יום אחרי נתוני האינפלציה בארה"ב: הדולר יורד ל-3.25 שקלים
יום אחרי נתוני האינפלציה בארה"ב: הדולר יורד ל-3.25 שקלים
המטבע האמריקאי נחלש משמעותית בעולם וגם מול השקל אחרי ירידה אינפלציונית מפתיעה בארה"ב; היורו ממשיך לרדת לעומת מקבילו הישראלי, ומתחפר עוד יותר בשפל כל הזמנים - נסחר מתחת ל-3.35 שקלים; רונן מנחם, כלכלן ראשי במזרחי טפחות: "השקל משקף לאורך זמן איתנות כלכלית, יציבות מחירים ויציבות פיננסית של כלכלת ישראל ושוקי ההון והמט"ח שלה"
השקל ממשיך להתחזק לעומת המטבעות העיקריים, כשנתוני האינפלציה בארה"ב שהפתיעו לטובה אתמול מושכים את המטבע האמריקאי מטה מול המטבעות העיקריים, וגם לעומת מקבילו הישראלי.
הדולר יורד מתחת ל-3.26 שקלים, בשפל מאז חודש אפריל. היורו ממשיך לרדת לעומת מקבילו הישראלי, ומתחפר עוד יותר בשפל כל הזמנים, ונסחר מתחת ל-3.35 שקלים.
אחרי שזינק אמש, עתה יורד מעט מטבע הגוש האירופאי לעומת הדולר ונסחר תמורת 1.02 דולרים. הפאונד במגמה דומה ונסחר תמורת 1.21 דולרים.
מדד המחירים לצרכן בארה"ב נחתך ביולי ל-8.5% בחישוב שנתי מ-9.1% ביוני, הצפי היה לירידה ל-8.7%. בחישוב חודשי המדד צלל ל-0% מ-1.3%. עתה פוחת הלחץ על הבנק המרכזי בארה"ב להמשיך ולהעלות ריבית בקצב חד.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות: "השקל משקף לאורך זמן איתנות כלכלית, יציבות מחירים ויציבות פיננסית של כלכלת ישראל ושוקי ההון והמט"ח שלה. לכן, בכל פעם שנרשמות התפתחויות שפועלות לתיסופו, הוא מגיב ולא אחת בעוצמה. כך קורה גם בזמן האחרון. השקל התחזק ב-6.7% כנגד הדולר מתחילת יולי, וכנגד האירו התחזק ב- 8.7%. מדובר, אם כך, ב'סיפור מקומי'. במסחר בין הבנקים נמשכת התחזקות השקל. בכלל, בתקופה זו התחזק השקל ב-8.0% כנגד סל ממוצע משוקלל של 24 מטבעות!
"אך יש לזכור: במחצית הראשונה של השנה פוחת דווקא השקל ב-14.4% כנגד הדולר וב-5.0% כנגד האירו. לכן, מתחילת השנה השקל עדיין איבד 4.1% כנגד הדולר (אך התחזק ב-5.9% לעומת האירו). את הזינוק האחרון של השקל ניתן להסביר על ידי הגורמים הבאים: ראשית, תיקון לפיחות החד מאוד שנרשם כאמור במחצית הראשונה של השנה. בתקופה זו היה השקל אחד המטבעות עם הביצועים החלשים יותר כנגד הדולר.
"שנית, שינוי כיוון של הדולר בעולם. הוא התחזק ב-13% כנגד האירו מתחילת השנה, עד לשער של 1-1, בגלל שהריבית בארה"ב עלתה הכי מהר מבין המדינות המפותחות, ובנוסף הדולר שימש מטבע חוף מבטחים לנוכח העצבנות והמתיחות בשווקים ע"ר פלישת רוסיה לאוקראינה. אולם לאחר שבחודש שעבר החלה גם הריבית בגוש האירו לעלות, והנושא ירד קצת מהכותרות, האירו החל להתאושש והתחזק ב-3% כנגד הדולר. היחלשות הדולר בעולם התבטאה גם בכך שאיבד גובה כנגד השקל.
"שלישית, הקשר ההדוק והמתמשך בין שער השקל לבין שוקי המניות בחו"ל – בדגש על מדד מניות הטכנולוגיה Nasdaq. מדד זה איבד 30.3% במחצית הראשונה של השנה, אך עלה 16.3% מאז, כך שהתנהגותו דומה מאוד לזו של השקל. ההסבר המוכר – צורך של גופים מוסדיים מקומיים להקטין/להגדיל חשיפה למט"ח על מנת לשמר את החשיפות בחו"ל בתקופות של עליות/ירידות בשוקי המניות, מה שדוחף להתחזקות/היחלשות של השקל, בהתאמה.
"רביעית, הנתונים הכלכליים והתעסוקתיים מצביעים על איתנות המשק והדוחות האחרונים של חברות הדירוג Fitch ו-Moody's הראו זאת בבירור. גם דוח קרן המטבע הבינלאומית על ישראל היה מהמשופרים יותר בהשוואה בין מדינות. מדובר בגורם שתושבי חוץ ומשקיעים זרים לוקחים בחשבון והוא משפיע לטובה על כניסת ההון לתוך המשק. הם גם זוכרים שישראל הפגינה חוסן בכל המשברים העולמיים האחרונים כולל משבר המשכנתאות של 2008 ובתקופת הקורונה.
"חמישית, המשך נתונים חיוביים מכיוון מאזן התשלומים והחשבון השוטף מהווה תמיכה מתמשכת בשקל גם בתקופות תנודתיות יותר. שישית, בעוד מדינות רבות בעולם נקלעו לגירעונות תקציביים גדולים והחובות הציבוריים שלהן תפחו, אצלנו כבר חודשיים שהתקציב נמצא בעודף. גם נקודה זו מספקת יתרון חשוב לכלכלת ישראל לעומת משקים דומים לה.
"הסבר נוסף – למרות שהאינפלציה בארץ נמוכה בהרבה מזו שבחו"ל, בנק ישראל אימץ מדיניות מוניטרית דומה של front loading – העלאות ריבית חדות ותכופות יחסית. כך קורה שפערי הריבית בין ארה"ב לישראל התרחבו לאט מאוד בחודשים האחרונים ולכן לא היוו כוח שדחף לפיחות של השקל.
"על אף האמור לעיל, יש להביא בחשבון כי: בנק ישראל ער למצב וכפי שראינו היטב בשנה שעברה – לא יהסס לרכוש דולרים ולהגדיל את יתרות המט"ח שלו אם יחשוב שתיסוף השקל מהיר מדי ואינו מתיישב עם הנתונים הכלכליים בשטח.
"כמו כן, שערי חליפין מושפעים משורה ארוכה של גורמים, הפועלים בתקופות שונות ובעוצמות שונות, מה שגורם להם להיות תנודתיים ומקשים על איתור מוקדם של נקודות תפנית. הדברים הללו נכונים עוד יותר כששווקים משיקים אחרים – כגון שוקי הסחורות וניירות הערך, תנודתיים מאוד אף הם, כפי שאנו עדים מתחילת השנה. במיוחד, יש לקחת בחשבון את המצב הביטחוני המקומי וכן את סימני השאלה בתחום המשילותי והפיסקלי. דווקא על רקע התחזקותו המהירה של השקל, יש חשיבות לגורמים הללו.
"אם, חלילה, תהיינה הסלמות ביטחוניות נוספות, או שהבחירות הקרובות שוב לא יוכרעו והמשק ייכנס למערכת בחירות נוספת, מה שיגרור דחיות חוזרות ונשנות של אישור תקציב המדינה, יאלץ את המשק לשוב למציאות של תקציבי 1/12 וימנע ביצוע של רפורמות חיוניות (תשתיות תחבורתיות, בריאות, חינוך ועוד) – הדבר יגרור תגובות חריפות של חברות הדירוג ומשקיעים זרים ועלול לגרום שוב מהפך וחזרה של השקל לפיחות. במקרה כזה יוכל, עם זאת, בנק ישראל להשתמש ביתרות המט"ח הגדולות שלו כדי למתן פיחות שייראה לו חד מדי.
"בשורה התחתונה, בכפוף לקושי כאמור לצפות קדימה את התנהגות השקל, סביר להניח כי התחזקותו לא תימשך בקצב הנוכחי, אך אינני מזהה כרע גורמים כבדי משקל שיחזירו אותו למגמת הפיחות של המחצית הראשונה של השנה.
