סגור
מגזין מנהלים 31.12.20 דניאל בירנבאום מנכל סודהסטרים
דניאל בירנבאום. לא ידוע מה יעלה בגורל הבונוס המובטח (צילום: יריב כץ)

כך סיים מנכ״ל סודהסטרים לשעבר תיק מידע פנים עם חודשיים מאסר בלבד

בחודש שעבר הגיעה לקיצה פרשייה שטלטלה את שוק ההון: שימוש במידע פנים סביב מכירתה של סודהסטרים לפפסיקו. מנכ"ל החברה, דניאל בירנבאום, נשלח לשני חודשי מאסר בפועל על העבירה, שעונשה המקסימלי הוא חמש שנים. כיצד ישליך הסדר הטיעון הזה על הענישה סביב העבירה החמורה בעתיד

בחודש שעבר נבלע ברעשי המלחמה אקורד הסיום באחת הפרשות המעניינות והחשובות בשוק ההון בשנים האחרונות: שימוש במידע פנים סביב עסקת הענק שבה רכש תאגיד המשקאות והמזון הרב־לאומי פפסיקו את חברת מכשירי הסודה הביתיים סודהסטרים.
3.2 מיליארד דולר, 144 דולר למניה בפרמיה של כ־11%, שילמה על הרכישה באוגוסט 2018 הענקית האמריקאית לאחר מו"מ מהיר של כשלושה שבועות עם מי שהיה הפנים והרוח החיה בסודהסטרים, המנכ"ל דניאל בירנבאום. בירנבאום, אדם ססגוני וכריזמטי, הוביל את בעלי המניות לאקזיט מרשים וגם רשם לעצמו בונוס מותנה נאה, של 34 מיליון דולר, שלא ברור כרגע מה יעלה בגורלו. הבונוס ניתן לו תמורה הישארותו בחברה למשך 3 שנים. כתרים נקשרו לראשו, ראיונות מפרגנים הגיעו מכל כיוון, ובירנבאום הפך לשם נרדף לכוכב עסקי וגאון שיווקי שהצליח לזהות בזמן את כיוון הרוח, ולהפוך חברה עם תדמית של סיפולוקס מיושן וצורם, לחברת משקאות טרנדית, צעירה ואנרגטית.
כשנה לאחר מכן הכל השתנה. באוקטובר 2019 הוכה שוק ההון בתדהמה כשהתעורר חשד שנער הזהב עם מגע הכסף, ניסה לגעת בשמש. בירנבאום נעצר ונחקר על ידי רשות ניירות ערך, ביחד עם איילה שרח־כהן, סטודנטית ומתווכת נדל"ן צעירה מתל אביב המקורבת אליו, בחשד שמסר לה מידע מוקדם על עסקת הענק עם פפסיקו. זאת אחרי שהתברר שכ־300 אלף שקל, כל חסכונותיה של הצעירה חסרת הניסיון וההבנה בשוק ההון באותה עת, הושקעו במניית סודהסטרים כמה ימים לאחר האירוע שהניע את העסקה: פגישה משולשת בלונדון, של בירנבאום עם מנכ"לית פפסי דאז, אינדרה נווי, ונשיא פפסי רמון גואטה.
העסקאות החריגות ביחס לדפוס המסחר שלה, שביצעה שרח־כהן במניית סודהסטרים, והרווח הגדול שיצרו עבורה העסקות בהמשך בעקבות זינוק המניה עם הדיווח על העסקה, 156 אלף שקל, הקפיצו את אלגוריתם בקרת המסחר ברשות ני"ע. אלא שרק כשנה לאחר מכן, בעקבות חקירה סמויה שבה התברר בין היתר כי שרח־כהן שהתה בלונדון בחופשה ביחד עם בירנבאום וחבר נוסף שלו, יוסי אזרזר סמנכ"ל התפעול ושרשרת האספקה בחברת תמציות הריח פרוטרום, בימים שבירנבאום שמע לראשונה מבכירי פפסיקו שהם רוצים לקנות את סודהסטרים, האות לפתיחת החקירה ניתן.
מצבו של בירנבאום היה רע מהרגע הראשון. כחודש לאחר פתיחת החקירה חשף "כלכליסט" לראשונה את תמלילי החקירה של שרח־כהן, שמהם עלה שהיא הפלילה אותו. שרח-כהן סיפרה לחוקרים שהוא אמר לה בסמוך לפגישה עם בכירי פפסיקו להשקיע במניית סודהסטרים. בחיפוש שנערך בביתה גם נמצא יומן אישי שלה שבו שירבטה בין היתר משפטים שהדריך אותה לדבריה לומר בירנבאום - לאחר שגם אצל יועץ ההשקעות שלה בבנק הפועלים התעורר חשד שהיא קיבלה מידע פנים: "תגידי שאני המנטור שלך. שהאמנת בי. שהאמנת במניה".
בירנבאום הכחיש בחקירה שנתן לכהן מידע פנים, וטען בנוסף שכעס עליה כשגילה בדיעבד שסחרה במניה. אלא שלפני כשנה, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום ומלוא חומרי החקירה נפרסו מולו, הוא הפנים שהוא יתקשה לשכנע את בית המשפט שהכל פה מקרי, ויש הסבר הגיוני אחר למה שקרה.
העדות המפלילה של שרח־כהן, על אף שהיא ביקשה לחזור בה לימים; סמיכות הפגישה שלו עם בכירי פפסיקו לרכישות שהיא ביצעה; הקלטות מחדר המסחר של קופת הגמל שלה שבה היא דרשה בלחץ להנזיל במהירות את הכספים לצורך עסקה טובה; דברים שכתבה ביומנה האישי; ומעל הכל הבנה שלצורך הרשעה אין צורך להוכיח שאמר לה מה הסיבה לרכוש את המניה, כל עוד יוכח שאכן אמר לה לרכוש במועד הזה.
בחודש שעבר בירנבאום חתם על עסקה. הוא הודה בשימוש במידע פנים על ידי איש פנים, כלומר שהוא מסר לכהן מידע שהיה אסור לו למסור לה לפני הדיווח לבורסה, וסיכם מול הפרקליטות על עונש של חודשיים מאסר בפועל ו־50 אלף שקל קנס. "בתאריכים הרלוונטיים (15 ו־17 ביולי 2018)", נכתב בגזר הדין, "אמר בירנבאום לכהן, תחת השפעת אלכוהול, כי אם יש לה כסף פנוי 'עכשיו זה זמן טוב להשקיע במניית סודהסטרים'".
על פניו, בבחינה קרה של העסקה ללא הנסיבות והאקלים מסביב, נראה שבירנבאום יצא בסך הכל בזול. העונש המקסימלי על העבירה הוא 5 שנות מאסר. הראיות, על אף שהן נסיבתיות, היו כאלה שקשה לראות איך הוא היה משכנע את בית המשפט שהן מסתדרות בצורה אחרת. הוא אולי הבכיר ביותר בשוק ההון שהואשם בשנים האחרונות בעבירה כזאת, ואם היה מורשע יש סיכוי שהיו מחמירים איתו — לא מקלים.
אבל למטבע יש גם צד שני. העבירה שביצע לא היתה מתמשכת או מתוכננת אלא חד־פעמית. היה אפשר לפרש את הדברים שאמר לשרח־כהן גם כ"פליטת פה", "חוסר מחשבה", "טיפשות" או אפילו "תמימות", לתמימים שביננו. בכל זאת היה מדובר במקורבת, אדם שהוא סמך ונתן אמון בו ולא היה לו יסוד בהכרח לחשוב שהדברים שאמר ינוצלו לרעה. בירנבאום, וככול הידוע זה גם היה קו ההגנה שלו בתחילה, יכול היה לטעון שכהן בכלל שמעה אותו במקרה משוחח עם מישהו, או קלטה בחושיה בהתנהגותו שמשהו קורה. בכל זאת, לא כל יום אדם מקבל הצעה למכור חברה במיליארדים לתאגיד בינלאומי, וזה בהחלט יכול לגרום למי שמכיר אותו להריח שיש משהו באוויר.
לפרקליטות היו את השדים שלה. בשנים האחרונות היא לא הצליחה לשכנע את בתי המשפט להחמיר עם אנשי פנים ולהשית עליהם עונש מאסר בפועל. המקרה האחרון שתיק דומה של איש פנים הגיע לבית משפט היה של יהושע צולר, יו"ר דש־איפקס לשעבר. צולר שהיה איש פנים, הואשם בדיוק כמו בירנבאום במסירת מידע פנים למקורבת. הוא הורשע בשנת 2017, אלא שבית המשפט הסתפק בעונש של חצי שנה עבודות שירות. קדם לו מקרה מ־2014 של אבי בזיז, סמנכ"ל בקמהדע, שהורשע במסגרת הסדר טיעון לאחר ששלח SMS לחברו מהמילואים, בסמוך לעסקה בקשר לתרופה שפיתחה, וכתב לו: "תקנה כעת שלא תגיד לא אמרתי לך, לא יכול לפרט תדע בהמשך השבוע". גם על בזיז נגזר עונש של 6 חודשי עבודת שירות.
הפרקליטות למודת אכזבות עבר רצתה מאסר. בירנבאום, שיוצג על ידי עו"ד דורי קלגסבלד, לקח אחריות והסכים להודות בביצוע העבירה. מכאן נותר לצדדים לדון ולהתווכח על המספרים. בהינתן שהעונשים הקודמים שניתנו בעבירה דומה, גם אחרי ניהול של הליך והרשעה, הסתיימו בעבודת שירות, מבחינת המדינה חודשיים זאת בהחלט התקדמות. מספיק או לא — לכל דעה יש הצדקה משלה.
מה שעדיין נותר לא סגור בפרשה הוא האישום נגד המקורבת שרח־כהן. באמצעות עו"ד פנינת ינאי, היא ניהלה עד לאחרונה, בהליך נפרד מבירנבאום, "משפט זוטא". זהו הליך מוקדם לשמיעת התיק, שבו אדם מנסה לשכנע את בית המשפט לפסול את ההודאה שלו באשמה, כפי שקרה במקרה של כהן שבעדות שלה ברשות ניירות ערך הפלילה לא רק את בירנבאום אלא גם את עצמה. הטענה שלה שההודאה נגבתה באמצעים פסולים, תוך הפעלת לחץ לא סביר. הסיכוי שיתקבלו טענותיה של כהן לפסילת הראיות הוא כנראה לא גדול, למרות שלא ניתן לדעת. ואם הן לא יתקבלו היא תאלץ לנהל משפט, כשבירנבאום יהיה עד תביעה נגדה. והוא כאמור כבר הודה שמסר לה את המידע.
זה יכול להוביל את כהן, בסבירות לא קטנה, לניסיון להגיע לעסקה. ודווקא שם נקודת הפתיחה שלה לא בהכרח רעה. לפי חוק העונש המקסימלי על מקבל מידע הפנים הוא שנתיים. כלומר פחות מחצי מהעונש על מוסר המידע. בהינתן שהעונש על בירנבאום עומד על חודשיים מאסר בפועל, קשה לראות איך גם אם היא תנהל הליך, ותורשע, יהיה אפשר להצדיק עונש גבוה משלו. וזאת חרף העובדה שהוא עשה זאת בהסדר שחסך זמן לבית המשפט. וזאת נקודת מוצא יחסית טובה עבורה למו"מ על העונש.