קריסת הבנקים מסבכת את שיקולי גובה הריבית
קריסת הבנקים מסבכת את שיקולי גובה הריבית
בארי טאף, לשעבר מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, " קריסת הבנקים קושרת את ידי הפד. מצד אחד רוצים לרסן את האינפלציה ולעלות את הריבית אך מצד שני יש עכשיו יותר חשש ליציבות הפיננסית"
"קריסת הבנקים עשויה להשפיע על ההחלטות הבאות של הפד סביב גובה הריבית. הכוונה היא שייתכן שג'יי פאוול וחבריו ייזהרו עוד יותר עם ההעלאות הצפויות שם והם יורידו את הקצב". כך הסביר אתמול בריאיון ל"כלכליסט" בארי טאף, מי שהיה בעבר מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל בעיצומו של המשבר הפיננסי הגלובלי הגדול ב־2008. טאף, שבד בבד היה חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל וקיבל יחד עם פרופ' סטנלי פישר אינספור החלטות מוניטריות, לרבות גובה ריבית, מייעץ גם היום למדינות מטעם ה־IMF ומכיר היטב את השיקולים השונים.
הרי ברור כי קריסת בנקים בסגנון SVB, עם חשיפה גדולה לחברות סטארט־אפ, וסיגנצ'ר, עם חשיפה גדולה לקריפטו, היא תוצאה ישירה וצפויה של תהליך של צמצום מוניטרי אחרי כמעט עשור וחצי של ריבית ריאלית שלילית. היה ברור שהגמילה מהכסף החינמי ששטף את העולם המערבי תהיה כואבת וישנם מוסדות כלכליים - גם פירמות אך גם מוסדות פיננסיים - שישלמו את המחיר בחייהם. יתרה מזו, קריפטו והייטק אינם המגזרים היחידים שעלולים להיפגע מהזינוק החד בריבית בארה"ב: גם הנדל"ן לדוגמה, המהווה בין 15% ל־18% מהתמ"ג האמריקאי, צפוי להיפגע חזק וירידות המחירים כבר החלו על רקע הזינוק במחירי המשכנתאות. הצגת העלאת הריבית כפי שהשתקף בנאומו של ג'רום פאוול בוועדת הבנקים בסנאט לפני שבוע עלולה רק להזיק יותר ולהפחית עוד יותר נזילות. ולראיה: אחרי שההסתברויות להעלאה של 0.5% במפגש הבא של ה־FOMC עלו מ־31% ל־69% בעקבות אותו נאום של יו"ר הפד, הכל התהפך בגלל קריסת הבנקים וכעת החוזים העתידיים מנבאים בהסתברות של 70% העלאה של 0.25% בלבד בדומה להחלטה האחרונה של הפד.
אלא שהתמונה שעולה היא הרבה יותר מורכבת כפי שטאף עצמו מציין באותו ריאיון: "האירוע הזה די קושר את ידי הפד בטיפול באינפלציה. מצד אחד, הם רוצים לרסן את האינפלציה ולהעלות חזק את הריבית, אך מצד שני, יש עכשיו יותר חששות לגבי היציבות הפיננסית של המערכת. יש פה התנגשות של יעדים". ואכן נוצרה בעיה לא קטנה: האינפלציה בארה"ב עדיין גבוהה מאוד (6.4%), כאשר אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה ומזון) היא 5.6% - הרחק מיעד יציבות המחירים (2%).
היום יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר והתמונה לגבי גובה הריבית צפויה להתבהר. זה יהיה נתון שמסוגל להפוך שוב את הקערה על פיה. ובכל זאת, אסור לשכוח כי התוכנית שיצרו הרגולטורים האמריקאים (הפד והאוצר) למימון הבנקים לזמן קצוב (BTFP) הוא לא אחר מסוג של "הרחבה כמותית" שצפויה להרחיב את בסיס הכסף - אפקט דומה לזה של הפחתת ריבית. הרי במסגרת התוכנית הפד מאפשר לבנקים "למכור זמנית" את ניירות הערך, שאיבדו מערכם בשל העלאות הריבית של הפד, במחיר הנקוב ולהימנע מהפסדים.
התוכנית מיועדת למנוע מה שקרה לבנקים הקורסים: בגלל לחץ של המפקידים, הם מכרו ב"הפסד" את אותם ניירות וכך נותר "הבור" שגרם לקריסתם. מה שבטוח כעת הוא שהאירועים האחרונים בארה"ב רק מחדדים עוד יותר את הדילמה המוניטרית של הפד ומוסיפים עוד אי־ודאות לתמונת מאקרו־גלובלית שכבר נראית לא יציבה ומורכבת ממילא.
