המהפכה המשפטית הרעידה את הבורסה: "השיח הקשה משפיע על החוסכים"
המהפכה המשפטית הרעידה את הבורסה: "השיח הקשה משפיע על החוסכים"
כל מדדי המניות רשמו היום ירידות חדות, מעל כולם בלט מדד הבנקים עם צניחה של 4.3%; מנהלי השקעות מייחסים את הצלילות, שהן בניגוד למתרחש בעולם, לשילוב בין ההפיכה המשטרית לנושא הביטחוני; ומתחזקים הסימנים שמצביעים על החרפת ההאטה בפעילות המשק
היום האדום בבורסת תל אביב: כל מדדי המניות סיימו היום בירידות שערים חדות, במגמה הפוכה לזו של הבורסה בניו יורק. מדד ת"א 125 ירד ב־2.1%, ת"א נדל"ן ירד ב־2.9% ות"א פיננסים צנח ב־3.7%. את הירידה החדה ביותר רשם מדד הבנקים שמחק 4.3%, לאחר שמנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר העיר לראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחה הסגורה עם ראשי המשק בסוף השבוע כי "נרשמת משיכת כספי פקדונות זרים ביומיים האחרונים שאינם רק מתחום ההייטק".
יוטב קוסטיקה, מנכ"ל ומנהל השקעות הראשי של מור קרנות נאמנות, ייחס בשיחה עם "כלכליסט" את ביצועי החסר של השוק המקומי ביחס לשווקים בחו"ל למהפכה המשפטית ולתסיסה הביטחונית: "הפער השלילי בתשואות האג"ח, מדדי המניות ושער החליפין קשור ללא ספק לעניין הביטחוני ולרפורמה המשפטית. בסוף, יש פה כותרות שליליות והתבטאויות של אנשי מקצוע שונים בנושא השינויים הפוליטיים, והיום ראינו גם בנקים זרים מתייחסים לכך. זה מגיע לאוזניים של הציבור ששוקל אם להגדיל את ההשקעה שלו פה או להסיט חלק מההשקעות שלו החוצה משוק ההון המקומי. ההתנהגות של המשקיעים היום מזכירה את ההתנהגות שלהם באירועים ביטחוניים, שתמיד מהווים נקודת קיצון בבורסה. בנוסף, צריך לזכור שביום ראשון השווקים בחו"ל סגורים, מה שאומר שפה המסחר יותר ער, מה שמגדיל את התנודתיות בשוק המקומי".
עם זאת, קוסטיקה מסייג את הדברים בכך שהוא אומר שהמצב הביטחוני והרפורמה המשפטית יוצרים קומבינציה שמחלחלת לציבור ולאו דווקא למנהלי ההשקעות. מבחינתו, ישראל היא עדיין מקום טוב להשקעה משום ש"אנחנו נשענים על כלכלה בריאה בדמות יחס חוב־תוצר נמוך, מערכת בנקאית יציבה ותעשיית הייטק פורחת".
הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר ישראל, אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי "בינואר השוק עשה תשואת חסר מול השווקים בחו"ל. שווקי חו"ל עלו על בסיס מניות הביג טק שחזרו ועשו ריבאונד. בסך הכול יש אווירה חיובית בוול סטריט מתחילת השנה. בישראל המדדים פחות נהנים מהעלייה במניות הטכנולוגיה. כך או כך, כאשר השווקים בחו"ל עולים, הדולר אמור להיחלש מול השקל, מכיוון שהמוסדיים מוכרים את המניות האמריקאיות שלהם, אותן רכשו בעזרת הדולר, כדי לשמור על איזון קבוע בתיקי ההשקעות בין המניות המקומיות למניות בחו"ל.
"ואולם הפעם הדולר דווקא עלה היום בשיעור של כמעט 1%, כאשר האופציות על הדולר אף מעידות כי הוא ימשיך לעלות. הדולר עולה על רקע פרסום דו"ח של גולדמן זאקס שהזהיר מפני חוסר יציבות פוליטי בשוק המקומי. מעבר לכך, השיח על הרפורמה דולף החוצה ומניע ספקולציות על השקל תוך צפי להיחלשותו. השיח הקשה משפיע על חוסכים. אנחנו נמצאים בתקופה של ריבית עולה והאלטרנטיבות של השוק כמו פיקדון או אג"ח הופכות להיות יותר אטרקטיביות. כל הנתונים הללו מעודדים יציאה משוק המניות".
נוסף על הירידות בבורסה, נרשמו ירידות מחירים באג"ח של ממשלת ישראל, כלומר עלייה בתשואה לרמה של 3.43%. הדבר משקף את דרישת המשקיעים לפיצוי גדול יותר תמורת הכסף שהם מלווים לממשלה – מכיוון שהם מוכנים להלוות אך במחיר גבוה יותר (הירידה בביקושים גורמת לירידה במחיר ולפיכך לעלייה בתשואה). האירועים בניירות הערך בתחילת שבוע המסחר מגיעים אחרי שהשקל סגר ירידה של כ־2% בסוף השבוע האחרון כשהציפיות לקראת פתיחת שבוע המסחר במט"ח הבוקר יהיו גבוהות.
לעומת זאת, נאסד"ק עלה בסוף השבוע ב־1% וסגר שבוע חלומי עם עלייה של יותר מ־4%; מדד 500 S&P רשם שיא חדש מאז תחילת דצמבר 2022. זאת הסיבה מדוע גם היחלשות השקל (מול כל המטבעות ולא רק מול הדולר) מפתיעה שכן בתקופה האחרונה השינויים במטבע הלאומי שיקפו את צרכי המטבע של המוסדיים שצוברים מט"ח בעתות של ירידות שערים (הגופים המוסדיים הבינלאומיים דורשים הגדלת ערבויות – margin calls).
לפי אותו היגיון, עליות השערים המשמעותיות בשבוע האחרון היו אמורות לחזק את השקל. מטבע הדברים הנטייה הטבעית היתה לחשוב כי האירועים בשוק ההון משקפים את הזינוק בעליית הסיכון הפוליטי, בעיקר על רקע כוונותיה של ממשלת נתניהו לפגוע בעצמאות של מערכת המשפט ולבצע מה שנראה כהפיכה משטרית תוך ניסיון ברור לרכז כמה שיותר כוח בידי הממשלה.
אלא שלצד התחזקותם של הסיכונים הפוליטיים והגיאו־פוליטיים, מתחזקים הסימנים שמשקפים את החרפת ההאטה בפעילות המשק. אין מדובר בסימני מיתון (ירידה של ממש בתמ"ג) אלא ירידה מאוד משמעותית בקצב הצמיחה ובפעילות הריאלית. "המשק הישראלי צפוי להיפגע בשנת 2023 בגלל הסיכונים הכלכליים", מסביר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב שערך היום סקירה של הנתונים המעודכנים של המשק הישראלי. זבז'ינסקי מסביר כי בראש ובראשונה "המשק הישראלי רגיש באופן מיוחד לתחום הטכנולוגיה. ההיחלשות בתחום זה בעולם משפיעה על חברות ההייטק הישראליות ועל עובדיהן ודרכן על הצריכה הפרטית, שוק הנדל"ן למגורים, שוק המשרדים והכנסות למיסים".
לדבריו, "הסיכון הכלכלי הנוסף נובע מגידול חד וכמעט המהיר בעולם באשראי למגזר העסקי והפרטי בשנתיים האחרונות, שצפוי לפגוע בצמיחה על רקע עלייה מהירה בריבית". הוא מציין כי "סימני האטה מתחילים לקבל ביטוי בנתוני המדד המשולב, מדדי הפדיון בענפי המשק ובנתונים אחרים".
המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל – מדד שאמור לנבא את הצמיחה העתידית ומבוסס על כמה וכמה פרמטרים עלה בדצמבר האחרון בשיעור הנמוך זה שנתיים: 0.46% בלבד. לפי בנק ישראל, המדד המשולב האחרון משקף הסתברות של מעל 92% להאטה. אחד מהמרכיבים החשובים של אותו מדד הוא מדד הפדיון (הכנסה גולמית) בכלל ענפי המשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחודש נובמבר האחרון, הנתון המעודכן ביותר, רשם אותו מדד עלייה שנתית של 1.6% בלבד. זו העלייה השנתית הנמוכה ביותר שנרשמה מאז פברואר 2021 – אז נרשמה עלייה של 1.3% – אך אותה מדידה כללה את כל חודשי הקורונה והסגרים עד תחילת קמפיין החיסונים.
שני תחומים שזבז'ינסקי ציין – הייטק ונדל"ן – מאוד רגישים לריבית שזינקה מאז אפריל האחרון מ־0% ל־3.75%, ייקרה מאוד את הכסף, את ההשקעות וכמובן את הנדל"ן (התייקרות חדה במשכנתאות). המדד העיקרי כדי לבחון את התפתחות ההייטק הוא יצוא שירותי ההייטק שכן רוב ההייטק מיועד ליצוא, ורוב ההייטק כעת הוא שירותים (לרבות שירותי תוכנה ומו"פ).
שיעור הגידול השנתי של יצוא שירותי ההייטק הגיע בנובמבר האחרון ל־3.5% – שפל של יותר משלוש שנים וחצי (עלייה זהה לעומת נובמבר 2019). מה שמטריד, בדומה למדד הפדיון בענפי המשק, הוא הקצב המהיר של ההאטה. אלו התפתחויות מדאיגות שכן ההייטק הוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי האחראי על 15% מהתמ"ג, יותר ממחצית היצוא ורבע ממס הכנסה על יחידים.
החודשים הבאים הם קריטיים שכן חלק מהעליות בבורסות בניו יורק הגיעו על רקע נתונים מאוד חיוביים על צמיחה מהירה מהצפוי של הכלכלה האמריקאית, הלקוחה העיקרית של ההייטק הישראלי, שהגיעה לכ־3% (למרות הירידה החדה בבנייה למגורים שמשכה את הצמיחה למטה), המשך ההתמתנות במדדי האינפלציה השונים ובעיקר, האיתנות חסרת תקדים של שוק העבודה האמריקאי. כלומר נתוני הרקע להייטק הישראלי השתפרו שכן המסקנה הברורה משלל הנתונים האחרונים המגיעים מהכלכלה הגדולה בעולם די ברורה: תרחיש "הנחיתה הקשה" של המשק האמריקאי הולך ומתרחק ואלו אמורות להיות חדשות נהדרות לסקטור הטכנולוגיה הישראלי.
נקודת האור בשני המדדים האלו – פדיון כולל ויצוא ההייטק – היא כי עדיין מדובר בעלייה. זאת, לעומת מה שמתרחש בתחום פעילות הנדל"ן (תיווך ושמאות) והבנייה: עוד ברבעון השלישי של השנה בשני ענפים אלו שיעור השינוי השנתי התהפך ועבר לירידה של ממש ולא רק להאטה. היום התפרסמו גם נתוני כרטיסי האשראי שגם הם משקפים התמתנות מאוד בולטת, האטה שאף היא צוברת תאוצה.
בתקופה הקרובה יהיה צורך לעקוב מקרוב אחרי הנתונים המאקרו־כלכליים כי במציאות הכל מתערבב בכל ומשפיע על הכל: הסיכונים הפוליטיים והמשך קידום ההפיכה המשטרית ישפיעו גם על הביצועים של שוק ההון שישפיעו על הכנסותיהם של משקי הבית שישפיעו מצדם על הפעילות הריאלית ולפיכך גם על שוק העבודה שמתחיל אף הוא לספק סימני חולשה.
כפי שציין זבז'ינסקי היום, "גם ללא הסיכונים הפוליטיים, השוק הישראלי צפוי להיות נחות. השבוע האחרון התאפיין בתת ביצוע עמוק של אפיקי ההשקעה בישראל ביחס למקביליהם בעולם. מגמה זו לא חדשה, אלא פשוט החריפה לאחרונה".
אם זה לא מספיק מורכב, יש להוסיף לכך את הסיכונים הגלובליים שטרם אמרו את המילה האחרונה: רוסיה ממשיכה את מלחמתה מול אוקראינה, סין ממשיכה להיפרד מהעולם המערבי. הנתונים סביב פרמיית ה־CDS של ישראל – שהוא בעצם נייר ערך שמחירו משקף את ההסתברות שהמדינה לא תצליח לשרת את החוב ותיקלע לחדלות פרעון ולכן הוא נבחר כמדד "סיכון המדינה כולה" – מספקים לא מעט חומר לדאגה. בשלושת החודשים האחרונים ה־CDS של ישראל עלה כאשר ה־CDS של רוב המדינות המפותחות ירד. החשיבות של ה־CDS כמדד סיכון כללי היא כי הוא מרכז את כל הסיכונים יחד וכפי שציין מקסים ריבניקוב, המדרג של כלכלת ישראל מטעם S&P בראיון המיוחד שהעניק ל"כלכליסט" בתחילת החודש והעיר את המשק, מגמת הסיכונים נמצאת בעלייה. מציאות הימים האחרונים רק מחזקת הערכה זו.
