רשות המיסים ניסחה נוהל לתשלום מס רווחים מעסקאות קריפטו
רשות המיסים ניסחה נוהל לתשלום מס רווחים מעסקאות קריפטו
מדובר בפיילוט שייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2024 למשך שישה חודשים והוא יאפשר לבעלי נכסים דיגיטליים לשלם מס ישירות לרשות המסים. בעל הנכסים יצטרך לספק לרשות המסים אסמכתאות בנוגע לתנועת הנכסים שלו, כמו גם הצהרה כי מקור הכספים חוקי
רשות המסים ניסחה נוהל שהוצג במסגרת הליך משפטי המאפשר לבעלי נכסי קריפטו לשלם מיסים מרווחים הנובעים ממימוש של הנכסים. הנוהל טרם נכנס לתוקף והוצג לציבור הרחב.
עד כה בעלי נכסי קריפטו לא הצליחו אלו לשלם את המס משום שהמערכת הבנקאית לא אפשרה, במקרים רבים, לקלוט כספים שמקורם מעסקאות קריפטו. בנקים ישראלים מסחריים רבים נמנעו מלעשות זאת בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים והחשש שעולה ממסחר במטבעות האלו בנושאי הלבנת הון ומימון טרור.
לפי הרשות הנוהל, שייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2024 למשך שישה חודשים (במסגרת פיילוט), יאפשר לבעלי הנכסים הדיגיטליים לשלם את המס ישירות לרשות המסים. בעלי הנכסים יאלצו לגשת לרשות, להצהיר על הרווחים כמו גם להביא אישור על כך שהבנק עצמו מסרב לקבל את הכספים. את הכסף יפקידו בעלי הנכסים ישירות לחשבון הבנק של הרשות הישר מחשבון בנק זר או חשבון של חברת מסחר בתחום הקריפטו, זאת בהנחה שאלו אינם חלק ממדינות סיכון. זאת אומרת חשבונות זרים ממדינות האיחוד, ארצות הברית, בריטניה וכדומה.
בעל הנכסים אף יצטרך לספק לרשות המסים אסמכתאות בנוגע לתנועת הנכסים שלו, כמו גם הצהרה כי מקור הכספים חוקי. ברשות המסים אחר כך יבצעו בדיקות נוספות כדי לבחון את מקור הכספים ולוודא כי אינו מפעילות לא חוקית. אחרי הבדיקה רשות המסים תאשר או לא את הבקשה של בעל הנכסים לשלם את המס על הרווחים. לפי הגדרות רשות המסים מטבעות קריפטו הם נכסים ולא מטבע ועל כן חייבים במס רווחי הון (25%), או מס שולי (עד 47%).
פרסום הנוהל הגיע על רקע שורה של תביעות שנוהלו נגד בנקים ישראליים ועל סירובם לקבל כספים באופן גורף שמקורם משוק הקריפטו. התביעות, חלקן אף הגיעו עד לבית המשפט העליון, הניעו הליך בבנק ישראל ורשות המסים של הסדרת הנושא, וזאת אחרי שבית המשפט מצא בכמה מקרים את האיסור הגורף "לא סביר". בדצמבר 2021 פרסם בנק ישראל הוראה כי "תאגיד בנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי רק בשל היות מקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים". כמו גם הדגיש את החובה להסדיר מנגנונים שונים בבנקים לקבוע את האופן שבו יפעל מול נותני שירות בתחום ושירותי תשלום.
בעתירה נגד רשות המסים, בנק ישראל ומשרד היועמ"שית, ביקשו עותרים לאפשר להם לשלם את תשלומי המס שהם חייבים על רווחים של כמה מיליוני שקלים מעסקאות קריפטו. העותרים טענו כי לא הצליחו להפקיד את הכספים בחשבונות בנקים ישראליים משום מקורם, רשות המסים הסבירה כי לא יכולה לקבל גם היא כספים משום שמקורם מחשבון זר. במסגרת הליך זה הבטיחה היועמ"שית שיגובש נוהל שמטפל בנושא, העתירה התייתרה ותוצאותיה הן הנוהל שהתפרסם בימים האחרונים.
