נתוני שוק התעסוקה מחזקים את התקווה להצלחת "הנחיתה הרכה" שמוביל הפד
נתוני שוק התעסוקה מחזקים את התקווה להצלחת "הנחיתה הרכה" שמוביל הפד
המשקיעים הפסיקו לחשוש מאינפלציה וחוגגים את ההאטה הכלכלית המתונה, אך נתוני שוק העבודה עלולים לאלץ את הפד להמשיך וללחוץ על דוושת האצת הריבית, והחשש מהעלאות ריבית יגבר ויכביד על המניות והאג"ח
שחקני משחקי מחשב משוכנעים שהמשחקים המודרניים שונים לגמרי מהמשחקים הקלאסיים. הצעירים של היום אשר מכלים את זמנם במציאות מדומה ושאר עולמות מדומיינים עלולים ללגלג על נכסי צאן ברזל כמו פונג, פקמן ורבים אחרים. אבל כל המשחקים, החדשים והישנים, דורשים ריכוז מוחלט במכשול אשר מול עיני השחקן ואינסטינקטים טובים. לא משנה אם מדובר במפלצת תלת־ראשית בתלת־ממד, בטרוריסט מפחיד או בנקודה על המסך.
אבל נגידי הבנקים המרכזיים רואים שני אויבים גדולים למול עיניהם — אינפלציה ומיתון — והמדיניות שלהם בתחילת השנה היתה תקווה שבעיית האינפלציה תיפתר מעצמה. התיאוריה בזמנו התעקשה שהאינפלציה לא נובעת מעודף ביקוש אלא מחוסר היצע. הביקוש בסוף 2021 חזר לרמות טרום קורונה, בעוד שרשראות הייצור העולמיות עדיין התמודדו עם מחסור, ולפעמים מחסור בשבב מחשב בסין מונע ייצור מכוניות במקסיקו. והמדיניות גרסה שיכולות הייצור או ההיצע יחזרו לעצמן בלי התערבות.
לצערם של קובעי המדיניות, רוב האנשים שמהם מורכבת הכלכלה אינם כלכלנים. ככל שהאינפלציה מתמשכת היא מייצרת ספירלה של לחצים אינפלציוניים - העלאות מחירים, לחצים להעלאת שכר וחוזר חלילה - ולכן הבנקים המרכזיים נאלצים לפעול בצורה נחרצת, אבל חרף כוחם הרב הם לא כל־יכולים. כמה שנגיד כזה או נגיד אחר ירצו, הם לא יכולים לגרום למפעל חדש להיפתח בהינף קולמוס. הם לא יכולים לגרום לכרייה מוגברת של גז ונפט או לגרום לחקלאים לייצר עוד חיטה, סויה ותירס מיד, היות שתהליכים בכלכלה הריאלית לוקחים זמן. אם הם לא יכולים לייצר היצע בן רגע, הם יכולים להכביד על הביקוש בכלים מוניטריים.
שילוב של עלייה ברמות המחירים לצד התייקרות בעלות הכסף (אפקט העלאות הריבית) מותיר פחות מזומן פנוי אצל משקי הבית ובמגזר העסקי. התוצאה היא שיותר ויותר אנשים וחברות חושבים פעמיים לפני רכישת מוצרים גדולים כמו נדל"ן, מכוניות והשקעות חדשות, היות שאלו מוצרים המושפעים ישירות מעלות הריבית שכיום מורגשת שוב. להערכתנו, שוק העבודה שעדיין נמצא ברמות טובות של תעסוקה, שומר בשלב זה על הצריכה השוטפת, אך ככל שהזמן יעבור, קיים חשש שהצרכנים יקטינו ביקוש גם למוצרים השוטפים, ומבחינת המשקיעים המשמעות היא שיש להתאים את תחזית הרווח של החברות.
ככל שהמשיכו קובעי המדיניות לטפל באינפלציה המשתוללת, כך גבר הסיכוי למיתון. הגבול בין "נחיתה רכה" לבין מיתון, או בין בלימת ביקושים לבין הרס ביקושים, הוא עדין מאוד. למעשה, הגבול הוא כל כך עדין שיש הרבה כלכלנים שטוענים שארה"ב כבר נמצאת במיתון למרות שאף אחד לא רוצה להודות בזה. בעבר היה נהוג להגדיר מיתון כשני רבעונים רצופים של התכווצות. לא במפתיע, נתוני הצמיחה האמריקאיים לרבעון השני שפורסמו לאחרונה הצביעו על התכווצות, אחרי התכווצות ברבעון הראשון, כלומר מיתון קלאסי. ולא מדובר רק בהגדרות רשמיות. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הציג את הנתון הנמוך מאז ומעולם.
גם מדד תחזית עסקית לעסקים קטנים של ה־NFIB, מדדים העוקבים אחרי שוב הנדל"ן ומדד ההזמנות החדשות של מנהלי הרכש מצביעים על מיתון. השווקים הפיננסיים, ובעיקר שוקי החוב, התמקדו בשבועות האחרונים במיתון המתקרב. תשואות האג"ח ירדו בצורה שמשקפת את סיום תוואי העלאת הריבית בתוך כמה חודשים ולאחר מכן, בשלהי השנה הבאה, תחילת תהליך של הורדות ריבית. אולם, נתונים חזקים משוק העבודה, שפורסמו בסוף השבוע, לרבות עלייה בקצב העלאות השכר, פגעו בתזה של המשקיעים.
בתקופה זו שהבנקים המרכזיים העיקריים הכריזו שיקבלו את החלטות הריבית בהתאם לנתונים שיצטברו בין פגישה לפגישה, חדשות טובות מתפרשות כרעות ולהפך. נתוני תעסוקה חזקים מהווים התפתחות רעה עבור המשקיעים ועבור הבנק הפדרלי שהיה רוצה למתן את קצב העלאות הריבית לפני שמשהו בכלכלה יישבר. לאחר פרסום דו"ח התעסוקה עלו התשואות באג"ח ונרשמו ירידות מתונות במדדי המניות.
אנו נמצאים לאחר ראלי של 6 שבועות במדדי המניות והאג"ח. באופן פרדוקסלי, מה שהצית את הראלי היה שינוי נרטיב שבו המשקיעים הפסיקו להיות מוטרדים מהאינפלציה והחלו להתמקד בחשש ממיתון. אולם, בניגוד לאינפלציה שקושרת את ידי הבנקים המרכזיים ומאלצת אותם להעלאות ריבית, מיתון דווקא מקושר אצל המשקיעים "לעונג" — מצב שבו הבנקים המרכזיים מורידים ריבית, מדפיסים כסף ועוזרים למשקיעים להרוויח כסף. עם זאת, אם המשקיעים מעריכים מיתון הם צריכים לבצע התאמות כלפי מטה בתחזיות לרווחי החברות העתידיים. בינתיים רואים עדכון מתון מאוד ביחס לפגיעה ברווחי החברות שהיתה במיתונים קודמים.
דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות, ואורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות
