המכות הכלכליות שההפיכה המשטרית כבר הנחיתה על ישראל
המכות הכלכליות שההפיכה המשטרית כבר הנחיתה על ישראל
החוקים שיסרסו את מערכת המשפט וישנו את שיטת המשטר במדינה עוד לא אושרו סופית בכנסת, אבל הם כבר מנחילים זעזועים למשק: המשקיעים מקפיצים את הסיכון של ישראל, השקל נחלש ומייקר הכל, הפנסיות נודדות מעבר לים והבורסה משיאה תשואת חסר
בימים אלו נשמעות אזעקות אמת ביחס לסיכון האדיר שנשקף לכלכלה הישראלית בשל ההפיכה המשטרית שמקדמים בדורסנות מבהילה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן. הסיכון הוא גדול ומשמעותי, אך כשבוחנים את הנתונים הכלכליים, קשה לפספס את התמונה הגדולה: ההפיכה המשטרית כבר הנחיתה כמה מכות על הכלכלה הישראלית, וכפי שמזהירים המומחים, נכונו לה עוד מכות חזקות יותר.
1. תשואות האג"ח הממשלתיות מזנקות
סלילת כבישים, הקמת בתי ספר, רכישת ציוד צבאי, קצבאות לשכבות החלשות – את כל השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחיה היא מממנת בשתי צורות עיקריות: גביית מסים וגיוס חוב. את החוב שלה ישראל מגייסת בעיקר באמצעות הנפקת איגרות חוב (אג"ח) למשקיעים בבורסה המקומית. במילים אחרות, הממשלה נוטלת הלוואה מהציבור. ובהלוואה, כמו בהלוואה, יש לכסף מחיר — ריבית. איגרות החוב האלו נסחרות בבורסה והן נושאות תשואה עבור המשקיעים. ככל שמחיר האיגרת יורד, כך התשואה עולה. וככל שהתשואה עולה, פירוש הדבר הוא שהמשקיעים רואים עלייה בסיכון, ולכן דורשים פרמיה גדולה יותר.
אתמול בבוקר נפל דבר בכל הנוגע לחוב הממשלתי. איגרות החוב של ממשלת ישראל ל־10 שנים נסחרו בתשואה של מעל ל־4%. זאת לאחר שבחודש הנוכחי המחיר שלהן צנח בכ־5.4%. לא מדובר בתנודה קלה כשמדובר באג"ח של ממשלת ישראל שאמורות להיות נטולות סיכון. התשואה של איגרות החוב האלו עקפה את התשואה של איגרות החוב המקבילות של מדינות דוגמת ארה"ב (3.94%), בריטניה (3.76%), צרפת (2.99%) וגרמניה (2.52%). ישראל מתמודדת עם אתגרים דומים לאלו של יתר מדינות העולם, ובראשן האינפלציה שהרימה את ראשה, מכבידה על האזרחים ויוצרת משבר בשווקים בשל הריבית שמזנקת במטרה להילחם בה. אבל לישראל יש גורם סיכון נוסף – ההפיכה המשטרית, שאליה מצטרף גם המצב הביטחוני שמסלים בימים האחרונים.
העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות פירושה שגיוס חוב חדש על ידי ממשלת ישראל, שזקוקה לכסף על מנת לממן את ההבטחות הרבות שהעניקה בתקציב, בין היתר לשותפות בקואליציה, יהיה יקר יותר. חוב יקר יותר פירושו יותר כסף מתקציב המדינה שמופנה לתשלום החוב, ופחות כסף שמופנה לטובת האזרחים.
בנוסף, העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות היא חדשות רעות לכל אזרח במדינת ישראל. זאת משום שאג"ח ממשלתיות מהוות עוגן בתיקי הפנסיה. בתי ההשקעות וחברות הביטוח שמנהלים עבורנו את הפנסיות שלנו משקיעים עשרות מיליארדי שקלים, ואף למעלה מכך, באג"ח ממשלתיות. העלייה בתשואות פירושה צניחה במחיר. צניחה במחיר פירושה הפסדי הון עבור החסכונות שלנו.
2. הבורסה המקומית מגלה חולשה
העלייה בתשואות האג"ח של ממשלת ישראל היא חדשות רעות גם עבור החברות הציבוריות. שוק ההון, שבו מושקעות הפנסיות שלנו, הוא משחק של אלטרנטיבות. שתי האלטרנטיבות המרכזיות הן איגרות חוב ומניות, ובמידה רבה הן אלטרנטיבות מתחרות, לכל הפחות כשמדובר על אג"ח ממשלתיות. כשתשואות האג"ח הממשלתיות עולות, הן הופכות ליעד אטרקטיבי להשקעה, משום שהן נושאות תשואה גבוהה והן בטוחות יותר ממניות ואג"ח חברות. ולכן מנהלי החיסכון מסיטים כספים משוק המניות לשוק האג"ח, מה שמוריד את מחירי המניות. וזו פגיעה נוספת בפנסיות של הציבור, שמושקעות במניות רבות בישראל.
העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות גוררת אחריה גם יצירת הפסדים למי שמחזיק באג"ח קונצרניות. כלומר, אג"ח של חברות ציבוריות. זאת משום שאג"ח של חברות נחשבות לבטוחות פחות מאג"ח של מדינה, ולכן המשקיעים תמיד ידרשו עליהן תוספת סיכון בדמות תוספת תשואה ביחס לאג"ח ממשלתיות. זה בא לידי ביטוי בירידה במחירי האג"ח הקונצרניות, מה שמסב הפסד נוסף לחסכונות של הציבור.
העלייה בתשואות אג"ח החברות מאלצת את החברות השונות לשלם יותר כסף בדמות ריבית בבואן לגייס חוב חדש שנועד לממן את הפעילות שלהן. הדבר הזה, בתורו, מתגלגל לציבור גם כן, משום שבלא מעט מקרים החברות מפצות את עצמן באמצעות העלאת המחירים של המוצרים שאותן הן משווקות לציבור. החל מדירות, דרך מוצרי מזון ועד למכוניות.
הירידות במניות מתודלקות גם על ידי הריבית שעולה במטרה להילחם באינפלציה. אם בשנה שעברה הריבית במשק עוד הייתה אפסית, כיום היא עומדת על 4.25%. כשהריבית עולה, נכסי הסיכון, ובראשן מניות, הופכים לפחות אטרקטיביים. החשש מאי־היציבות ומהשלכות ההפיכה המשטרית לא מוסיף לחשק של המשקיעים להזרים את הכסף שלהם לחברות ישראליות. ואכן, השוק המקומי ספג פגיעה משמעותית. מתחילת השנה ירד מדד ת"א־125, שנחשב למדד המייצג של הבורסה המקומית, בכ־5%; מדד ת"א־35, מדד הדגל שכולל את החברות הגדולות ביותר בארץ, ירד בכ־4.1%; ומדד ת"א־נדל"ן ירד ב־12.7%. פירוש הדבר הוא מחיקה של מיליארדי שקלים רבים משווי החברות ומתיקי הפנסיה של הציבור.
המדדים המקומיים גם מציגים תשואת חסר בהשוואה למדדים בחו"ל. כך, מדד S&P 500, שכולל את החברות הגדולות ביותר בארה"ב, עלה ב־3.8% מתחילת השנה; נאסד"ק, עתיר מניות הטכנולוגיה, זינק ב־9.8%; ומדד הדגל הגרמני, DAX, ניתר בשיעור דומה של 9.7%.
3. הפנסיות נודדות לחו"ל, גם בשל החששות
תשואת החסר של מדדי המניות בבורסת ת"א יוצרת מעגל קסמים שלילי, שכן כשרואים שהמדדים מעבר לים משיאים תשואות טובות יותר, המשקיעים מעדיפים להסיט את הכספים שלהם לשם, מה שמביא בתורו לירידה נוספת במחירי המניות המקומיות.
אלא שהסטות הכספים האלו לא מתרחשות על בסיס תחשיבים פיננסיים נטו, אלא גם בשל חששות של חלקים נרחבים בציבור מפני ההפיכה המשטרית. כפי שדיווחנו כאן ב"כלכליסט", וכפי שדיווחו כלי תקשורת רבים נוספים, מתחילת השנה ישנה פעילות מוגברת של הסטת כספי חיסכון לחו"ל על ידי הציבור. הכוונה היא שחוסכים רבים מבקשים שהכספים שלהם יושקעו בנכסים מעבר לים. כפי שפורסם ב"כלכליסט", בחודש ינואר לבדו העבירו הגופים המוסדיים עבור החוסכים שלהם בגמל ובפנסיה כ־14 מיליארד שקל לנכסים בחו"ל. קרנות הפנסיה הגדילו את החשיפה שלהן לחו"ל בכ־1.7% לרמת חשיפה אפקטיבית של כמעט 44%, ואילו קופות הגמל הגדילו את החשיפה בכ־1% לרמת חשיפה אפקטיבית של כמעט 47%.
נכון, הגדלת החשיפה לחו"ל היא תהליך טבעי, משום שבכל חודש הציבור מזרים לגופים המוסדיים שמנהלים את החסכונות שלו עשרות מיליארדי שקלים, כך שהשוק המקומי "קטן" על היקף הנכסים שהמוסדיים מנהלים, שעומד על למעלה מ־2 טריליון שקל, ולכן הגדלת החשיפה לחו"ל היא תהליך שמתרחש כבר כמה שנים; אבל גם המוסדיים עצמם מעידים על כך שבתקופה האחרונה היקף הבקשות לשינוי מסלול, שכולל חשיפה גדולה יותר לחו"ל, עלה בצורה דרמטית.
4. השקל נחלש ומתדלק את האינפלציה
המטבע המקומי הוא במידה רבה הפנים של החוסן הכלכלי של כל מדינה. מתחילת השנה השקל נחלש בצורה דרמטית מול הדולר ומול שלל מטבעות אחרים, בשל כל מערבולת האירועים הכלכליים והפוליטיים. כיום השער היציג של השקל מול הדולר עומד על 3.67 שקלים לדולר. בתחילת השנה השער עמד על 3.53 שקלים לדולר. זו היחלשות של 4%, כשגם מול היורו חלה היחלשות של מעל 2.5%, והשער הנוכחי עומד על 3.88 שקלים ליורו, זאת לעומת שער של 3.76 שקלים בתחילת 2023.
היחלשות המטבע המקומי מתדלקת את האינפלציה משום שהיא מייקרת את מחירי המוצרים המיובאים, החל מטלפונים סלולריים, דרך מכוניות ועד לסוני פלייסטיישן. כשהאינפלציה לוהטת, בנק ישראל נלחם בה בנשק המרכזי שלו – העלאת ריבית, מה שגורר עלייה בהחזרי המשכנתא ומפחית את ההכנסה הפנויה וכוח הקנייה של הציבור בישראל.
5. הקטר של המשק מאט ומזהיר מההשלכות
ענף ההייטק – הקטר של המשק, שאחראי ל־45% מהצמיחה בישראל בשנים 2017—2021 - הוא אחד הענפים הבולטים במחאה נגד ההפיכה המשטרית. דמויות רבות ומשמעותיות בו יצאו בגלוי נגד המהלכים האלו של הממשלה והזהירו מההשלכות. רבים מבכירי הענף סיפרו בקולם על כך שהמשקיעים שלהם מביעים דאגה נוכח המצב ומשהים השקעות חדשות עד להתבהרות המצב. חלק אף הצהירו שיעבירו כספים לחו"ל.
לפי סקר שנערך לאחרונה בקרב מעל 100 חברות הייטק ויותר מ־30 קרנות הון סיכון, בהן המשקיעות הבולטות ביותר בהייטק הישראלי, 88% מהיזמים היו בוחרים להקים היום את החברה שלהם כחברה אמריקאית. מדובר בתמרור אזהרה בוהק ביחס להשפעות הפוטנציאליות של ההפיכה המשטרית.
אולם, לפי נתונים שפרסם אתמול בית ההשקעות מיטב בסקירה השבועית של אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ניתן כבר להבחין בבלימה של הקטר של המשק, כשבחודשים האחרונים הצמיחה בקצב היצוא של שירותי ההייטק נבלמה. היא לא נעצרה ולא ירדה, אך ניתן לראות שגרף הצמיחה התיישר (ראו תרשים).
כן, גם ההייטק סובל בדיוק מאותם קשיים שאיתם מתמודדת הכלכלה כולה, ובמקרה שלו הריבית שעולה אף מסבה נזקים גדולים יותר, אולם לא ניתן להתעלם מכך שהלחיצה על הבלמים מתרחשת במקביל לאזהרות הרבות שמשמיעים ראשי הענף ביחס לנזקים שייגרמו לו בשל ההפיכה המשטרית.
