שפיר הנדסה תיכנס לנעליו של בן־משה ברכישת פריץ: ביקשה אישור מהרגולטור
שפיר הנדסה תיכנס לנעליו של בן־משה ברכישת פריץ: ביקשה אישור מהרגולטור
לכלכליסט נודע כי שפיר פנתה לרשות התחרות לקבלת אישור לרכישת חברת השילוח, לאחר שחתמה על הסכם אופציה לרכישת מניות החברה. היעד: סינרגיה עם זרוע התובלה היבשתית
שפיר הנדסה אישרה ביום חמישי את הדיווח ב"כלכליסט" כי תיכנס לנעליו של מוטי בן־משה ברכישת חברת פריץ. ל"כלכליסט" נודע כי שפיר פנתה ביום חמישי לרשות התחרות לקבלת אישור לעסקה. שפיר, שבשליטת האחים שפירא, דיווחה כי חתמה על הסכם אופציה עם אבשלום נוריאל, בעלי פריץ, לרכישת מלוא או חלק ממניות החברה - לפי שיקול דעתה של שפיר. הסכם האופציה הוא עד סוף ספטמבר.
ההתפתחות מעניינת אך לא בלתי צפויה. בתחילת אפריל חתמה אלון רבוע כחול שבשליטת מוטי בן־משה על מזכר עקרונות עם נוריאל לרכישת 80% מפריץ. שווי פריץ בעסקה עמד על כ־300 מיליון שקל. בשלב הראשון היתה אמורה רבוע כחול להעביר 80 מיליון שקל בלבד, 150 מיליון שקל היו בנטילת חוב לקרן ארבל והיתרה בנכסי לוגיסטיקה.
פריץ היא אחת מחברות השילוח הגדולות בארץ. הכנסותיה מוערכות במאות מיליוני שקלים ובין לקוחותיה הגדולים נכללים אפלייד מטיריאלס והתעשיה האווירית. עבור בן־משה, משמעות הרכישה שנגנזה היתה הקמת זרוע פעילות גדולה באלון רבוע כחול.
לדברי מקורות בסביבת החברה, בשבוע שעבר התגלעה מחלוקת קשה בין בן־משה ונוריאל. בן־משה גילה חובות של החברה לכלמוביל ולקרן להב בעשרות מיליוני שקלים, וסירב לאפשר המשך העסקת בני משפחתו של נוריאל בקבוצה. בנוסף צצו מחלוקות סביב חובות של נוריאל לחברה. היה זה שיא של חילוקי דעות, שהביא את נוריאל לחפש רוכש חליפי ולהתחבר לשפיר הנדסה. הטענות על אופן ניהול כספי פריץ עוד עשויות להגיע לתביעות מצד בן־משה ואולי גם קרן ארבל בעתיד הקרוב, טענו מקורות סביב החברה.
הרקע לעסקה בפריץ היא הלוואה של 150־160 מיליון שקל שנוריאל קיבל מקרן ארבל של אמיר הסל, ולא פרע. נוריאל נטל את ההלוואה לפני יותר משנה, כדי לרכוש את חלקה של קרן פורטיסימו בפריץ (50%) ולהפוך לבעלים יחיד. פורטיסימו רכשה את המניות ב־2018, ובמהלך חריג מכרה אותן חזרה לנוריאל באותו מחיר, שנה לאחר מכן.
יחסי נוריאל עם ארבל עלו על שרטון, ובדצמבר האחרון - לאחר שהקרן העלתה טענות קשות לגבי התנהלותו מול החברה - פנו הצדדים לבוררות חשאית בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין. בבוררות סוכם כי נוריאל יכניס משקיע לחברה, במקום ארבל, עד ערב פסח. אותו משקיע היה בן־משה.
בתחילת מאי ביצעה רבוע כחול מהלך נוסף, כשרכשה מחצית מהחוב של פריץ לארבל ונכנסה לנעליים שוות לארבל בגביית החוב. כנושה, קלפי המיקוח של בן־משה מול נוריאל היו טובים יותר.
נוריאל הצליח למצוא מחליף, אם כי גם במקרה של שפיר מדובר בהסכם אופציה בלבד. שפיר תעביר לנוריאל בינתיים כהלוואה 84 מיליון שקל ותעמיד ערבות בנקאית אוטונומית של 79 מיליון שקל כבטוחה לתשלומים שנוריאל אמור לפרוע לצד ג'. סכומים אלה אמורים לפרוע את ההלוואה לארבל ובן־משה, שכולל ריביות מגיעה ל־163 מיליון שקל.
עד סוף ספטמבר תבצע שפיר בדיקות נאותות לפריץ. שפיר אינה רוכשת קלה, ועסקאות רכישה רבות שלה נעשות בצורת אופציה עם פתחים רבים ליציאה. זאת אף ששווייה קרוב ל־9 מיליארד שקל, ופריץ אינה עסקה גדולה עבורה.
עבור שפיר, הרכישה היא הזדמנות פז. פריץ עוסקת בשילוח בינלאומי ולה ארבעה מרכזים לוגיסטיים על 40 אלף מ"ר. החברה־הבת מובילי דרור, האחראית על התובלה היבשתית באמצעות 200 משאיות, יכולה להיות סינרגיה מרכזית עבור שפיר, שפועלת בתחומי התעשייה, תשתיות, זכיינות וייזום נדל"ן למגורים. נוריאל רכש את פריץ ב־2006 ממייסדיה: הוא קנה 74% ממניות החברה ו־UPS את היתר. באותה עת הסתכם מחזור החברה ב־100 מיליון דולר. היקף העסקה לא פורסם, אך לפי ההערכות, שווייה היה 80 מיליון דולר. בהמשך רכש נוריאל את מניות UPS ונותר עם חוב לבנק דיסקונט, שהוביל למכירת 50% מפריץ לפורטיסימו לפי שווי של 400 מיליון שקל ב־2018. הצדדים נפרדו עם כניסת ארבל לנעלי פורטיסימו.
