ראיון"זה יהיה כמעט בלתי אפשרי להעלות את הריבית בארה"ב"
ראיון
"זה יהיה כמעט בלתי אפשרי להעלות את הריבית בארה"ב"
גארי בקסטון, בכיר בבית ההשקעות אינווסקו, שהגיע לישראל לחנוך את רישומן של שש קרנות סל, מעריך כי הזינוק במחירי הדלקים והסחורות עלול להוביל לעוני - ולהגביל את יכולתם של נגידי הבנקים המרכזיים בבריטניה ובארה"ב להעלות ריבית
"אופתע מאוד אם נראה העלאות ריבית בהמשך השנה", כך מעריך גארי בקסטון, מנכ"ל חטיבת קרנות הסל והאינדקסים באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה של בית ההשקעות אינווסקו. בקסטון, שהגיע לישראל לחנוך את רישומן למסחר של שש קרנות סל של אינווסקו שיתחילו להתחרות בשוק המקומי על תשומת לב המשקיעים, מודאג מהטרגדיה ההומניטרית באוקראינה. הוא מעריך כי הזינוק החד במחירי הדלקים והסחורות עלול להוביל לעוני - מצב שיגביל את יכולתם של נגידי הבנקים המרכזיים בבריטניה ובארה"ב לבצע העלאות ריבית.
קרנות הסל (ETF) שהן מוצר השקעה שמאפשר למי שמשקיע בו לעקוב בצורה מדויקת ככל הניתן אחרי מדד מסוים, מהוות מהפכה בעולם ההשקעות זה כשני עשורים. בתחילת הדרך מדובר היה במדדי המניות העיקריים כמו מדד S&P 500, שכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב ונחשב לאחד ממדדי נקודת הייחוס (בנצ'מרק) למניות בעולם. בהמשך, תעשיית קרנות הסל הולידה מבול של מדדים חדשים שמתמחים בתחומי השקעות ממוקדים, שאליהם הצטרפו קרנות סל אקטיביות, שדומות במהותן לקרנות נאמנות, שבהן מנהל קרן הסל בוחר לפי שיקוליו ניירות ערך ממאגר במדד ייחוס רלבנטי.
בקסטון סבור כי הטלטלה שפוקדת את העולם בשל הלחימה של רוסיה באוקראינה, משנה את כללי המשחק להמשך השנה. "זה כמעט בלתי אפשרי שנמשיך לראות הצרה מוניטרית (Monetary Tightening)", הוא אומר ל"כלכליסט". לדבריו, "ברמות מחירי הדלקים הנוכחיות, עולה החשש ל'עוני דלקים' (Fuel Poeverty), כלומר אנשים לא מסוגלים לקנות דלק לרכב או כדי לחמם את הבתים שלהם. זה משפיע על כל השאר, למשל על מחירי המזון. אני חושב שזה כמעט בלתי אפשרי להעלות את הריביות. אופתע מאוד אם הריבית תעלה בארה"ב".
הנגיד הבריטי העלה השנה את הריבית על הלירה שטרלינג. האם להערכתך שיעור הריבית בבריטניה יישאר על כנו?
"בינואר ובפברואר הנגיד העלה ב־0.75% את הריבית. כעת אני לא רואה איך הוא יוכל להמשיך ולהעלות אותה. המחירים עולים, שוק הנדל"ן גם הוא נהפך למקלט בטוח (כלומר גם שם המחירים מזנקים; ח"ש). התקווה שלי היא שהמצב הנורא באוקראינה יסתיים במהירות, ואז הכלכלות יוכלו להתאושש. הן עדיין צריכות להתמודד עם השלכות הקורונה".
כיצד המלחמה באוקראינה משפיעה עליכם?
"קודם כל, זאת קטסטרופה הומניטרית. כולם באירופה חושבים איך לעזור לפליטים מהמדינה או איך לסייע למדינות שקולטות אותם ישירות, כמו פולין. גם אנחנו חושבים איך להשקיע את העזרה שלנו כחברה".
השווקים היו תנודתיים מאוד גם ערב הלחימה באוקראינה. מה אתה מעריך שצפוי לנו כעת?
"מאז ינואר, נוצר שוק תנודתי מאוד. מצב שלא ראינו שנים רבות. הציפיות בינואר היו שנתחיל לראות הצרה מוניטרית. הבנק המרכזי בבריטניה כאמור החל להעלות את הריבית, בבנק הפדרלי בארה"ב דיברו גם כן על העלאת הריבית. הלקוחות שלנו החלו להתכונן לסביבה הזאת. כמה שבועות לאחר מכן, כל שוק ההשקעות השתנה. יש כיום נפח גדול מאוד של פעילות. אנשים חיפשו (עד לא מזמן; ח"ש) טרנדים ארוכי טווח, והכל השתנה בשבועות האחרונים. מדד S&P500, אג"ח ממשלת ארה"ב, זהב - כל אלה נהפכו למקלטים למשקיעים".
יש וייב של שנות ה־70, שבהן מחירי האנרגיה והסחורות זינקו בפראות. בסוף אותו עשור, התחילו להספיד את המניות. האם אנחנו מוזמנים שוב להלוויה של המניות?
"מוקדם להגיד כזה דבר. הכלכלות המקומיות מתחילות למצב את עצמן ולראות כיצד להתאושש ממגפת הקורונה. לכל כלכלה יש חוב גדול לשלם. מצב זה הוביל את הצורך להצרה מוניטרית. ראינו בנסיבות המיוחדות שנוצרו, שבהן הגענו לסכסוך (באוקראינה), מה זה עושה למחירי האנרגיה. מחירי האנרגיה היו במרכז תשומת הלב ממילא. הצורך לעזוב את הדלקים הפוסיליים ולעבור לאנרגיה מתחדשת - יואץ. באירופה מדברים על האצת השימוש באנרגיות מתחדשות. השנים הקרובות יגיעו עם תנאים כלכליים טריקיים".
מה אמור המשקיע הממוצע לעשות במצב כזה?
"אנשים עם טווח ראייה ארוך של 20 שנה ומעלה, כאלה שחוסכים לפנסיה, קונים בדרך כלל מדדים כמו MSCI WORLD - מדד גלובלי שלא כל כך קשור למדינה זו או אחרת. המציאות שנוצרה למשקיעים היא שלא משנה במה אתה משקיע, אלא מהו פרק הזמן שהשקעת. אתה צריך להקצות נכסים מוקדם מספיק. בזמנים תנודתיים כמו עכשיו, עם התנודות החדות שראינו בשבוע שעבר בבורסות - זה לא זמן לקפוץ פנימה כמשקיע קמעונאי.
"כיום, ניהול הנכסים של העתיד הוטל על הציבור. תוכניות פנסיה בחברות כבר לא מוענקות לעובדים בבריטניה, במדינות אחרות באירופה ובארה"ב. לכן אנשים חייבים את החינוך הבסיסי, להבין מהו מוצר שטוב להשקיע בו. אנשים צריכים הדרכה בסיסית לגבי אילו מוצרים הם ארוכים טווח ויעילים".
מה אתם מביאים לשוק ההון הישראלי?
"המקבץ הראשון של ניירות הערך שנרשמו בבורסה בתל אביב יכלול את קרן הסל שלנו על מדד S&P500. זהו מוצר הדגל שלנו, והוא הבנצ'מרק הגדול ביותר (בעולם ההשקעות). נהיה שם תחרותיים מאוד, משום שדמי הניהול יהיו 0.05%. כלומר, דמי ניהול של 5 שקלים על כל 1,000 שקל של השקעה במדד. זה המוצר שהוא הכי יעיל מבחינת המחיר".
בנוסף, אינווסקו רשמה עוד חמש קרנות סל על מדדי MSCI לשווקים מתעוררים, מדד S&P לתחום שירותי הבריאות בארה"ב, סקטור הפיננסים בארה"ב, חברות פינטק בנאסד"ק, וחברות שפועלות לפי כללי ה־ESG (השקעות סביבתיות, חברתיות ובעלות ממשל תאגידי נאות).
במה עוסק בית ההשקעות אינווסקו?
"אנחנו מנהלים נכסים בהיקף של 1.6 טריליון דולר. יש לנו מוצרים מגוונים, ובהם נתח גדול מאוד של קרנות סל (ETF). היקף הנכסים שמנוהלים דרך קרנות הסל שלנו נאמד ב־505 מיליארד דולר. יש לנו גם מוצרים בתחום הנדל"ן. אנחנו בית ההשקעות הרביעי בגודלו בעולם במונחי נכסים מנוהלים".
כשקרנות הסל הגיעו, היתה תחושה שהן יחסלו את ניהול הנכסים האקטיבי, כמו בקרנות הנאמנות, משום שהציבור יכול לרכוש בזול ובנוחות מגוון מדדים. האם היום הזה הגיע?
"קרנות הסל היו גורם משבש, אבל הן לא צריכות להחליף את הניהול האקטיבי. מצאנו את המודל איך אנחנו מתמקמים בצורה הכי טובה. אנחנו ספק רחב של מוצרים. לכן אנחנו חיים בדו־קיום עם מנהלי הקרנות. הלקוחות הגדולים שלנו הם למעשה מנהלי נכסים אחרים, כולל אלה שלנו באינווסקו. כשאתה מתמודד עם גופים מוסדיים כמו כלל ביטוח או פסגות (לקוחות של אינווסקו; ח"ש), הם רוצים לפעול בהיקפים גדולים".
באיזה היקף המוסדיים בארץ משתמשים במוצרים שלכם?
"החלטנו בשלב מוקדם מאוד להקים צוות משלנו בישראל. זה שוק שכיסינו יותר מעשור. אנחנו משווקים כאן את כלל המוצרים שלנו, ובהם המוצרים האמריקאיים. המוסדיים בישראל מחזיקים נכון לסוף 2021 בכ־10 מיליארד דולר מהמוצרים הגלובליים של אינווסקו, לעומת כ־3 מיליארד דולר בסוף 2017. בקרנות הסל האירופיות של אינווסקו נוהלו נכסים בכ־22 מיליארד דולר בסוף 2017, ובסוף 2021 היקפן היה כבר יותר מ־70 מיליארד דולר".
