הירידות החדות בשוקי ההון מקפיצות את הדולר ל-3.4 שקלים
הירידות החדות בשוקי ההון מקפיצות את הדולר ל-3.4 שקלים
נמשכת התנודתיות החריפה בשוק המט"ח, כשהמטבע האמריקאי מזנק היום ב-1.4% לעומת מקבילו הישראלי; רונן מנחם, כלכלן ראשי במזרחי טפחות: "ירידות חדות בוול סטריט מאלצות את המשקיעים המוסדיים המקומיים להמיר שקלים לדולרים כדי לפצות על החשיפה לחו"ל"
הדולר מזנק היום ב-1.4% לעומת מקבילו הישראלי ונסחר תמורת 3.39 שקלים, היורו מטפס ב-1.1% ל-3.56 שקלים. בשוק העולמי המטבע האמריקאי נסחר במגמה מעורבת - מתחזק לעומת האסייאתיות ונחלש לעומת היורו והפאונד.
בכך, הדולר מתאושש אחרי שרשם ביום שלישי את הירידה החדה שלו בחודשיים האחרונים מול סל 6 המטבעות העיקריים. מול השקל נחתך באותו יום עד ל-3.34 שקלים.
ברקע לעליות היום, בין היתר, טון ניצי יותר מצד יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול מול האינפלציה הגוברת, כשהודיע כי הבנק יעלה את הריבית במשק גבוה ככל האפשר כדי למתן את האינפלציה שמאיימת על הכלכלה האמריקאית.
"הפד צפוי להעלות את הריבית בקצב מהיר יותר משחשבנו", כך לדברי Jane Foley ראש חטיבת מטבעות החוץ בבנק ההולנדי Rabobank.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות: "התנודתיות החדה בשער השקל כנגד הדולר נמשכת. היום מדובר בתיסוף חזק של הדולר. הזיקה בין שער השקל לשוקי המניות של ארה"ב בכלל ונאסד"ק (טכנולוגיה) בפרט נמשכת. ירידות חדות של שוקי ארה"ב כפי שהיו אמש, מאלצות את המשקיעים המוסדיים המקומיים להמיר שקלים לדולרים כדי לפצות על ירידת החשיפה לחו"ל הנגרמת עקב כך".
מנחם מוסיף כי "בשבועות האחרונים ראינו גם מקרים שהשוק בארה"ב עלה והשקל תוסף בהתאם. משום ששוקי המניות הגלובליים תנודתיים מאוד (הם מושפעים מהציפיות לעליות חדות של הריביות בארה"ב ובשווקים אחרים ומההתפתחויות בזירת אוקראינה), שוק המט"ח המקומי 'מייבא' את התנודתיות הזו. יחד עם זאת, יש מטבעות רבים בעולם שנחלשו כנגד הדולר יותר מאשר השקל. היין היפני מהווה דוגמא טובה לכך".
עוד ציין מנחם כי "במבט קדימה, התנודתיות החריפה תימשך, וייתכנו עוד פיחותים או תיסופים חדים של השקל בתקופות קצרות. עדיין, הכוחות הבסיסיים (צמיחה ועוד) פועלים לעיגון השקל וכמו כן, בכל מקרה של פיחות יתר או תיסוף יתר, בנק ישראל ערוך למכור או לרכוש מט"ח כדי למתן את התנודתיות. בצד זאת, יש לקחת בחשבון שאנו קרבים והולכים להודעת הריבית של בנק ישראל ולקראת התאריך סביר שהתנודתיות תגדל".
מומחי המט"ח של הבנק השוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית, לומברד אודייר על השינויים האחרונים ביחס הדולר-שקל: "לאחר שהשקל היה מטבע מועדף עלינו במהלך 2020-2021, הורדנו אותו כבר בינואר למטבע המציג ביצועים צנועים, עקב רגישותו הקיצונית לתוואי התשואות בארה"ב והנאסד"ק. לאחרונה המטבע עומד על טווח חדש, ועלה, אך אנו צופים שעד סוף הרבעון השני יעמוד על 3.25 שקל פר דולר. מצד אחד, היסודות המקרו-כלכליים חזקים, מאזן תשלומים מוצק, צמיחה מבטיחה, כמו גם הוויתור של בנק ישראל על הטיית המטבע והעלאת הריבית האחרונה לטובתו. מצד שני, למוסדיים המקומיים חשיפה גדולה למניות גלובליות (בעיקר מניות בארה"ב), ואלו נוטים לגדר את חשיפות המטבע שלהם. סכומים אלו יכולים להיות גדולים ויכולים להשפיע על שער החליפין. כאשר נראתה התנודתיות במניות בתחילת 2022, המוסדיים המקומיים רכשו קרוב ל-7 מיליארד דולר שתמכו בהתחזקות המטבע. בסך הכל, אנו מצפים שהשקל יעמוד בטווח של 3.20 - 3.30 פר דולר בהמשך, בהתאם לביצועי שווקי המניות. ירידה חזקה במניות, לעומת זאת, תטה את הכף ותראה את USDILS עובר לטווח גבוה יותר".
מאיה לוין, אנליסטית בחברת okoora: "הדולר לאן? הירידות החדות בשוקי המניות בארה"ב וברחבי העולם אמש דחפו את שער הדולר-שקל כלפי מעלה סביב רמה של 3.40. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא החשיפה הגבוהה של הגופים המוסדיים בישראל לשוק המניות בחו"ל שמחייבת אותם להקטין את היקפי הגידור ולרכוש דולרים כאשר נרשמת מגמה שלילית בשוקי המניות הגלובליים. במצב כזה, רכישה מאסיבית של דולרים על ידי המוסדיים דוחפת את שער הדולר-שקל כלפי מעלה ומייצרת מתאם גבוה בין שוקי המניות הגלובאליים לבין שער הדולר-שקל וגורמת לו להיות שבוי של פעילות המסחר של הגופים המוסדיים".
