"אקסיליון הפכה לנכס רעיל; יש שם חיכוכים בהנהלה"
"אקסיליון הפכה לנכס רעיל; יש שם חיכוכים בהנהלה"
המוסדיים שהשקיעו במפתחת הרמזורים החכמים החלו לנטוש אותה כבר באפריל, תוך שהם מפנים אצבע מאשימה למנכ"ל אורן דרור. המנכ"ל והסמנכ"ל הם בעלי העניין היחידים שנותרו בחברה, שמחקה 1.16 מיליארד שקל משווייה ב־7 חודשים
הטלטלה שחווה חברת הרמזורים החכמים אקסיליון ממשיכה להסעיר את שוק ההון, ומסתבר שהמוסדיים הקדימו את בכירי החברה, החלו לנטוש אותה כבר לפני חודשיים.
אקסיליון החלה כהבטחה גדולה, אבל בתחילת השבוע היא קרסה עם פרסום הודעה על כישלון נוסף בניסיון להטמיע את מערכת התחבורה החכמה שלה — הפעם בעיר ריימס שבצרפת. מוקדם יותר החודש הודיעה אקסיליון על כישלונות נוספים בשני מקומות אחרים בארה"ב, וסמוך להודעתה ביום שני על כישלון הפיילוט בצרפת, החל גל העזיבות של בכירים את החברה.
לאחר ההודעה ביום שני התפטר דני ימין, סגן יו"ר הדירקטוריון ומנהל הטרנספורמציה. ימין כיהן לפני כן במשך עשר שנים כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל ובהמשך כנשיא מיקרוסופט בסין. באקסיליון הוא קיבל שכר של 39 אלף שקל בחודש על 16.48% משרה. בנוסף הוקצו לו אופציות במחיר מימוש של 16 שקל למניה.
בנוסף התפטר אילן ויצמן, דירקטור וסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. התפטרותו של ויצמן, ששימש דמות מפתח באקסיליון, תיכנס לתוקף רק בחודש נובמבר השנה.
עלות שכרו השנתית של ויצמן ב־2020 עמדה על 14.5 מיליון שקל, כאשר חלק הארי היה בתשלום מבוסס מניות של 12.66 מיליון שקל ובנוסף שולמו לו דמי הניהול של 840 אלף שקל.
בעבר שימש ויצמן בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות באקסיליון במשך 3 שנים, וקודם לכן כמנכ"ל החברה במשך 8 שנים. גם סמנכ"ל הבינה המלאכותית (AI), דני דניאל, התפטר מתפקידו. עד 2018 ניהל דניאל צוות בתחום המציאות הרבודה (AR) במיקרוסופט בארה"ב.
גם המוסדיים החלו לצאת מההשקעה עוד לפני חודש יוני. הראשון, כך נראה, לזהות את הבעיות היה בית ההשקעות מור שכבר בסוף חודש אפריל ביצע מכירה של מניות, ירד לשיעור אחזקה של 4.99% והפסיק להיות בעל עניין, לפי אתר הבורסה אין בעל עניין באקסיליון, מקרב המוסדיים, מעבר לשני בעלי המניות העיקריים - המנכ"ל אורן דרור (21.23%) והדירקטור והסמנכ"ל אילן ויצמן (21.23%).
"המוסדיים החלו לצאת מההשקעות לפני יוני", אמר אתמול אחד המוסדיים שבחנו השקעה בחברה. "הם הגיעו כחברה פרטית עם סיפור טכנולוגי שהרשים אותנו מאוד והציגו בשוק גלריה מרשימה של אנשי מפתח מעולמות הטכנולוגיה. אבל גם לפני הכישלונות במכרזים, ראו בשוק שלא נוצרות עסקאות.
"התחילה עצבנות כי הם הגבירו את קצב שריפת המזומנים שלהם עקב הוצאות פיתוח. נראה שיש שם חיכוכים בהנהלה ואווירה לא טובה כבר תקופה. אקסיליון הפכה לסוג של נכס רעיל ויהיה כנראה צורך בשינויים נוספים במבנה ההנהלה שלה כדי לנסות ולאושש אותה. הטכנולוגיה כנראה טובה, ויש להם כסף בקופה, אבל צריך לשנות את האווירה."
מניית אקסיליון שהגיעה בפברואר האחרון למחיר שיא של 45.8 שקל, שגילם לחברה שווי של 1.3 מיליארד שקל, צללה לאחר סדרת ההודעות השליליות ב־88%, והחלה את המסחר יום המסחר אתמול במחיר של 5 שקלים ובשווי שוק של 143 מיליון שקל, מחיקה של יותר מ־1.16 מיליארד שקל.
אקסיליון, שהיתה ברשימת השימור בבורסה של תל אביב, חזרה להיסחר ב־8 בדצמבר 2020 אחרי שמוזגה לתוך השלד הבורסאי של אפיו אפריקה באוגוסט האחרון. בנובמבר ביצעה החברה הנפקת זכויות של 6 מיליון שקל, ויחד עם מימוש אופציות של 24.9 מיליון שקל קיבלה הזרמה של 31 מיליון שקל.
סמוך לאחר המיזוג של הפעילות לתוך השלד, ביצעה החברה גיוס נוסף של 61 מיליון שקל מגופים מוסדיים מהגדולים בשוק בהם, כאמור, בית ההשקעות מור, תכלית של מיטב דש, קרנות הנאמנות קסם של אקסלנס והפניקס, שנכנסו לפי מחיר של 28 שקל למניה וקיבלו אופציות במחיר מימוש של 36 שקל. מור נכנס להשקעה בהקצאה הראשונית ובהמשך בגיוס שבוצע מהמוסדיים. משום כך מחיר המניה שלפיו נכנס היה נמוך יחסית. בסבב ההשקעה בדצמבר השקיע מור 10 מיליון שקל לפי 28 שקל למניה, וכשמימש בסוף אפריל מכר מניות במחיר של 20 שקל למניה וחדל להיות בעל עניין.
בסוף 2020 הכילה קופת המזומנים של אקסיליון 40 מיליון שקל, מה שיכול לתת לה אוויר לנשימה לייצר את הפיתוחים הטכנולוגיים ולהמשיך להיאבק על חוזים. אלא שבשוק מגלים עצבנות רבה בנוגע להתנהלות בתוך החברה ומפנים אצבע מאשימה למנכ"ל אורן דרור.
אקסיליון והמנכ"ל סירבו להגיב.
