פרשנותלפני שנותנים לפינטק להיכנס לפקדונות כדאי להסתכל על טריא
פרשנות
לפני שנותנים לפינטק להיכנס לפקדונות כדאי להסתכל על טריא
העיכוב במשיכת כספים מטריא בשל נזילות נמוכה, שנחשף בכלכליסט, הוא נורה אדומה לתוכנית לאפשר לארנקים דיגיטליים להציע פקדונות. כדי להגן על כספי הציבור צריך קודם כל לקבוע כללי נזילות וניהול סיכוני שוק
האפשרות שחברות פינטק שמספקות שירותי תשלומים יוכלו להציע ללקחותיהן גם פקדונות נראית בימים אלה קרובה מתמיד. אתמול נערך בוועדת המיזמים הציבוריים של הכנסת דיון המשך בפרק בחוק ההסדרים שעוסק ברפורמה בשוק התשלומים. חלק מרכזי בחוק זה מסדיר את הפעילות של חברות המוגדרות "נותני שירותי תשלום" – ארנקים דיגיטליים וחברות פינטק שהשירות שהן מציעות כרוך בהעברת תשלומים.
בשלב זה נראה כי יו"ר הוועדה ח"כ אוהד טל נחוש להביא לביטולו (או לכל הפחות ריכוכו) של הסעיף בחוק ההסדרים האוסר על אותן חברות פינטק תשלום ריביות ללקוחות. כיום רק בנקים רשאים להציע ללקוחות ריבית על פקדונות, ובנק ישראל מתנגד נחרצות לאפשרות שגם חברות פינטק יוכלו לעשות זאת. יו"ר הוועדה בכנסת, שבה נערך הדיון, איפשר לבנק ישראל להציע הצעת פשרה בעניין.
אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, שיגר אתמול מכתב שבו הוא מתריע מפני האפשרות הזו: "התיקון המוצע (מתן אפשרות לחברות פינטק לשלם ריבית על כספי הלקוחות- ע"א) מנוגד לסטנדרט הבינלאומי. הוא טומן בחובו סיכונים שעלולים להפוך למהותיים, ולא הושקעה העבודה המקצועית הנדרשת במיפוי הסיכונים הנובעים ממנו, ובבחינה האם וכיצד ניתן למזערם".
בבנק ישראל מתנגדים בכל תוקף לאפשרות שגופים חוץ בנקאיים יציעו פקדונות ללקוחותיהם, כלומר יתחייבו מראש על ריבית שישלמו ללקוחותיהם. במכתבו אביר מגלה גמישות מסוימת ומציין כי הדבר האפשרי היחיד הוא שאותה חברת פינטק תחלוק עם הלקוח בתשואה שצברה במסגרת ההשקעה שביצעה עם כספי הלקוחות. על פניו זו פשרה הגיונית שמורידה את הסיכון שהחברות יתחייבו ללקוח על תשואה מסוימת ולא יעמדו בה. מצד שני, היא הופכת את ההשקעה למורכבת יותר בעיני הלקוח הפשוט ועלולה להרתיע אותו, זאת בניגוד לפיקדון שמודיע מראש מה הריבית שתתקבל.
אין ספק שההצעה לאפשר לחברות פינטק לשלם ריבית ללקוחות היא רעיון שיש בו מן ההיגיון. ראשית, לפי החוק המתגבש, ממילא יוכלו אותם ארנקים דיגיטליים להשקיע את כספי הלקוחות באפיקים מסוימים (החוק מגביל זאת לאפיקים סולידיים ונזילים), אז מדוע שרק הארנק הדיגיטלי ייהנה מכך ולא יחלוק עם הלקוח את התשואה שהוא מקבל.
שנית, תחום הפקדונות סובל מריכוזיות. הבנקים, שהם השחקנים היחידים בתחום, מציעים ריביות נמוכות (בעיקר בפקדונות לטווח קצר), ועל הכספים שנמצאים בחשבונות העו"ש לא משלמים ריבית כלל, ומדובר ביותר מ־400 מיליארד שקל שנמצאים בחשבונות העו"ש.
מצד שני עולה חשש להתפתחות של בנקאות צללים. כלומר, גופים שיציעו שירותים בנקאיים כמו פקדונות, אך הפיקוח עליהם יהיה פחות הדוק לעומת הפיקוח על הבנקים, כך שגדל הסיכון לכספי הלקוחות. הסיכון לכספים לא נובע רק מחשש שחברה תבצע הונאה. ניהול פיקדונות טומן בחובו סיכונים נוספים כמו סיכוני שוק או נזילות.
את הכספים שיהיו בארנקים הדיגטליים אמנם אי אפשר יהיה למנף לאשראי, אבל ניתן יהיה להשקיע אותם באפיקים סולידיים. אמנם אפיקים סולידיים מתאפיינים בתנודתיות נמוכה, אבל בתקופה של טלטלות בשווקים הם לא חסינים והם גם עשויים לסבול מירידות שערים שעלולים להקשות על עמידה בהתחייבות לתשואה.
בנוסף, גם סוגיית הנזילות היא קריטית לאמון הציבור. אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי האגודה השיתופית אופק השקיעה חלק מכספי לקוחותיה בפלטפורמת הלוואות העמיתים טריא (במסגרת שיתוף פעולה בין שתי החברות) אך 30 מיליון שקל מהכספים שהוגשה בקשה למשוך אותם אינם ניתנים למשיכה מיידית. הסיבה לכך אינה קשורה בכשלים בהלוואות, אלא קשורה לסוגיות נזילות. קצב הפקדת הכספים החדשים בטריא נמוך מהמשיכות ואילו הכספים של לקוחות אופק כבר הושקעו בהלוואות קיימות. לכן יש צורך להמתין שההלוואות יחלו להיפרע או שקצב כניסת כספי משקיעים חדשים יגבר על מנת שיהיה אפשר לקבל חזרה את הכספים. גם אם בסופו של דבר כל הכספים של לקוחות אופק יוחזרו במלואם, העובדה שהם אינם נזילים וזמינים כעת במלואם אינה סיטואציה נעימה במיוחד.
ראוי לציין גם כי אם ארנק דיגיטלי אחד לא יעמוד בהתחייבויות כלפי משקיעיו בריבית שיבטיח בין אם בשל סיכון שוק או נזילות, הדבר עלול להעכיר את הסנטימנט כלפי הענף כולו, כשם שהאירועים שהיו ביונט קרדיט וגיבוי הגבירו את החשדנות כלפי ענף האשראי החוץ בנקאי.
לכן כדי לשמור על איזון בין הכוונה הטובה והראויה של פתיחת שוק הפקדונות לתחרות לבין החשיבות הקריטית של שמירת כספי הציבור והאמון בגופים החדשים, ראוי שבשלב ראשון יאפשרו לארנקים הדיגיטליים לחלוק עם לקוחותיהם בתשואה שהשיגו (מבלי להתחייב עליה מראש) כפי שמציע בנק ישראל. בשלב השני יהיה צורך לקבוע כללים ברורים של ניהול סיכוני שוק ונזילות למי שיתחייב על ריבית בפקדונות. בנושא רגיש כמו פקדונות יש חשיבות קריטית לכך שהתחום יעבוד כמו שצריך, ולא בשיטה של הכנסת שחקנים חדשים תחילה ורק אחר כך – לעיתים אחרי שכבר נגרמו נזקים – קביעת כללים מדויקים.
