משפחת ליימן הדיחה את זלמן שובל מכס יו"ר יצוא, בעלת השליטה בבנק ירושלים
משפחת ליימן הדיחה את זלמן שובל מכס יו"ר יצוא, בעלת השליטה בבנק ירושלים
המוסדיים חברו לבעלי מניות המיעוט, בראשות משפחת ליימן, והצביעו נגד הארכת כהונתו של שובל כיו"ר. ההדחה הגיעה לאחר מאבק שנמשך כעשור, בטענה שמשפחת שובל מנצלת את קופת החברה. המטרה: לחץ למחיקת יצוא מהמסחר או חלוקת מניות בנק ירושלים
המוסדיים חברו לבעלי מניות המיעוט, בראשות משפחת ליימן, והדיחו את זלמן שובל מכס יו"ר חברת יצוא, בעלת השליטה (86.3%) בבנק ירושלים. בשבוע שעבר הצביעו איילון קרנות נאמנות ומנורה מבטחים נגד המשך כהונתו של זלמן שובל כיו"ר יצוא למשך שנתיים נוספות.
בכך איבדה משפחת שובל, בעלת השליטה בחברה (75%), את אחיזתה באחד משני תפקידי המפתח בחברה. זמן שולב, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, יסיים את כהונתו בסוף השבוע הקרוב וטרם נקבע מי יחליף אותו. הבן שלו, גידי שובל, ימשיך לכהן כמנכ"ל יצוא.
מאחר שמשפחת שובל היא בעלת השליטה ביצוא, אישור המשך כהונת אב המשפחה כיו"ר החברה נחשבת כעסקה עם בעל עניין בחברה. על כן היא מצריכה את אישור רוב בעלי מניות המיעוט. אולם בהצבעה שנערכה ב־10 באוקטובר 65.5% מבעלי המניות הרלבנטיים הצביעו נגד ההחלטה בעוד 34.5% מתוכם אישרו. העסקה עם בעלי עניין אינה נתונה לאובר רולינג של הדירקטוריון, בניגוד לעסקאות אחרות שנשללות על ידי בעלי המניות אך מומלצות על ידי הדירקטוריון עצמו. כמו כן, לא אושרה באספה מינוי שחר פלורנץ כדירקטור חיצוני בחברה.
חברת יצוא הוקמה על ידי משפחת שובל לשם שליטה על בנק ירושלים. בתוך יצוא מתקיים במשך כמעט עשור מאבק בין קבוצת בעלי מניות שכוללת את המשפחות בנימין, פרנסס, שלום וליימן — מהבעלים של יבואנית הממתקים ליימן שליסל - לבין משפחת שובל.
על פי מכתב שנשלח על ידי משרד עורכי הדין ברקמן ושות' מטעם חלק מבעלי מניות המיעוט טרם הישיבה — קראו האחרונים למוסדיים שלא להצביע בעד אישור המינוי של שובל כיו"ר.
על פי המכתב "זלמן שובל מכהן עשרות שנים כיו"ר דירקטוריון החברה, וזאת כדרך של בעלת השליטה למנוע פיקוח אמיתי על החברה ופעילותה, ולהעביר את כספי החברה לבני משפחתה ומקרוביה. זלמן שובל מאפשר לחברה להתנהל באופן רשלני ובזבזני, כשהחברה מוציאה מיליוני שקלים מדי שנה ללא כל סיבה או הצדקה. תחת כהונתו כיו"ר הדירקטוריון התאפשר המנגנון במסגרתו מרוקנת בעל השליטה את קופת החברה על חשבון בעלי מניותיה מהציבור". לסיום המכתב הוסיפו בעלי מניות המיעוט כי "לאחר 31 שנה בתפקידים בחרבה הגיעה העת להחליפו במי שאינו קשור לבעלת השליטה, ואשר יעמוד בתנאי כשירות של דירקטור בלתי תלוי".
יצוא טענה בתגובה כי הטענות של בעלי מניות המיעוט מתעלמות מכך שזלמן שובל אינו גובה שכר כיו"ר. בנוסף כתבה החברה לבעלי המניות בנוגע לטענות נגד החברה כי "די באמור כדי להצביע על כך שהאמירות כנגד החברה בהודעת העמדה הן אמירות בעלמא, שאינן נתמכות בנתונים בפועל, כאשר התמונה בפועל היא הפוכה לגמרי ומצדיקה ותומכת בהתנהלותה התקינה של החברה, ובמינויים של כל המועמדים לכהונה כדירקטורים בחברה כמפורט בדוח זימון האסיפה, ובין היתר, בשים לב להשכלתם, ניסיונם, היכרותם עם החברה וביצועי החברה לאורך השנים".
המאבק בין הצדדים מתנהל מאז 2017 ובמסגרתו מאשימים בעלי מניות המיעוט את משפחת שובל בכך שהיא משיתה על יצוא התנהלות בזבזנית, הוצאות מנופחות, מערך ניהול מנופח ומערך תגמול חסר פרופורציה למשפחת בעלי השליטה, ובעיקר לגידי שובל, שמכהן כדירקטור ומנכ"ל החברה. בעלי מניות המיעוט טוענים כי מאז 2017 לא אושרו תנאי התגמול של שובל כנדרש באסיפה הכללית. לפי החוק, יש לאשר את תנאי התגמול כל שלוש שנים. חרף זאת ביצעה חברת יצוא הפרשות מדי שנה בגובה התגמול שניתן לשובל ולא אושר כדין לכאורה. מדובר על שכר בעלות של 600 אלף שקל בשנה (50 אלף שקל בחודש) ו־4.2 מיליון שקל בסך הכל לכל התקופה.
החבירה של איילון ומנורה מבטחים למשפחת ליימן ושותפותיה למאבק הביאה עד כה, ככל הידוע, להישג הראשון של קבוצת המיעוט נגד בעלי השליטה ביצוא ובנק ירושלים — הישג שעבר כמעט מתחת לרדאר. משפחות בנימין, פרנסס, שלום וליימן מנסות ללחוץ את משפחת שובל למחוק את יצוא מהבורסה ולרכוש את החזקותיהם של בעלי מניות המיעוט בבנק. לחלופין בידי המשפחה קיימת אופציה של לחלק את מניות בנק ירושלים כדיבידנד בעין לבעלי המניות של יצוא ולהגדיל את אחזקות הציבור בתוך הבנק.
בנק ירושלים נסחר לפי שווי של 880 מיליון שקל באחוזת בית. כלומר, בתיאוריה, שווי ההחזקה של יצוא במניות הבנק הוא כמעט 757 מיליון שקל, אולם חברת האחזקה נסחרת בשווי של פחות מ־660 מיליון שקל, כך שפירוק החברה עשוי להציף ערך לבעלי מניות המיעוט.
