נפילת המניה באיירון סורס מתריעה על דלת הכניסה הבעייתית
נפילת המניה באיירון סורס מתריעה על דלת הכניסה הבעייתית
הירידה בשווי החברות שהלכו על הטרנד החם של מיזוג לספאק עשויה להעיד שאולי בכל זאת עדיף ללכת על IPO קלאסי. המבחן יגיע בתחילת אוגוסט, כשיפורסמו הנתונים המלאים של הספאקים, שטרם נחשפו עד היום
שלושה שבועות לאחר שהונפקה בוול סטריט באמצעות מיזוג עם ספאק, איירון סורס שווה 25% פחות מהשווי בהנפקה. מיום רביעי שעבר צנחה המניה ושווי החברה כעת הוא 8.4 מיליארד דולר, לעומת 11.1 מיליארד דולר במיזוג.
לאיירון סורס היו שתי אופציות להיכנס לוול סטריט. תחילה היא כיוונה לדרך המלך - הנפקה מסורתית, שבה ביקשה לגייס לפי שווי 10-8 מיליארד דולר. התשקיף היה כמעט מוכן כשקרן ההון הפרטית תומא בראבו הציעה להתמזג עם ספאק. "זהו משקיע חזק, יוקרתי, שהציע כסף גדול גם החוצה, לבעלי המניות", הסבירו אז בסביבת בעלי המניות של איירון סורס את ההחלטה לעצור את ההנפקה ולבחור בדרך הקלה, בדלת האחורית, של ספאק.
הפער האיכותי בין מיזוג עם ספאק לבין כניסה לנאסד"ק באמצעות הנפקה הוא משמעותי. בטווח המאוד קצר זו אולי החלטה משתלמת, כסף קל שרואים מיד. אבל המציאות התבררה כשונה וכואבת. יותר מ־2.5 מיליארד דולר נחתכו משווי החברה.
אז מי מכר מניות? בעלי המניות של איירון סורס חסומים לחצי שנה, ולא יכולים למכור, וההערכות הן שהמוכרים הם משקיעי ה־PIPE. אלה הם משקיעים פרטיים, ולעתים גם מוסדיים, שמהם מגייס הספאק במקביל למיזוג. המהלך הזה מגבה את העסקה במקרה של פדיון משמעותי של מניות המשקיעים מהציבור.
משקיעי הפייפ הם לכאורה ידיים חזקות. אבל מתברר שהן חזקות הרבה פחות מהידיים שמחזיקות את ההנפקה המסורתית. בהנפקה בונים הבנקים החתמים רשימה של מוסדיים גדולים, קרנות פנסיה יציבות, שרוכשות את המניות בגיוס. בנוסף ישנה אופציית הגרין שו, שמאפשרת לחתמים חודש לאחר ההנפקה לרכוש כמות נוספת של מניות במחיר ההנפקה. זו שומרת על יציבות המניה בדרך כלל, ומסייעת לחברה לצלוח את השבועות הראשונים ללא סכנת נפילה.
כעת בעלי המניות של איירון סורס, שדחפו למוצא הקל, מגלים שאין ארוחות חינם. הם נפגשו אמנם עם 1.5 מיליארד דולר, אבל החברה שלהם כנראה שווה כבר פחות מהשווי שהיו מקבלים בהנפקה. המשקיעים בוול סטריט, גם הנלהבים שבהם, מפנימים שהספאק איננו מספיק שקוף ומספיק יציב - ומוכרים.
הקרנות קלטו את המסר
איירון סורס אינה לבד. בסוף יוני נכנסו שלוש חברות נוספות עמה לוול סטריט. טאבולה, שהתמזגה לספאק לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר, צנחה אף היא לשווי של 1.9 מיליארד דולר. פיוניר, שהתמזגה בשווי 3.3 מיליארד דולר, ירדה בשבוע שעבר 10% לשווי 3.2 מיליארד דולר (המניה עלתה אחרי המיזוג).
סנטינל וואן בחרה בהנפקה כהלכתה, אך ירדה גם היא בשבוע שעבר ב־10%. החברה פתחה את הימים הראשונים של המסחר בעליות חדות, והשווי שלה עומד על 11.35 מיליארד דולר, גבוה משמעותית מהשווי בהנפקה לפני שלושה שבועות – 9 מיליארד דולר, השווי הגבוה ביותר לחברה ישראלית שנכנסה לוול סטריט ב־IPO.
לעומת זאת מאנדיי שהנפיקה ביוני לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר, נסחרת בשווי 8.8 מיליארד דולר. גלובל־אי שגייסה במאי לפי שווי 3.5 מיליארד דולר נסחרת לפי שווי 8.1 מיליארד דולר. ווקמי הונפקה באמצע יוני בשווי 2.5 מיליארד דולר ונסחרת בשווי 2.4 מיליארד דולר.
אצל החברות והקרנות ישראליות נקלט המסר. קרן ויולה, למשל, אחרי ניסיון הספאק של איירון סורס, מובילה את החברות שהיא מושקעת בהן להנפקה בדרך המלך. זה נכון גם לגבי סימילארווב וגם לגבי אאוטבריין, גם אם המהלך מלווה במקרה זה בחיתוך השווי בשליש ל־1.4 מיליארד דולר. גם קלטורה חתכה בשליש את השווי המבוקש בהנפקה ותנסה לגייס לפי 1.4 מיליארד דולר ולעשות זאת השבוע.
הגיעו לשוויים מפלצתיים
הפער בין חברות הספאק לחברות המונפקות בדרך המסורתית לא נולד בחלל ריק. יש לא מעט סימנים לתיקון משמעותי שמתקרב בשווקים, ייתכן שבהובלת מניות הטכנולוגיה, שצמחו לשוויים מפלצתיים. המבחן עשוי להיות בתחילת אוגוסט. אותן חברות ספאק שאיבדו משוויין יפרסמו את התוצאות הרבעוניות שלהן, עם קצת יותר נתונים מאלה שחשפו עד היום, שכן במיזוג ספאק נחשפים פחות נתונים מאשר בתשקיף הנפקה. ואם עד אז השוק לא יתקן, הן יקוו שזו תהיה נקודת המפנה של המומנטום השלילי. מבחן נוסף יעמידו החברות הישראליות שהודיעו על מיזוג עם ספאק אבל טרם השלימו אותו; אצל חלקן לפחות התהליך מתארך. זה כך אצל REE, ולנס ואוטונומו מתחום הרכב, וגם אצל אי־טורו, סלברייט וחברות נוספות.
