שיגידו אם מיכאל עשה גם אני יכול. אנחנו נותנים ברוב החברות אופציות לרוב העובדים".
"באינדיגו יצרתי מאות מליונרים. גם בביקיור, בקומרנט ובאחרות. הם עשו את העבודה, לא גנבו את הכסף, אלא הרוויחו ביושר, כן ירבו"
דיברת על חשיבות חקר הביומד. אמך חלתה באלצהיימר.
"אורי אחי הקטן נפצע בלבנון, ואחי איתמר נהרג במלחמת יום כיפור. היה לאמי גיזה ספגטי שלם בראש של מה קרה איפה, בלבול מוחלט בגלל מחלת האלצהיימר. לכן אני בעד לפתור את הבעיות של הראש. אין בעיניי מחלה ארורה מהמחלה הזאת. החולה עצמו לא בדיוק יודע מה קורה איתו, כשמי שסובלים הם הסובבים אותו. אין לי ספק שזה ייפתר בסוף, אבל בהרבה כאב לב למשפחות בדרך. זאת מסוג המחלות שאנחנו מסתובבים סביבן כבר שנים, מבינים את המכניזם שלהן - היווצרות חלבון שסותם כלי דם. זה מסוג הדברים שיכולים לקרות לכל אחד".
אילו השקעות אתה מחפש עכשיו?
"אני אוהב את עולמות הסייבר כשהכל נמצא בענן - שימוש בביג דאטה בשילוב בינה מלאכותית. העובדה שהאקרים חדרו לאחרונה לקודשי הקודשים של ארצות הברית (חברות האנרגיה, הפנטגון ועוד מוסדות ממשלתיים) רק ממחישה את גודל הבעיה ואת ההזדמנויות בתחום".
איתמר חברה ותיקה יחסית, בת 20.
"התחלנו עם שני קווי מוצר: מסלול אחד שהוא קרדיולוגי, שבודק את הבריאות של כלי הדם שלך, והשני זה בעיות נשימה בשינה. החלטנו שנתמקד בנושא בעיות ניטור בעיות נשימה בשינה, ובפרויקט השני נתרכז רק במחקר".
הקורונה עזרה לכם?
"אנחנו מתמקדים בבדיקות שינה ביתיות (הפסקות הנשימה בשינה פוגעות בכלי דם בראש, מה שיכול להוביל לשבץ או להתקפי לב). איך אפשר לבדוק את בעיות השינה שלך במיטה לא שלך עם 20 סנסורים שונים על הגוף? הטכנולוגיה שלנו חדשה יותר, עם מוצר חד-פעמי שמשדר את המידע לענן.
"בבוקר למחרת רופא מתקשר אליך ואומר מה הטיפול. הקורונה כפתה בדיקות שינה ביתיות במקום במעבדה, לנו זה עשה טוב. אנחנו עושים מעל 500 אלף בדיקות בשנה"
מה עשית כדי לשלב חרדים בשוק העבודה?
"הטלתי את כובד משקלי במקומות הנכונים כדי להכשיר בנות בסמינרים להייטק. בשנה שעברה היו שלושה סמינרים עם 80 בנות, השנה זה יהיה בשבעה סמינרים עם 200-150 בנות. פתאום רואים שהן מקבלות הצעות עבודה.
"בהייטק השכר מתפוצץ לתקרה, אבל כוח אדם חסר ברמות. נאבד הזדמנות אם לא נכשיר מספיק אנשים, ויש מאגר גדול של מי שאפשר להכשיר מקרב האוכלוסייה החרדית, הערבית והבדואית. גם עוזר לתעשייה וגם שילוב חברתי".
