"בזק היא מונופול מתכווץ. דנאל פועלת בשוק צומח, ותגדל גם באמצעות רכישות"
"בזק היא מונופול מתכווץ. דנאל פועלת בשוק צומח, ותגדל גם באמצעות רכישות"
דודו מזרחי שמונה למנכ"ל דנאל לפני 3 חודשים, מספר שגילה "עולם פחות אפור משנראה מבחוץ". הוא בונה תוכנית שתהפוך את החברה ל"יותר מהירה ואגרסיבית, כדי להגדיל נתח השוק". הכנסות הרבעון הראשון צמחו ב־10%
"אנחנו נתמקד בתחום הליבה שלנו, אבל נחפש גם רכישות", אמר אתמול דודו מזרחי, המנכ"ל החדש של חברת הסיעוד וכוח האדם דנאל, בשיחה עם כלכליסט, לאחר פרסום דוחות הרבעון הראשון של 2024. אלו הדוחות הראשונים שמפרסמת דנאל תחת הניהול של מזרחי, אולם מכיוון שהוא נכנס ללשכת המנכ"ל במרץ, לא ניתן לייחס לו בצורה מלאה את תוצאות הרבעון, שהציגו שיפור ביחס למקבילו.
מזרחי, שכיהן כמנכ"ל בזק עד אמצע 2022, החליף בתפקיד את אילן ישראלי, שניהל את דנאל במשך 14 שנה, ונאלץ לפרוש לאחר שיבואנית הרכב UMI, שמנוהלת על ידי עמית רון, הפכה לבעלת המניות הגדולה בדנאל כשעלתה להחזקה של 13% והצליחה להביא לשינוי בהרכב הדירקטוריון. לדנאל הגיע מזרחי לאחר שהתמודד על תפקיד מנכ"ל תנובה, שאליו לבסוף נבחר גדי קוניא, לשעבר מנכ"ל נייר חדרה.
"התחום שבו פועלת דנאל חדש עבורי, אבל הוא תחום עם נשמה ויש בו עניין ואתגר. נכון, מבחינת שווי שוק דנאל היא חברה קטנה יותר (דנאל נסחרת לפי שווי שוק של כ-2 מיליארד שקל ואילו בזק נסחרת לפי שווי שוק של 12.5 מיליארד שקל, ג"ח), אבל תפעולית מדובר בחברה יותר מורכבת מבזק. דנאל מעסיקה 34 אלף עובדים, בעוד בזק מעסיקה 5,000 עובדים. זו אופרציה ענקית. בזק היא חברה שהעיסוק הטכנולוגי בה הוא משמעותי, ובדנאל המשאב היחיד הוא אנשים. ברמה הניהולית זה אתגר לא פחות קטן. וגם הפער במחזור לא עצום – 4 מיליארד שקל בשנה מול 2.5 מיליארד שקל בשנה. אלו שני יקומים מקבילים. בזק היא מונופול שמתכווץ. דנאל פועלת בשוק צומח, שיש בו המון שחקנים. ובסוף ניהול זה ניהול".
ובכל זאת, ניכר שאתה צריך לנמק את המהלך. בזק זה שם זוהר יותר, לא?
"תחום הפעילות של דנאל הוא אפור יותר, זה נכון. כשדיברו איתי בפעם הראשונה על לבוא לנהל את דנאל שאלתי מי זו החברה הזו בכלל. אבל כשאתה נכנס אליה, אתה מגלה שזה עולם פחות אפור משנראה בחוץ. הוא לא מדבר לכל אחד, אבל אליי הוא מדבר. יש כאן הרבה אנשים שמרוויחים שכר נמוך ועושים את זה לא בשביל הכסף. אז כן, זה פחות נוצץ, אבל לא פחות מעניין".
כשאתה מסתכל על דנאל כיום, מה האתגר הכי משמעותי שלך?
"למצות את פוטנציאל הצמיחה. להפוך את דנאל לחברה יותר מהירה ואגרסיבית. אנחנו צריכים להציג יותר מכירות ולגדול בנתח שוק, ולבצע רכישות בתחומים שבהם אנחנו פועלים. יש לנו המון לאן לצמוח. בתחום הזה, השוק כל הזמן גדול. אנחנו אמנם חברה גדולה, אבל מחזיקים נתחי שוק לא גדולים מאוד. בסיעוד יש לנו נתח שוק של 13% בלבד ובכל הנוגע לאוכלוסיות מיוחדות, נתח השוק הוא 8%. היתרון שלנו הוא בניהול מאסות של עובדים. אנחנו יודעים לגייס כוח אדם. חברות אחרות שמפעילות בתי אבות מנסות לצאת מהתפעול ולהישאר עם הנדל"ן. אנחנו טובים בתפעול ונישאר עם זה".
את הרבעון הראשון סיימה דנאל עם הכנסות של 665 מיליון שקל, עלייה של 9.7% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023. עיקר העלייה נרשמה במגזר הסיעוד בעקבות עלייה בשעות הטיפול ומספר המטופלים. הרווח התפעולי צמח ב-12% ועמד על 46.5 מיליון שקל, אולם הוצאות המימון שקפצו כמעט פי 3 הובילו לכך שבשורה התחתונה הרווח הנקי ירד ב-4% והסתכם ב-25.6 מיליון שקל. ברבעון הזה שבה דנאל לחלק דיבידנד, בהיקף של 12.4 מיליון שקל. רצף הדיבידנדים נקטע בשנה שעברה, שאותה סיכמה בהפסד בעקבות מחיקה גדולה של 90 מיליון שקל בשל ההחזקה שלה בחברת הפונדקאות מנור, שאותה רכשה ב-95 מיליון שקל.
למעשה, רכישת מנור, וכן שתי רכישות נוספות אביב סיינטיפיק וחברת עיניים הן עקב האכילס של החברה, ובמידה רבה הן שהובילו לחילופי המנהלים בה. רכישה אחרת, של חברת רפואת העיניים לוינגר, נחשבת למוצלחת. "מנור הייתה רכישה כואבת, וגם ברבעון הראשון היא יצרה הפסד של 5 מיליון שקל. אני מאמין שנמצא לה פתרון ושהיא תכביד פחות בהמשך".
מזרחי מספר כי "אנו בונים תוכנית אסטרטגית שבה יוגדרו תחומי ההתרחבות הנכונים לנו, אבל ליבת הפעילות תישאר סיעוד ואוכלוסיות מיוחדות. אנחנו נערכים לראות אילו שירותים נוכל לספק למינהלת תקומה, בצפון ובעוטף עזה".
במקביל לפרסום הדוחות, זימנה דנאל אספת בעלי מניות במטרה לאשר למזרחי חבילת אופציות בשווי כלכלי של 3.1 מיליון שקל. לא מדובר בסכום גבוה, אולם האופציות כבר נמצאות בתוך הכסף.
בעלי המניות יתבקשו לאשר למזרחי חבילה של 26 אלף אופציות, שיהוו עד 0.43% ממניות דנאל בדילול מלא. האופציות יבשילו בשלוש מנות שוות מדי שנה, כאשר המנה הראשונה תבשיל בתוך 12 חודשים ממועד המינוי של מזרחי למנכ"ל, בחודש מרץ האחרון. מחיר המימוש נקבע על 333.9 שקל למניה, בעוד מחיר המניה של דנאל בבורסה כיום עומד על 338.5 שקל למניה.
בעת שוועדת התגמול של הדירקטוריון והדירקטוריון אישרו את האופציות, מחיר המניה של דנאל עמד על 330.7 שקל. כלומר, היה פער קטן בלבד. הדבר נוגד את הרציונל שעומד בבסיס מתן תגמול הוני למנכ"לים. מתן אופציות למנכ"לים נועד ליצור זהות אינטרסים ביניהם לבין בעלי המניות של החברה לטווח ארוך. לכן, על פי רוב, מחיר המימוש נקבע על מחיר גבוה משמעותית מזה של מחיר המניה, והמימוש עצמו מתבצע על פני 3-5 שנים, וזאת כדי לתמרץ את המנכ"ל להשיא ערך לעצמו ולבעלי המניות.
לפי הזימון לאספה, עלות שכרו של מזרחי ב-2024 בדנאל תסתכם ב-4.5 מיליון שקל, רובו (3.5 מיליון שקל) במזומן. בשנת 2021, השנה המלאה האחרונה שבה כיהן מזרחי כמנכ"ל בזק, הוא נהנה מעלות שכר של 9 מיליון שקל, רובו (5 מיליון שקל) במזומן.
