בלעדי לכלכליסטהקרן שהביאה את אלקטריאון ואוגווינד לת"א יוצאת להנפקה
בלעדי לכלכליסט
הקרן שהביאה את אלקטריאון ואוגווינד לת"א יוצאת להנפקה
קרן קפיטל נייצ'ר שכרה את שירותי לידר ודיסקונט חיתום כדי לגייס באחוזת בית 50 מיליון שקל לפי שווי של כחצי מיליארד שקל. ההנפקה מתוכננת להתבצע בשבועות הקרובים על בסיס דו"חות 2020. הפורטפוליו של הקרן כולל אחזקות ב־5 חברות ציבוריות
חברת ההשקעות קפיטל נייצ׳ר תונפק בשבועות הקרובים בבורסה בתל אביב על בסיס הדו"חות השנתיים של 2020. ל"כלכליסט" נודע כי בכוונת החברה לגייס 50 מיליון שקל, לפי שווי של כחצי מיליארד שקל לפני הכסף, ומי שיובילו את ההנפקה הם לידר ודיסקונט חיתום.
עוד נודע ל"כלכליסט" כי בין בעלי המניות של קפיטל נייצ'ר מצויים רפאל - החברה הממשלתית לפיתוח אמצעי לחימה; ביטוח ישיר שבשליטת מוקי ודורון שניידמן; חממת ערבה אילות; קרן ההון סיכון פרוסיד, שהמנכ"ל שלה דני וינטראוב משמש כיו"ר משותף בקפיטל נייצ'ר; משרד עו"ד שיבלת; וכן המיליארדר היהודי בריטי וינסנט צ'נגוויז — מי שהיה עד 2015 מבעלי המניות הגדולים של קיימברידג' אנליטיקה, החברה שכיכבה בשערוריות שהתעוררו בהקשר לבחירת דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, ושנחשד בעבר בהונאה פיננסית גדולה שהובילה להתמוטטות בנק באיסלנד. צ'נגוויז נוקה מכל חשד בפרשה, בין היתר תוך שימוש בשירותיה של בלאק קיוב, עמה הגיע לקרב משפטי בהמשך.
קפיטל נייצ'ר היא למעשה החברה־האם של שתיים מהחברות האנרגיה הלוהטות של הבורסה בשנתיים האחרונות, אוגווינד ואלקטריאון. שתי חברות אלה הן חלק מחמש חברות ציבוריות שבהן מחזיקה החברה - אוגווינד, צ׳קראטק, טראקנט, בלייד ריינגר ואלקטריאון. השווי המצטבר של האחזקות של קפיטל נייצ'ר בחברות הבורסאיות עמד נכון לאתמול על 615 מיליון שקל. לחברה אחזקות גם בשלוש חברות פרטיות.
אנרגיה ירוקה, תחבורה חכמה ורובוטים לניקוי
ההשקעות של קפיטל נייצ'ר מתרכזות בשני תחומים עיקריים, אנרגיה ירוקה ותחבורה חכמה, בדגש על תשתיות לכלי רכב חשמליים. הקרן מחזיקה ב־11.3% ממניות אלקטריאון, שמפתחת כבישים חכמים עם מערכת טעינה חשמלית לכלי רכב. אלקטריאון נסחרת בשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל, מה שגוזר לאחזקת הקרן בה שווי שוק של 292.5 מיליון שקל. בעבר אמרה ענת צור סגל, מנכ"ל קפיטל נייצ'ר עד לפני חצי שנה, כי השקיעה באלקטריאון 900 אלף דולר.
סכום דומה של 900 אלף דולר הושקעו באחזקה בולטת נוספת - חברת אוגווינד, שמפתחת מערכות לאגירת אנרגיה. אוגווינד נסחרת בשווי שוק של כמעט 1.7 מיליארד שקל, מה שמעמיד את שווי האחזקה של קפיטל נייצ'ר (13.8%) בה על כמעט 235 מיליון שקל. בנוסף, הקרן מחזיקה ב־16.4% ממניות צ'קראטק, שמפתחת מערכות לאגירת אנרגיה קינטית ונסחרת לפי שווי של 29 מיליון שקל. הקרן גם מחזיקה ב־23.7% ממניות טראקנט, שמפתחת מערכות לאופטימיזציה של תחבורה יבשתית ונסחרת בשווי שוק של כמעט 34 מיליון שקל. כמו כן, היא מחזיקה ב־21.7% מיצרנית הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים בלייד ריינג'ר שנסחרת לפי שווי של כמעט 35 מיליון שקל. ההשקעה של הקרן בשלוש חברות אלה מוערכת ב־12-10 מיליון שקל.
חברת ההשקעות פועלת במתכונת של קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות טכנולוגיה בשלבי הסיד והפרו־סיד, וכספי הגיוס מיועדים להשקעות חדשות של קפיטל נייצ'ר, שקופתה מכילה, על פי הערכות, עשרות מיליוני שקלים נוספים ובחברה שואפים לשכפל את מודל ההצלחה מההשקעות הראשונות שלה. את החברה הובילה עד לפני כחצי שנה כאמור ענת צור סגל, אולם היא עזבה וכיום המנכ"ל הוא אופיר גומא ויו"רית הדירקטוריון היא עו"ד אורית מרום אלבק.
החברות שבהן מחזיקה קפיטל נייצ'ר נמצאות בשלבים שונים של בגרות. כל החברות, שגדלו תחת הקרן משלב הסיד, חתרו לפיתוח טכנולוגיות, מוצרים ושירותים חדשניים במטרה לפתור אתגרים משמעותיים בשווקים הגלובליים. המודל של החברה הוא ליווי חברות הפורטפוליו בתמיכה עסקית ותפעולית ובאמצעות גיוסי המשך, באמצעותה ובאמצעות משקיעים חדשים, בחברות הפורטפוליו. קפיטל נייצ'ר גם מחזיקה במעבדה באיזור אילות שבערבה, שמבצעת בדיקות לחברות הפורטפוליו שלה.
החברות שבהן משקיעה קרן קפיטל נייצ'ר הן מציגות בשלב זה בעיקר הפסדים. עם זאת, בדומה לחברות טכנולגיות אחרות, השוק מעריך את החברות האלה בעיקר לפי הפוטנציאל שלהן ולא לפי התוצאות הכספיות הנוכחיות שלהן.
את 2020 סיימה אוגווינד, שטרם פרסמה את דו"חותיה לרבעון הראשון של 2021, עם הכנסות של 10.1 מיליון שקל, עלייה של 46% בהשוואה להכנסות שלה ב־2019. ההפסד הצטמצם ביותר מחצי והסתכם ב־23.1 מיליון שקל, זאת בהשוואה להפסד של 62.7 מיליון שקל בשנה הקודמת. הלקוחות הגדולים של אוגווינד הם תאגיד המלט נשר של משפחת לבנת וישקר של ברקשייר האת'וואי של וורן באפט שרכש אותה (100%) מידי משפחת ורטהיימר תמורת 8 מיליארד דולר, בעסקה דו־שלבית שהושלמה במאי 2013.
פיילוט בשבדיה ופרויקט להדגמה בוינה
אלקטריאון טרם רשמה הכנסות. הוצאות המחקר והפיתוח שלה ברבעון הראשון של 2021 כמעט הוכפלו ל־9 מיליון שקל לעומת 4.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עלייה זו מיוחסת בעיקר להתקדמות הפילוט של החברה בשבדיה. בהתאם, ההפסד כמעט שולש. אם ברבעון הראשון של 2020 הוא עמד על 3.7 מיליון שקל, הרי שברבעון הראשון של השנה הוא העמיק ל־9.6 מיליון שקל. בלייד ריינג'ר, שעדיין מפתחת את המוצר שלה, חתמה את 2020 ללא הכנסות כלל, ועם הפסד של 1.1 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות שלה. מדובר על הפסד נמוך בכמעט חצי מזה של 2019, שעמד על 1.9 מיליון שקל.
צ'קראטק גם היא טרם השלימה את פיתוח המוצר שלה, אולם היא כבר מכרה כמה מערכות במסגרת פרויקטים של הדגמה, בין היתר לרשת המלונות PI שהתקינה את המערכת באחד מהחניונים שלה; לחברת החשמל של מחוז וינה שבאוסטריה; חברת החדשנות של יצרנית הרכב סקודה; וכן לחברה־בת של תאגיד האנרגיה האיטלקי Enel. הכנסות צ'קראטק ב־2020 עמדו על 1.5 מיליון שקל; הוצאות המו"פ עמדו על 10.2 מיליון שקל, עלייה של 53% לעומת 2019; וההפסד הכולל העמיק ב־60% לעומת הרבעוןם המקביל, ל־17.4 מיליון שקל.
גם לטראקנט, שמפתחת גם היא את הפלטפורמה שלה, עדיין אין הכנסות. הוצאות המחקר והפיתוח של טראקנט ב־2020 עמדו על 2.5 מיליון שקל, ירידה של 24% בהשוואה ל־3.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה, שמיוחסת בעיקר להוצאת עובדי החברה לחל"ת בשל משבר הקורונה. את 2020 כולה חתמה טראקנט בהפסד של 7.7 מיליון שקל, גבוה ב־30% מההפסד שרשמה ב־2019, אשר עמד על 5.9 מיליון שקל.
