סגור

המבחן של הכלכלה העולמית: מחירי הנפט הגואים יתנו לה גז או ישימו ברקס

עליית מחירי האנרגיה האחרונה מהווה מבחן לצמיחה משום שהיא בוחנת את החולשות בכל גזרה במערכת. היא עלולה לבלום את הצמיחה העולמית, המלווה באינפלציה, ולחשוף את הכוח או החולשה של אותה צמיחה

הפילוסוף הנודע פרידריך ניטשה טען בתוקף כי מה שלא הורג אותו, מחשל אותו. זה כמובן לא מדויק. ישנם דברים שלא הורגים ולא מחשלים, אלא רק מחלישים מאוד. טענה מדויקת יותר היא שמצבים קשים מהווים מבחן לגבי מידת העוצמה של אדם או מערכת; מי שחזק דיו ישרוד, לפחות עד המבחן הבא.


אינפלציה במנותק מכל דבר אחר היא שלילית, בהיותה סוג של מס שקוף לגמרי שאינו בשליטה מלאה. במשק בית שרגיל להרוויח סכום מסוים בכל חודש תוהים, תחת אילוצי אינפלציה, אם ההכנסה תספיק כדי לרכוש את אותו סל מוצרים ושירותים. בחודשים האחרונים נראה כי בכל חודש סל המוצרים מצטמק.
כשיש אינפלציה, הכסף שווה מעט פחות במונחי כוח קנייה. בתקופות צמיחה, קל מאוד לספוג אינפלציה. כשמשקי בית וחברות מרגישים שקל להרוויח, עוד מס בלתי מורגש אינו מפריע. כיוון שכך ניכרת קורלציה בין צמיחה ואינפלציה. המתאם גבוה כל כך שרבים רואים אינפלציה ומפרשים אותה כתוצר לווי של הצמיחה.

אנרגיה כמבחן לצמיחה
בחצי השנה האחרונה, הנתונים אמרו דבר אחד וההיגיון אמר ההפך. מצד אחד היתה אינפלציה, מצד שני נתונים כמו יצוא אמריקאי או אבטלה הצביעו על האטה בצמיחה. אפשר היה לטעון, ואף אנו תומכים בטענה, כי האינפלציה והצמיחה נובעות משילוב של שרשראות אספקה שהופרעו על ידי הקורונה, תמריצי הקורונה והשוואות למספרים נמוכים של תחילת הקורונה.
אלא שהאינפלציה הזאת לא היתה רק אינפלציה כללית במשק. חלה גם אינפלציה מתמשכת במחירי הנכסים: נדל"ן, מניות, אג"ח, הון־סיכון, כלי רכב, מחשבים, מכשירי חשמל. מעבר לזה, צצה אינפלציה מקומית שהתנפחה והתפוגגה כמו חלום. דוגמה קיצונית היא עלות העץ לבנייה בארה"ב, אך גם נייר טואלט ועוף בלטו ברשימה.
מחירי האנרגיה, ובמרכזם מחירי הנפט והגז, מהווים את הבסיס, והם נוגעים בכל צעד ושעל בכלכלה. גם במקרה של ההמבורגר מתוך מדד הביג מק המפורסם, צריך לגדל את הבקר, החיטה, הירקות והגבינה - כל אלה דורשים מיכון חקלאי; צריך להוביל ולעבד את כל המוצרים הללו; צריך לקרר את מוצרי המזון; צריך להשתמש בגז או חשמל כדי לבשל את המזון; וצריך חשמל כדי להאיר את המסעדה. גם כשמדובר בשירות, ישנן עלויות תחבורה למקום העבודה, חשמל למחשבים ושרתים. אנרגיה נוגעת בכל דבר.
עליית מחירי האנרגיה האחרונה מהווה מבחן לצמיחה משום שהיא בוחנת את החולשות בכל גזרה במערכת. בהרבה מובנים, המבחן הזה דומה למבחן מעמד סוציו־אקונומי של משק בית. משק בית יכול להיבחן ביכולתו להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה, נניח של עשרת אלפים שקל. משק בית במעמד גבוה יחסית לא ישמח על הוצאה כזו, אבל כנראה שיוכל לעמוד בה. משק בית במעמד בינוני יוכל לקחת הלוואה ולעמוד בה, ומשק בית במצב כלכלי חלש יותר עלול לקרוס. ניטשה צדק לגבי משקי בית מהמעמד הנמוך והגבוה, אבל המעמד הבינוני פשוט יוצא חלש יותר.
הנתונים של הכלכלה העולמית מעידים על כלכלה במצב נמוך עד בינוני. זה נראה נהדר אם משווים לשנת 2020, אבל עדיין לא מספק. אם הכלכלה העולמית במצב טוב, היא תספוג את עליית מחירי האנרגיה בקלות. אם מצבה פחות טוב, הצמיחה תיעצר. אם לכולם יש כסף בכיס, אין בעיה לשלם קצת יותר על ביג מק.
אבל כשהכל על הקצה, התייקרות קטנה יכולה לעצור את הריצה קדימה בצמיחה, ולהביא לירידת האינפלציה. חברות ומשקי בית עלולים להחליט שלא חשוב כל כך לצרוך, וישנה סכנה שזה יחריף עד שנגיע למצב של מיתון. המצב בישראל רק מחמיר כשמוסיפים את ההוצאות של משקי בית רבים על נדל"ן.

התשואות לא משקפות
מבחינת משקיעי איגרות החוב, התמונה מורכבת. מצד אחד האינפלציה גבוהה, ומקרבת את העלאת הריבית; מצד שני קשה לראות את הצמיחה ממשיכה כשלצרכנים יש פחות הכנסה פנויה.
בינתיים התשואות עלו מדרגה, אך הן בהחלט לא משקפות אינפלציה של מעל 5% בארה"ב (כבר 5 חודשים) וגם לא את התחזקות האינפלציה בישראל. אם המשקיעים יחשבו שהאינפלציה פה כדי להישאר, צריך להביא בחשבון שעליית התשואות צפויה להימשך.
השורה התחתונה: מחירי האנרגיה והנדל"ן הם האתגר הראשון האמיתי לצמיחת פוסט קורונה
דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות, אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות