הבדיחה הצחיקה את אלון מאסק אך מלחיצה אנליסטים
הבדיחה הצחיקה את אלון מאסק אך מלחיצה אנליסטים
נסיקת הדוג'קוין נגד כל היגיון בריא מחדדת עד כמה השוק מופרע; בעוד סלבס נטולי רקורד בהשקעות, מסנופ דוג ועד סולן KISS, דוחפים את המוצר נטול הערך למעלה, המערכת הפיננסית משתגעת: בלתי אפשרי לבנות סביבו את האלמנט החשוב ביותר למערכת המוניטרית — חוב; לאנליסטים נותר רק לראותו עולה ויורד ולחלום על השתתפות בחגיגה
בניגוד לכל היגיון בריא והעדפות אישיות של החתומה מעלה, כבר לא ניתן להימנע מעיסוק במשחתת הערך של הרבעון - הדוג'קוין. מטבע הקריפטו שהומצא כבדיחה ומאז שומר באדיקות על חוסר יעילותו והיעדר שמישות, ממשיך לנסוק במחירו הנסחר. רק בסוף ינואר שווי ה"מטבע" עמד על 0.08 סנט, אחרי כמעט שבע שנות סטגנציה, אך מאז כבר זינק באלפי אחוזים והיום מחירו נע סביב 72 סנט לדוג'קוין אחד.
כן, במובן מסוים המטבע הזה שווה יותר מהשקל, ושווי השוק שלו טיפס ל־92 מיליארד דולר, המהווים כ־3.5% מכל שוק הקריפטו, זינוק שהפך אותו לנכס הדיגיטלי בעל הביצועים הטובים ביותר בשנה האחרונה. 28% מכל היצע המטבעות, שהם כ־37 מיליארד מטבעות, אגב, מוחזקים בידי משתמש אחד.
אבל מי שלא נכנס לא החמיץ השקעה מרהיבה. הראלי של המטבע הזה נשען כולו על כתפיו של אדם אחד: היזם, העתידן ומאסטר־אוף־קוין על דעת עצמו אלון מאסק. בחודשים האחרונים מאסק הודיע לקהל עוקביו האדוק כי הוא תומך במטבע, כינה אותו "מטבע העם", הצהיר כי רכש מטבעות עבור התינוק שלו, (להבטחת עתידו, ככל הנראה), ובאפריל האחרון אף הודיע כי ישתמש ברקטת ספייס X, של חברת החלל בבעלותו, כדי לשים מטבע דוג'קוין ממשי על הירח. מה שיצר באופן כמעט מיידי תת־תנועה ברשתות החברתיות שקוראת בפשטות "Dogecoin To The Moon". ואחר כך נוזפים בנוריאל רוביני על שכינה את השוק הזה "אם כל הבועות".
הראלי העז של השבועיים האחרונים, שבו זינק המטבע מ־20 סנט למחירו הנוכחי, נשען ככל הנראה על הופעתו של מאסק בשבת האחרונה כמנחה של "Saturday Night Live". משבצת המנחה של המופע הוותיק נחשקת להפליא ותמיד מאוכלסת בכוכב, לרוב ההוליוודי, הזוהר ביותר של אותה העת. כזה הוא העולם החדש, הופעה ב"סאטרדיי נייט לייב" היא אירוע מהותי להתנהגות השווקים. אתמול, בשיא הציפייה לתוכנית, זינק המטבע לשיא כל הזמנים של כ־75 סנט; אחרי הופעתו של מאסק, שבה בין היתר כינה את הדוג'קוין "Hustle", התרסק המטבע לכ־53 סנט, ונכון לאתמול שווי השוק שלו עמד על 62 מיליארד דולר.
מאסק אינו לבדו ומפורסמים אחרים נוספים החלו לעמוד מאחורי המטבע באופן פומבי. בהם בעלי קבוצת הכדורסל הדאלאס מאבריקס, מארק קובן, שהודיע כי יתחיל לקבל תשלום באמצעות המטבע; ג'ימני, בורסת הקריפטו של התאומים טיילר וקמרון וינקלווס, הודיעה בשבוע שעבר כי תאפשר בקרוב סחר במטבע; וגם הראפר סנופ דוג וחבר להקת Kiss ג'ין סימונס הביעו עניין פומבי במטבע. לאחרונה גם "הזאב מוול סטריט", סוחר המניות לשעבר ג'ורדן בלפורט, התחיל לדחוף למטבע. נישאים על כנפי השטות והעניין הציבורי הגובר, הציבו חסידי המטבע יעד שאפתני עבורו ל־2021 - להיסחר לפי שווי של דולר אחד.
המטרה: להחזיק את המטבע ולעודד אחרים להחזיק בו
הדוג'קוין (DOGE) הוא מטבע קריפטוגרפי שמאפשר עסקאות עמית לעמית ברשת מבוזרת, ממש כמו הביטקוין. אך כאן נגמרת ההשוואה. הוא נוצר כבדיחה ב־2013 על ידי שני מהנדסי תוכנה בשם בילי מרקוס וג'קסון פאלמר, שחשבו שיהיה מצחיק לשלב בין שני הנושאים המדוברים (והמטופשים בעיניהם) באותה התקופה: ביטקוין והמם של כלב מסוג שיבה אינו שכונה Doge או דוג'.
כשהושק המטבע, צייץ פאלמר בהלצה: "השקעה בדוג'קוין, אני די בטוח שזה הדבר הגדול הבא". מאוחר יותר הוא יגיד בראיון: "חשבנו שזו בדיחה שפשוט תמות מעצמה". בדיחה בדיחה, אבל באותה תקופה, ובמובנים רבים עד היום, זה לא היה יוצא דופן שחברי קהילת הבלוקצ'יין הצעירה משתעשעים להם ומפתחים יישומים חסרי ערך ציבורי לחלוטין, כשהמטרה העיקרית היא להתנסות במרחב הטכנולוגיה החדש. דווקא הערך הכמעט אפסי של הדוג'קוין הפך אותו לחביב משתמשים, שהתנסו בטכנולוגיית הבלוקצ'יין בהעברתו מיד ליד.
כעיקרון המטבע דומה להחריד לביטקוין, עם שינויים מינימליים, אבל בהווייתו הדוג'קוין שונה לגמרי. בזמן שמרבית היישומים מסוגו לא מצליחים לשרוד לאורך זמן, אם משיעמום כללי או בשל חשיפתם כהונאה, הדוג'קוין מגלה עמידות יוצאת דופן. כשראה אור, הוא שווק כגרסה "כיפית" לביטקוין, בלי שום פרוטוקול מורכב, ללא אידיאולוגיה שמבקשת לשנות את העולם או להפוך את המערכת הפיננסית העולמית על פיה, בלי שאלות של מחסור. אין לו מטרה ואין לו ערך. כך שהרבה מאוד פלטפורמות מסחר לקריפטו לא מוכנות לתמוך במסחר בו.
במובנים האלה, הראלי סביבו דומה לעניין סביב מניית גיימסטופ ודחיקת מנייתה באמצעות משקיעים קטנים מתואמים ברדיט בקבוצת WallStreetBets כדי להסב הפסדים לחברות שורטיסטים. רכישת המטבע מסמלת באופן דומה התמרדות נגד המערכת הפיננסית. גם כאן התיאום מתרחש ברדיט, רק הפעם תחת השם SatoshiStreetBets (סטושי הוא ממציא או קבוצת הממציאים של הביטקוין). קבוצות תחת שם דומה מתנהלות גם בטוויטר, באינסטגרם ובטלגרם. גם כאן, כמו במקרה גיימסטופ, המטרה היא להחזיק את המטבע ולעודד אחרים להחזיק בו גם הם, בעוד משתתפים בשוק מציפים אותו בסיסמאות כמו "שווי של דולר הוא אבן דרך, לא מטרה". זאת אף שזו לא תהיה הנחה מוגזמת לטעון שמרבית המשתתפים בשוק הדוג'קוין הם משקיעים שרואים במטבע השקעה זולה עם פוטנציאל לתמורה גדולה ומהירה. החזקת נכס לאורך זמן וסבלנות הם לא עקרונות נדרשים למימוש אסטרטגיית ההשקעה.
קשה לתמחור, קשה לצפות את תנודותיו ואי אפשר להשוות אותו לנכסים כמו זהב
המימרה המוכרת היא שכסף, לא משנה אם בגיבוי מדינה או דיגיטלי מבוזר, חזק רק כעוצמת האמונה הקולקטיבית של המחזיקים בו. האמונה בערך של הדולר, השקל או הביטקוין על ידי קבוצת אנשים היא זו שמקנה להם את שוויים, הופכת אותם לכלי של ערך שבו ניתן להחליף סחורות. אך הדוג'קוין לא משתתף בנרטיב ההיסטורי הזה של כסף.
מדובר בנכס פארודי, שלא מנסה לטעון שיש לו תועלת או ערך. הוא עושה זאת בכנות כה גדולה וזו בתמורה מייצרת עניין קולקטיבי גדול מספיק לייצר לו לגיטימיות. החתירה של הדוג'קוין תחת הרעיון ההיסטורי של הכסף או חליפין מרגיזה לא מעט מהמשתתפים הרציניים ביותר בשוק הקריפטו. אלה רואים במטבע זילות של המטרה העליונה — ביזור המערכת הפיננסית העולמית, שסובלת מניהול מחריד, במיוחד בשנים האחרונות.
אלא שבמובנים מסוימים, הדוג'קוין מגשים את המטרה הזו בצורה טובה הרבה יותר. הוא מרחיק אותנו מהמחשבה על מטבע כנכס פיננסי ועל היררכיות כלכליות, ומקרב אותנו יותר לנרטיב היסטורי אחר שנוגע לכסף - זה של האנתרופולוג דיוויד גרייבר בספרו "חוב: 5,000 השנים הראשונות" - שלפיו מדובר במוצר תרבותי, שהחזקה בו היא אירוע קהילתי, בידורי, הקשור לפנאי ולחוויה ומבוסס באמת על ציפיות בין בודדים.
ככזה, הוא קשה לתמחור, קשה לצפות את תנודותיו וקשה להעריך אותו, ואי אפשר להשוות אותו לנכסים כמו זהב. משום שאין לו שום מכסה מקסימלית ומטבעות מסוגו נוצרים כל הזמן, ללא כל פיקוח חיצוני, בלתי אפשרי לבנות סביבו את האלמנט החשוב ביותר למערכת המוניטרית העולמית — חוב. לכן הוא כל כך משגע את המערכת הפיננסית, אף שכלל לא בכוונה. היא רואה אותו עולה ויורד, מוסיף לערכו ומשיל ממנו, בעוד אנליסטים ובנקים נותרים מבולבלים, כיצד ישתתפו בחגיגה תוך שמירה על ההיגיון הפנימי של המערכת, אף שהיגיון כזה לא קיים. בידיהם נותרת רק תשובה אחת — להזהיר מפני בועה.