מכירות מקס סטוק בסגר חושפות: פניית רשתות הצעצועים לבג"ץ היתה מוצדקת
מכירות מקס סטוק בסגר חושפות: פניית רשתות הצעצועים לבג"ץ היתה מוצדקת
מקס סטוק, המשווקת מוצרים לבית במחירי דיסקאונט, רשמה ברבעון הראשון זינוק של 39% במכירות שהסתכמו ב-258.8 מיליון שקל; פירצה בהנחיות איפשרה לסטוקיות לפעול ולמכור פריטי לבוש, צעצועים, ספרים וחומרי ניקוי, בזמן שיתר החנויות במשק היו סגורות בהוראת הממשלה: בתחום הצעצועים זינקו מכירות מקס סטוק ל-26 מיליון שקל
בענף המסחר לא ישכחו את שנת הקורונה מהרבה סיבות. במיוחד יתקשו לשכוח את השנה שבה התעצם כוחן של חנויות הסטוק, והן נגסו לכל יתר הקמעונאיות במכירות, בעקבות פירצה בהנחיות שאיפשרה לסטוקיות לפעול ולמכור פריטי לבוש, צעצועים, ספרים וחומרי ניקוי, בזמן שיתר החנויות במשק היו סגורות בהוראת הממשלה.
על אף ההחמרה בתקנות בסגר השלישי שחל ברבעון הראשון של 2021, המשיכו חנויות הסטוק לפעול, כאשר חלק מהמחלקות בהן הוגדרו לא חיוניות ולא הופעלו.
דו"חות מקס סטוק לרבעון הראשון חושפים כי החשש של רשתות הצעצועים שהגישו בג"ץ נגד המדינה בנוגע להנחיות שמנעו מהן לפעול בימי הסגרים, היה מוצדק. המספרים בדו"חות מקס סטוק, שבבעלות קרן אייפקס, מראים כי בעוד בקטגוריית מוצרי הכתיבה והציוד לבית הספר נרשמה ירידה קלה במכירות, דווקא בתחום הצעצועים, שבגינו הוגש הבג"ץ על ידי כפר השעשועים ועידן 2000, זינקו המכירות ל-26 מיליון שקל לעומת 18 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. בתחום עולם הבית זינקו מכירות הרשת מ-46 מיליון ל-81 מיליון שקל, וגם בקטגוריית הכלים החד-פעמיים צמחו המכירות מ-16 מיליון שקל ל-24 מיליון שקל.
מכירות הרשת, המשווקת מוצרים לבית במחירי דיסקאונט, זינקו ברבעון הראשון ב-39% והסתכמו ב-258.8 מיליון שקל, מתוכם 51 מיליון שקל מיוחסים לעלייה בחנויות הזהות, ו-21 מיליון שקל למכירות בחנויות חדשות.
ברבעון הראשון לשנת 2021 עלו מכירות הרשת בחנויות הזהות שבבעלות החברה ב-38% מול התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול ימי הסגר, נרשמה עלייה בשיעור של כ-17% מול התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בשל ביקוש גובר למוצרי מטבח, דקורציה, טקסטיל לבית וחומרי ניקוי שהרשת הגבירה את השיווק שלהם בשנת הקורונה. מקס סטוק מפעילה 52 סניפים: 29 חנויות מופעלות בבעלותה באמצעות חברות בנות ונכדות, ו-23 חנויות מופעלות על ידי זכיינים.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון זינק ב-34% ל-99.8 מיליון שקל. אך עלייה בהוצאות הלוגיסטיות שלהן נדרשה מקס סטוק, הקטינו את שיעורו מהמכירות ל-38.5% (לעומת 39.9% ברבעון המקביל ב-2020).
בסגר הראשון מקס סטוק לא עבדה והוציאה את העובדים לחל"ת, אך בסגרים השני והשלישי היא זיהתה את הפירצה בהנחיות והמשיכה לפעול גם בזמן הסגר ולא הוציאה עובדים לחל"ת. בנוסף, היא פתחה שני סניפים חדשים ברמלה (בבעלותה) ובתל אביב (בזכיינות) וכך גדלו הוצאות המכירה והשיווק שלה בכ-10 מיליון שקל ל-38.5 מיליון שקל.
הרווח התפעולי של החברה הסתכם ב-39 מיליון שקל שהיוו עלייה של 32% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והחברה סיימה את הרבעון עם עלייה של 47.6% ל-26.7 מיליון שקל.
מקס חושפת בדו"חות כי במרץ-אפריל 2021 הוגדרה על ידי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה בסטטוס של "יבואן מפר אמון", עד 31 במאי 2021, לאחר שלא עמדה בהוראות הממונה בנוגע למשלוחים מסוימים. במהלך תקופת ההגדרה כיבואן מפר אמון ביצעה החברה שחרור מותנה של סחורה שהיא מייבאת ישירות ודורשת תקינה, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית במכון התקנים. הערבות שמעבירה מקס סטוק היא בהיקף 30% משווי הסחורה הדורשת תקינה. החברה מדווחת כי לא מדובר בסכומים מהותיים ואין להם השפעה על התוצאות הכספיות.
דירקטוריון מקס סטוק אישר ב-24 במאי חלוקת דיבידנד בגובה 70 מיליון שקל שיחולק ביוני הקרוב.
