בלעדיהמדינה החלה במגעים מול מזרחי־טפחות למכירת חלקה בבנק יהב ב־700 מיליון שקל
בלעדי
המדינה החלה במגעים מול מזרחי־טפחות למכירת חלקה בבנק יהב ב־700 מיליון שקל
המדינה, שמחזיקה בשרשור ב־25% מהבנק דרך חברה משותפת עם ההסתדרות, תחל במגעים עם בנק מזרחי־טפחות, שמחזיק 50% מבנק יהב, במטרה להגיע להסכמה על המחיר. אם לא תהיה הסכמה, ייערך מכרז חיצוני למכירת המניות
רשות החברות החלה בהליכי מכירת חלקה של המדינה בבנק יהב, ובימים הקרובים תחל במגעים עם בנק מזרחי־טפחות, המחזיק ב־50% מהבנק, כדי לקדם את המכירה. זאת, אחרי שוועדת השרים לענייני הפרטה, בראשות השר דוד אמסלם, אישרה בשבוע שעבר את הפרטת המניות. אם בתחילה חשבו ברשות לצאת למכרז למכירת המניות, הרי שעתה האסטרטגיה היא לנסות להגיע להסכמות עם מזרחי־טפחות לגבי המחיר, ורק במקרה הצורך להתחיל במהלך למכירה חיצונית. המדינה דורשת תמורת המכירה 600‑700 מיליון שקל שמשקפים שווי של כ־2.5 מיליארד שקל לבנק, סביב ההון העצמי שלו, שבסוף 2023 עמד על 2.48 מיליארד שקל.
בחינה משפטית ראשונית שנערכה ברשות החברות העלתה שניתן למכור את המניות ללא מכרז. המדינה מחזיקה בשרשור ב־25% ממניות בנק יהב, דרך חברה משותפת לה ולהסתדרות – החברה למפעלי כלכלה, המחזיקה ב־50% ממניות הבנק. המדינה מחזיקה ב־50% ממניות החברה למפעלי כלכלה וביתר מחזיקה ההסתדרות. השליטה בחברה היא בידי ההסתדרות וכדי לקבל את הסכמתה הסכימה המדינה להעביר מדי שנה סכום מסוים למועדון "טוב", מועדון צרכנים של עובדי המדינה בארץ.
בנק יהב, שהוקם ב־1954, מחזיק ב־55 סניפים ומעסיק 900 עובדים. את 2023 סיים עם רווח נקי של 339.2 מיליון שקל, עלייה של 22% לעומת 2022. הרווח השנתי נפגע מתוצאות הרבעון הרביעי שהושפעו ממלחמת חרבות ברזל והרווח בו הסתכם ב־66.8 מיליון שקל ‑ ירידה של 29% לעומת הרבעון המקביל.
הכנסות הריבית נטו של הבנק הסתכמו ב־2023 ב־1.17 מיליארד שקל לעומת 938 מיליון שקל ב־2022, עלייה של 24%. הכנסות הריבית עלו ב־58% והוצאות הריבית זינקו בקרוב ל־400%, בעיקר בשל תשלום ריבית על חשבונות עו"ש. ההוצאות בגין הפסדי אשראי עמדו ב־2023 על 80.4 מיליון שקל לעומת 15.2 מיליון שקל ב־2022, בעיקר בשל עדכון מודל ההפרשה להפסדי אשראי עקב המלחמה. הכנסות שאינן מריבית עמדו על 67.7 מיליון שקל ב־2023 לעומת 175.2 מיליון שקל ב־2022. המכירה, שאותה מוביל מ"מ יו"ר רשות החברות ינקי קוינט, נעשית כחלק ממדיניות הממשלה שלפיה המדינה לא תחזיק בבנקים; ולפי דו"ח מבקר המדינה, שקבע שהמדינה לא צריכה להחזיק בחברה למפעלי כלכלה. לפני שנה פנתה המדינה להסתדרות והציעה לה למכור במשותף את מניותיהן בבנק יהב. כבר אז הגיעו הצדדים למסקנה שאין כל טעם בהמשך החזקת המניות.
בשבוע שעבר פורסם ב"כלכליסט" כי יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי מקדם את מועמדותו של עו"ד שבי (שבתאי) מיכאלי, המשמש כיום כיו"ר "משען" ‑ רשת בתי האבות של ההסתדרות, לכהונת יו"ר בנק יהב.
אלקלעי, שהחליף בסוף ספטמבר 2022 את אריאל יעקבי בתפקיד יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, התמנה לאחרונה ליו"ר "החברה למפעלי כלכלה ותרבות". מי שמשמש זה כשש שנים כיו״ר בנק יהב הוא ישראל אנגל, עד לפני כשנתיים סמנכ"ל וחבר הנהלה בבנק מזרחי־טפחות, שמחזיק מאז 2008 ב־50% מבנק יהב, כאמור. מנכ"ל הבנק בשנה האחרונה הוא אבשלום בוסקילה, שהגיע גם הוא ממזרחי־טפחות.
