בדרך לקרב שליטה: זוהר לוי כבר מחזיק ב־10% ממניות פז
בדרך לקרב שליטה: זוהר לוי כבר מחזיק ב־10% ממניות פז
עסקת פיצול אחזקות פז בבית הזיקוק באשדוד, שתשחרר את החברה מחוב עצום, תסיר גם חסם רגולטורי שמנע אפשרות להשתלט עליה. מי שעשוי להיות ממובילי ניסיונות ההשתלטות הוא זוהר לוי, בעל המניות הפרטי הגדול בפז שמחזיק בה באמצעות סאמיט
עסקת הפיצול של פז את בית הזיקוק שלה באשדוד שנחשפה ביום חמישי ב"כלכליסט" הובילה את מניית פז לסיים את המסחר באותו היום בעלייה של 9%. בשוק הופתעו לחיוב מהעסקה לאור העובדה שבשוק שררה סקפטיות רבה נוכח היכולת של פז לפצל את בית הזיקוק ולהשיב לחברה את החוב העצום (כ־1.4 מיליארד שקל) שהלוותה לבית הזיקוק. במסגרת העסקה צפויה קבוצת שפיר של האחים שפירא להזרים לבית הזיקוק כ־250 מיליון שקל לפי שווי של 1.65 מיליארד שקל (אחרי הכסף), שיקנו לה 15% מהמניות ואופציה לרכישת 50% נוספים.
אלא שלעסקה יש משמעות דרמטית נוספת: פיצול בית הזיקוק - לאחר שיחולקו 80% ממניותיו למשקיעי פז כדיבידנד בעין ויחלו להיסחר בנפרד בבורסה - מסיר את החסם המרכזי שמנע בפועל אפשרות להשתלט על פז, שהיא חברה ללא גרעין שליטה. מאחר שבית הזיקוק נחשב נכס חיוני, יש צורך בהיתר שליטה מיוחד מהמדינה כדי להשתלט על החברה. אם לא די בזאת, הרי שגם לאחזקת מניות רגילה, ללא שליטה, יש מגבלה כיום בפז: גוף מוסדי יכול להחזיק עד 10% ממניות החברה, ואילו גוף פרטי יכול להחזיק עד 5%. מעבר לאחוזים אלה, יש לבקש היתרי אחזקה מיוחדים.
מי שכבר ביקש וקיבל היתר שכזה הוא איש הנדל"ן זוהר לוי, שבאמצעות חברת הנדל"ן המניב סאמיט שבשליטתו (45.4%) הוא כיום בעל המניות הפרטי הגדול בפז. ב־30 ביוני קיבלה סאמיט היתר מיוחד להחזיק עד 10% ממניות פז, ובמקביל דיווחה פז כי סאמיט מחזיקה ב־8.62% ממניות החברה. שלושה חודשים לאחר מכן, ב־30 בספטמבר, כבר גדלו אחזקותיה של סאמיט בפז ל־9.68%. כלומר, לוי המשיך להגדיל את אחזקותיו גם באחרונה עד קרוב למקסימום שמותר לו כעת. בשוק מעריכים כי ללוי תוכנית סדורה להשתלט על פז וכי הוא צפוי לבצע את ההשתלטות לאחר פיצול בית הזיקוק, כאשר לא יידרשו יותר היתרים שונים כדי לעלות לשליטה.
שווי השוק של פז מסתכם כיום ב־5 מיליארד שקל (לפני הפיצול שיפחית חלק מסוים מהשווי). כלומר, לוי צריך לרכוש מניות פז בכמה מאות מיליוני שקלים כדי להגיע לשיעור אחזקה שיקנה לו שליטה אפקטיבית בחברה (30%-20%, תלוי בפרמיית השליטה שידרשו ממנו בעלי המניות). נכון לסוף הרבעון השני של השנה, בקופתה של סאמיט יש מעט יותר ממיליארד שקל במזומנים ושווי מזומנים ויחס חוב למאזן של כ־40%, כך שללוי יש הגמישות הפיננסית הנדרשת כדי לבצע עסקה שכזו.
רק בתחילת השנה נחשף שלוי מחזיק במניות פז. בדיווח משותף לפז וסאמיט התגלה שסאמיט מחזיקה ב־4% ממניות פז. מאז, לאורך השנה, הגדילה סאמיט באופן שיטתי את אחזקתה בחברה. ביוני החלה סאמיט בשינוי מיקוד עסקי. החברה, שהתמקדה בנדל"ן מניב בגרמניה, החליטה למכור נכסים במדינה ובשאר אירופה בכמיליארד יורו, כדי להעביר את מוקד פעילות הנדל"ן לארה"ב, ומאז חתמה על עסקאות בארה"ב בהיקף של מאות מיליוני דולרים.
כך או כך, אף שלוי נמצא בפוזיציה הנוחה ביותר להשתלט על החברה, בכירים בשוק ההון מעריכים כי במקביל ללוי צפויות להתגבש קבוצות נוספות שינסו להשתלט על פז. "פז שאחרי פיצול בית הזיקוק היא יעד מעניין מאוד להשתלטות. ברור שלזוהר יש יתרון משמעותי בנקודת הפתיחה כי הוא כבר עבר יותר משליש מהדרך, אבל לא בטוח שהוא יהיה היחיד שינסה להשתלט על פז", אמר בכיר באחד הגופים המוסדיים.
בהקשר זה יוזכר כי לפני שנה ניסתה קבוצת משקיעים שהובילה לאומי פרטנרס להשתלט על פז באמצעות הצעה לדירקטוריון החברה, אך זו נדחתה על ידי הדירקטוריון, בין היתר בשל התנגדות שקטה של גופים מוסדיים לשווי הנמוך יחסית שהוצע אז. גם בשיכון ובינוי ניסו ללא הצלחה לבצע מהלך מול פז, באמצעות עסקת מיזוג. כעת, משיוסר החסם הרגולטורי, יוכלו לוי ואחרים שיבקשו להשתלט על פז, לרכוש מניות באופן ישיר מבעלי המניות השונים של פז.
סביר שלוי, ומשקיעים אחרים, מעריכים כי ניתן להציף ערך משמעותי בפז מפיתוח הנדל"ן שלה. פז מפעילה רשת של 264 תחנות תדלוק, מהן 106 תחנות בבעלות החברה. ההערכה היא כי בחלק מהמתחמים שבבעלותה ניתן לקדם מיזמי נדל"ן שיעלו משמעותית את ערך הנכסים, בין היתר באמצעות שינוי ייעוד, הגדלת זכויות בנייה והוספת שימושים לצד תחנת התדלוק הקיימת או במקומה.
אם לוי יצליח להשתלט על פז, הרי שבמידה רבה יהיה מדובר בחוויה מתקנת למהלך אחר שניסה לבצע לפני כמה שנים: השתלטות על מבנה (לשעבר כלכלית ירושלים), שהיתה בשליטתו של אליעזר פישמן ויצאה מידיו בסוף 2015 בעקבות פשיטת הרגל שלו. מניות פישמן בחברה, שכרעה תחת נטל חובות של 3 מיליארד שקל, עברו לבנק לאומי שלא שש להמשיך לממן את החברה. במרץ 2016 החברה גייסה 750 מיליון שקל, ולוי רכש מניות ב־230 מיליון שקל, והגיע לאחזקה של 20%. כשלא הצליח להשיג שליטה בחברה, גם בשל מגבלות חוק הריכוזיות, מכר את המניות במחירים שהיו גבוהים ב־60%-49% ממחיר הרכישה, ועד תחילת 2018 נפרד מהאחזקה ברווח של 200 מיליון שקל בפחות משנתיים.
