ניתוחהבנקים בישראל נכנסו לכוננות ספיגה בעקבות הדו"ח של פיץ'
ניתוח
הבנקים בישראל נכנסו לכוננות ספיגה בעקבות הדו"ח של פיץ'
הכנסת הבנקים הגדולים בישראל לרשימת המעקב השלילית של סוכנות הדירוג העמיקה את הפגיעה במניות שלהם, אולם מדד תל בונד צמודות־בנקים נותר יציב. המשמעות: השוק חושש מפגיעה בתוצאות של המערכת הבנקאית, אך רגוע בקשר ליכולת החזר החוב שלה
המערכת הבנקאית בישראל נכנסת לכוננות ספיגה אחרי שביום חמישי האחרון חברת דירוג האשראי פיץ' (Fitch) הציבה את דירוג האשראי של ארבעת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות, ברשימת מעקב שלילית (Rating Watch Negative) וזאת בעקבות המלחמה שמתנהלת ברצועת עזה בגלל הטבח שביצע חמאס ביישובי הנגב המערבי ושיתוק המשק הישראלי עקב גיוס המילואים הנרחב . פיץ' ביצעה פעולה דומה גם ביחס לדירוג האשראי של מדינת ישראל.
משמעות הכנסת הבנקים לרשימת המעקב השלילית לא מעידה על כוונה של פיץ' להוריד את תחזית דירוג החוב שלהם, אלא רק הבעת דאגה לגבי העתיד. בדו"ח של פיץ' צוין, עם זאת, כי דירוג האשראי של הבנקים בישראל (A) מבטא את ההערכה של סוכנות הדירוג שלפיה יש רמה גבוהה מאוד של סבירות שמדינת ישראל תתמוך בבנקים במידת הצורך, "במיוחד לאור חשיבותם המערכתית". החשיבות המערכתית שיש לכל אחד מארבעת הבנקים הגדולים בישראל נובעת מהעובדה שכל אחד מהם מייצג בין 30%-15% ממערכת הבנקאות. מכאן משתמע שדווקא הריכוזיות הגבוהה של המערכת הבנקאית בישראל הופכת את כל אחד מהבנקים לכזה שהוא "גדול מדי מכדי ליפול".
בתגובה להורדת תחזית הדירוג שפורסמה על ידי פיץ' מדדי האג"ח בישראל נסחרו אתמול במגמה שלילית. באג"ח הממשלתיות היו אלו הסדרות הצמודות למדד הארוכות שספגו את ירידות השערים החדות ביותר כאשר מדד תל־גוב צמודות 15+ ומדד תל־גוב צמודות 10+ איבדו כל אחד יותר מ־1%. מגמה שלילית אפיינה גם את האג"ח הקונצרניות. האג"ח הבנקאיות הצמודות למדד רשמו ירידות צנועות יחסית של 0.4% בזמן שהאג"ח הצמודות מסקטור הנדל"ן ספגו ירידה חדה יותר של 0.8%.
המרווח מאג"ח המדינה
המצב המלחמתי משפיע על כל ענפי הפעילות במשק הישראלי, החל מאופנה והלבשה, דרך המרכזים המסחריים והתעופה, ועד לנדל"ן והמלונאות. בשלב זה המערכת הבנקאית מפגינה יציבות שבאה לידי ביטוי בתשואות האג"ח של הבנקים הגדולים ששומרים על מרווח נמוך מהתשואות של האג"ח הממשלתיות. עם זאת, הבנקים לא יוכלו להישאר ללא פגע בתרחיש שבו סקטורים אחרים סובלים מקשיים תזרימיים.
הבנקים הם מקור האשראי המרכזי של המסעדנים, המלונאים, היבואנים, יזמי הנדל"ן וכן הלאה — וכשהם נרטבים, במוקדם או במאוחר זה יבוא לידי ביטוי גם בתוצאות העסקיות של הבנקים. הביטוי לחששות האלו כבר ניכר במדד מניות הבנקים שצנח מתחילת המלחמה ב־17.7%, זאת לעומת מדד ת"א־125 שירד ב־9.5% ולעומת ת"א־35 שירד ב־9.2%. את הירידות החדות ביותר ספג בנק לאומי שצנח ב־20% ואיבד את תואר החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר לטובת חברת נייס, בעוד מזרחי טפחות ירד "רק" ב־14%.
היציבות היחסית שנרשמת באג"ח של הבנקים מלמדת שבשלב הזה המשקיעים אומנם חוששים מפגיעה משמעותית בתוצאות של המערכת הבנקאית, אבל הפגיעה הזאת עדיין לא מהווה איום על היכולת של הבנקים לעמוד בהתחייבויות המצרפיות שלהם לאג"ח וכתבי התחייבויות נדחים שעומדות על 109 מיליארד שקל. במילים אחרות, מחירי המניות של הבנקים מגלמים ציפיות לירידה ברווחים, ואולי אפילו הפסדים זמניים. לעומת זאת, תשואות האג"ח מגלמות תרחיש שבו הבנקים אולי ייאלצו להפסיק לחלק דיבידנדים לבעלי המניות, אבל לא יתקשו לעמוד בפירעונות הקרן ותשלומי הריבית למחזיקי האג"ח.
האופטימיות שהמשקיעים מגלים ביחס ליציבות של המערכת הבנקאית מתפוגגת כשמדובר בחברות שעוסקות בתחום האשראי החוץ־בנקאי. כך, לדוגמה, האג"ח של שוהם ביזנס (סדרה ד') שערב הטבח ביישובי הנגב המערבי נסחרו בתשואה של 12% נסחרות היום כבר בתשואה של 20%. ההערכות הן שהיכולת של הבנקים לשרוד משברים קשים טובה יותר מזאת של חברות האשראי החוץ־בנקאי, ושבתרחיש קיצון שבו יידרש סיוע ממשלתי, המדינה תתמוך במערכת הבנקאית הרבה לפני שהיא תקצה משאבים לחברות האשראי החוץ־בנקאי.
בשבועיים הראשונים למלחמה ניתן להצביע על עלייה בפרמיית הסיכון של השוק הישראלי, אולם העלייה הזאת לא אחידה. החשש של המשקיעים בא לידי ביטוי בעיקר בחברות הנדל"ן ובחברות ההחזקה שמאופיינות במינוף גבוה. לעומת זאת, החברות היציבות שנהנות מדירוגים גבוהים נהנות מאמון המשקיעים ומהוות מפלט למי שמחפשים להקטין את רמת הסיכון של תיק ההשקעות שלהם.
מעמד של חברה ממשלתית
הבנקים, שמדורגים ברמה שבסולם הדירוג המקומי נהנים ממעמד שזהה לזה של המדינה (AAA), משל היו לחברה ממשלתית כמו חברת החשמל או מקורות, מפגינים יציבות. המערכת הבנקאית בישראל חסינה בפני זעזועים עמוקים שנמשכים לזמן מוגבל. הבנקים שעמדו במיתון של 2002, שהפגינו יציבות במשבר הסאב־פריים של 2008, יכולים גם למצב המלחמתי הנוכחי. המוכנות של המערכת הבנקאית, שיכולה להוות מודל למערכות אחרות במדינה, מוגבלת בזמן. בתרחיש שבו המשק הישראלי ייקלע למשבר מתמשך, גם הבנקים יידרשו להתמודד עם תקופה מאתגרת. ונראה שעל רקע התרחיש הזה, בחברת דירוג האשראי החליטו להכניס את האג"ח של ארבעת הבנקים הגדולים בישראל לרשימת מעקב שלילית.
