השורה התחתונהשינוי הכיוון במדיניות המוניטרית עלול לחשוף את השווי האמיתי של החברות
השורה התחתונה
שינוי הכיוון במדיניות המוניטרית עלול לחשוף את השווי האמיתי של החברות
מדדי המניות אמנם בירידה מתחילת השנה, אך מרבית המשקיעים מייחסים אותה לתיקון בלבד. מנגד, הנתונים הכלכליים מסין מרמזים שהכלכלה השנייה בעולם כבר נאבקת בקשיים, והם עשויים להכביד גם על יתר העולם
אוסקר ווילד פתח את מאמרו מ־1889, "שקיעת השקר", במילים: "החיים מחקים את האמנות יותר משהאמנות מחקה את החיים". אכן קשה לדעת מי משפיע יותר על מי, הריבית על הצמיחה ומחירי המניות או הם על הריבית.
המערכת הכלכלית העולמית היתה בעבר הרבה יותר מבודדת ומחולקת. בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת המרחק בין כלכלות שונות היה עצום. כל מדינה ניהלה מדיניות כלכלית ומוניטרית בצורה כמעט בלתי תלויה בשאר העולם. בנוסף היה גם תקן הזהב, מנגנון ששמר כל הנפקה של כסף בצמוד להיצע הזהב, וכך נשמרו היציבות והעצמאות.
המערכת הכלכלית היום שונה בתכלית. רבים מתושבי ישראל מחזיקים בנדל"ן בחו"ל, וכל בעלי הפנסיה חשופים לחו"ל. גם מעבר לים, בארה"ב ובאירופה, מחזיק הציבור בחברות סטארט־אפ כחול־לבן שמשלמות שכר בשקלים. רוב המוצרים שאנחנו קונים היום מיוצרים בחו"ל וזמינים זמן קצר אחרי השקתם שם. במערכת כלכלית כל כך מקושרת, המשמעות של מדיניות כלכלית ומוניטרית כמעט חסרת משמעות בערכים מוחלטים. היום הכל צריך להימדד ביחס לאחרים.
קריאה מדוקדקת של דף המסרים מבנק ישראל מדגים זאת בצורה נפלאה. בנק ישראל מנסה לשכנע שהריבית לא תעלה כל כך מהר משום שיש לנו דרגות חופש גבוהות יותר. אולם החופש הזה נובע מאינפלציה נמוכה מכפי שנחזתה באירופה, לא מאינפלציה נמוכה באמת. בנק ישראל צודק כמעט לגמרי. הכל יחסי, והאינפלציה אצלנו בשליטה, ונובעת ברובה מהתחזקות השקל בשנים האחרונות ומתופעות שמתרחשות בחו"ל וקשורות בעליית מחירי סחורות, שילוח ימי, אינפלציית שכר ועוד גורמים הקשורים ליבוא. ייתכן שבנק ישראל מפספס מעט בהקשר של אינפלציה בנכסים פיננסיים, ובראשם שוק הנדל"ן. יש סיכוי לא נמוך להיפוך בשוק זה, אבל בנק ישראל מתמקד בבעיה המיידית; לבעיות עתידיות הוא כבר ידאג כשיצוצו.
בארה"ב עסקים כרגיל, בסין פחות
באופן כללי ריבית עולה מצביעה על כלכלה חזקה, וריבית יורדת היא סימן לצרות. בכלכלה חזקה, הציבור רוצה להשקיע משום שיש אופציות השקעה ראויות. הריבית עולה משום שיש ביקוש לכסף. זאת ועוד, השכר של אנשים עולה והם יכולים לעמוד בריבית גבוהה על הלוואות לצריכה. מנגד, כשהכלכלה חלשה, הזדמנויות ההשקעה מועטות ואנשים מתקשים לגמור את החודש. אז הריבית יורדת, כי אין ביקוש לכסף ואנשים מתקשים לשלם את הריבית.
ארה"ב בתהליך אגרסיבי של העלאות ריבית. הפדרל ריזרב כבר אמר שיהיו שלוש העלאות השנה, ורכישות האג"ח יצומצמו. השוק מגלם כיום ארבע העלאות ריבית ב־2022. בסיבוב הקודם של העלאות ריבית עברו כחמש שנים וחצי מההכרזה על ההעלאות ועד לצמצום רכישות בפועל, בין 2013 לאמצע 2019. בסיבוב הנוכחי מדובר על תהליך דומה בפחות משנה. כלומר, אם להאמין למסרי הפד, הכלכלה האמריקאית והעולמית במצב מצוין. צאו, הקימו עסקים, צרכו כאוות נפשכם, מצבכם הכלכלי יהיה הרבה יותר טוב בעתיד.
אם להאמין למסרי הפד, הכלכלה האמריקאית והעולמית במצב מצוין. אלא שלפי נתוני הצמיחה הסיניים, הריבית שלילית מקצב הצמיחה. סין משדרת לעולם שכלכלתה זקוקה לעזרה, והחשש הוא שתהיה לכך השפעה על מדינות נוספות
אלא שיש מי שטוען שמצב הכלכלה העולמית פחות מזהיר. סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, הורידה לאחרונה את הריבית בשיעור כולל של 0.15%. זה נשמע לא דרמטי, אבל יש להבין את ההקשר. אם להאמין לנתוני הצמיחה הסיניים, הצמיחה עומדת על כ־4.9% בלבד. המשמעות היא ריבית שלילית מקצב הצמיחה, וזה עוד לפני הורדות הריבית האחרונות. סין משדרת לעולם שהכלכלה המקומית זקוקה לעזרה, והחשש הוא שתהיה לכך השפעה על מדינות נוספות.
הקירות נסגרים
לו ג'רום פאוול, יו"ר הפד, היה קורא את הטור הזה, הוא לא היה מופתע. כל המידע עד כה ידוע. אלא שיו"ר הפד מביט בשני קירות שמאיימים למחוץ אותו. מצד אחד, הכלכלה. מרבית הכלכלות החשובות סובלות מרמות מינוף גבוהות, ממחירי נכסים גבוהים ומחשש שצמצום מוניטרי יחליש את צמיחתן. ומצד שני, הוא לא רוצה להיכנס להיסטוריה כיו"ר שבמשמרת שלו עלתה האינפלציה ל־7% והוא לא נקט פעולות לרסן אותה.
עליית התשואות מתחילת השנה אינה מהווה בשלב זה הזדמנות רכישה. אג"ח אמריקאיות לעשר שנים נסחרות ברמה של 1.78%, תשואות נמוכות מאוד היסטורית, בטח נוכח רמות האינפלציה החריגות. רק לסבר את האוזן, לפני שהקורונה פרצה לחיינו עמדה התשואה לעשר שנים על 1.91%, ואז האינפלציה בארה"ב היתה באזור ה־2% בלבד.
השורה התחתונה
חרף עליית התשואות, אג"ח אמריקאיות לעשור נסחרות בתשואות נמוכות היסטורית ולא מהוות הזדמנות רכישה
דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות
