בלעדיאחרי קריסת המניה: טוקספייס במגעים למכירה בשווי המזומן
בלעדי
אחרי קריסת המניה: טוקספייס במגעים למכירה בשווי המזומן
המקרה של חברת הטיפולים הנפשיים אונליין שהקימו רוני ואורן פרנק עגום במיוחד. החברה, שהפכה לציבורית דרך מיזוג עם ספאק בשלב מוקדם מדי, לא רק גרמה הפסדי עתק למשקיעים, אלא גם כמעט התמוטטה מבפנים בשל החבירה לאחד מזאבי וול סטריט. כך עשתה טוקספייס את הדרך מסטארט־אפ מבטיח שחווה הנפקה לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר, למכירת חיסול לאמריקן וול לפי שווי של כ־200 מיליון דולר בלבד, רגע לפני שנאסד"ק מוחקת אותה מהמסחר
האם החברה הישראלית־אמריקאית אמריקן וול (Amwell) תחלץ את חברת הרפואה מרחוק טוקספייס (TalkSpace), שהקימו בני הזוג אורן ורוני פרנק ושנסחרת כיום בשווי שוק של פחות מ־100 מיליון דולר, מדעיכה עצובה? מי שפעם היתה אחד הסטארט־אפים החמים שיצאו מישראל נמצאת במשא ומתן מתקדם להימכר לחברה שהוקמה על ידי האחים עידו ורועי שיינברג, שגם היא פועלת בתחומי הרפואה מרחוק.
המגעים מתנהלים כעת סביב מחיר של 1.5 דולרים למניית טוקספייס, המשקף שווי של 200 מיליון דולר בלבד לחברה שהונפקה באמצעות ספאק לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר בקיץ 2021. מדובר לכאורה בפרמיה של 150% על מחיר השפל שבו נסחרת טוקספייס בנאסד"ק כעת (60 סנט למניה), אבל למעשה זה רק מעט יותר משווי המזומנים שבקופת החברה שהגיע ל־150 מיליון דולר בסוף הרבעון השלישי. תמורת העסקה תשולם במניות אמריקן וול, שבעצמה צנחה משווי של כמעט 10 מיליארד דולר בשיא בשנה שעברה, לשווי של מיליארד דולר שבו היא נסחרת היום בבורסת ניו יורק (NYSE). מאמריקן וול נמסר כי החברה לא מגיבה לשמועות. את תגובת טוקספייס לא ניתן היה להשיג עד סגירת הגיליון.
אם העסקה אכן תיחתם, יהיה מדובר בהשמדת ערך של כמעט 90% בתוך פחות משנתיים. אמריקן וול כבר ניסתה לרכוש את טוקספייס לפני כמה חודשים, אז עוד לפי שווי של כ־450 מיליון דולר, אבל המשא ומתן התפוצץ. כמו כן, גם חברת MINDPATH מקליפורניה התעניינה בטוקספייס והיתה מוכנה לשלם מחיר דומה. מה שעשוי לדחוף לעסקה הפעם הוא, בין היתר, מכתב ההתראה שקיבלה טוקספייס ביום רביעי האחרון מבורסת נאסד"ק, שם היא נסחרת, ובו היא מוזהרת מפני מחיקה מהמסחר, זאת משום שמניית החברה נסחרת כבר שלושה חודשים מתחת למחיר של דולר אחד, מה שאומר שהיא אינה עומדת בתנאי הסף הבסיסי למסחר בבורסה מוטת הטכנולוגיה. עם זאת, בעבר דחה הדירקטוריון של טוקספייס הצעות שחלקן היו לא רעות, בוודאי בהתחשב במצבה הנוכחי של החברה. בתחילת נובמבר גם מונה לה סוף סוף מנכ"ל קבוע, אחרי שפעלה תחת מנכ"ל זמני במשך שנה שלמה, מאז הדחת המנכ"ל והמייסד המשותף אורן פרנק.
אף שמרבית הפעילות של טוקספייס, שמעסיקה כ־500 עובדים, מרוכזת בארה"ב, שם גם מועסקים רוב העובדים שלה, גם לחוסך הישראלי יש חשיפה לחברה בעקבות אחזקה של בית ההשקעות מיטב וחברת הביטוח מגדל. מיטב השקיע 3 מיליון דולר בחברה ב־2017, בעת שטוקספייס גייסה 31 מיליון דולר בהובלת קרן קומרה קפיטל, והוא מימש חצי מהאחזקה במעמד ההנפקה ברווח משמעותי. כיום בית ההשקעות מחזיק פחות מ־5% ממניות החברה. מגדל ביטוח מחזיקה ב־2 מיליון מניות של טוקספייס. לצד מיטב ומגדל ביטוח, גם לקרנות ההון סיכון הישראליות קומרה קפיטל ופירסטיים יש אחזקות של כ־5% כל אחת בחברה.
סיפורה העגום של טוקספייס הוא המחשה לנזק ההיקפי של תופעת הספאקים שלא מסתכם רק בהפסדים למשקיעים, אלא גם פוגע אנושות בחברה עצמה ובעסקיה. ספאק (SPAC), ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company, הוא למעשה חברה שמנפיקה ומגייסת כספים רק כדי למזג לתוכה חברות פרטיות בתוך פרק זמן מוגדר — לרוב שנתיים. אם הספאק לא מצליח לבצע עסקה בפרק הזמן הזה, החברה מחזירה את הכסף למשקיעים בתוספת ריבית. במהלך 2020—2021 התופעה צברה תאוצה חסרת תקדים בארה"ב, והיקפי הגיוסים של הספאקים הגיעו למספרים מסחררים. לשם המחשה, ב־2021 בוצעו 613 הנפקות ספאק שבהן גוייסו 162 מיליארד דולר — בערך פי 2 בהשוואה לשנה הקודמת. בשל השינויים בסביבה המאקרו־כלכלית, בראשם האינפלציה שגואה והריבית שעולה במטרה להילחם בה, התופעה דעכה בצורה דרמטית השנה (83 הנפקות שבהן גוייסו רק 13.2 מיליארד דולר), וחברות רבות מחזירות את הכספים למשקיעים.
טוקספייס היא דוגמה מובהקת לחברה שהונפקה בטרם עת וכעת נמחקת בטרם עת, והכל בגלל תאוות בצע. החברה למתן טיפול פסיכולוגי מרחוק הוקמה לפני עשר שנים על ידי בני הזוג רוני ואורן פרנק. הרעיון היה מצוין. בקורונה הוא פרח במיוחד, ואז התחילו לזרום אל החברה הצעות רכישה לפי שווי של 700 מיליון דולר, ואפילו 800 מיליון דולר, מחברות ביטוח ומחברות בתחום הטיפול הפסיכולוגי והרפואה מרחוק, שזיהו את הטכנולוגיה הטובה ואת השוק הצמא, גם אם המודל העסקי עוד לא היה מפוצח עד הסוף. בטוקספייס התבססו, בשלב הראשון בעיקר, על הלקוחות הפרטיים, אבל די מהר החלה לחלחל ההבנה כי עלויות רכישת הלקוח הגבוהות, והצורך הקבוע בהשקעה אדירה בפרסום, יקשו בהגעה לרווח. בזמן שהשחיין האולימפי עתיר ההישגים מייקל פלפס גויס לקמפיין הפרסומי שלה, בטוקספייס כבר התחילו לדבר על מעבר לשוק העסקי ומכירת המוצר למעסיקים שייתנו אותו כהטבה לעובדים.
אבל אז הגיעה ההצעה מהספאק, וחלק מבעלי המניות בטוקספייס התבלבלו, הסתנוורו והתקשו לסרב להצעה של 1.4 מיליארד דולר, אף על פי שהיה ברור שמדובר בשווי שלא קרוב למציאות; שכן הגיוס הפרטי האחרון של החברה התקיים ב־2019 לפי שווי של 300 מיליון דולר. ההכנסות, שהסתכמו ב־74 מיליון דולר, עוד היו רחוקות מלהצדיק את השווי, ובעיקר היתה ההבנה שצריך ללכת לשינוי המודל העסקי, מה שכמובן יפגע בצמיחה בטווח המיידי. המייסדים אורן ורוני פרנק התנגדו להנפקת הספאק המוצעת, וכך גם חלק מבעלי המניות, אבל מספר גדול יותר של בעלי מניות רצו את האקזיט הגדול והמהיר. הפיתוי הזה, שאמנם הזרים לקופת החברה 250 מיליון דולר - ולא פחות חשוב מכך, 300 מיליון דולר לקרנות ולמייסדים - הוביל לכך שהיא הונפקה ערב תחילת מהלך גדול של שינוי כיוון במודל העסקי.
במדרף אחרי האקזיט נראה כי בקרנות פספסו, או שמא התעלמו, את עברו של דאג בראונסטיין - מי שעמד בראש חברת הספאק שהציעה לטוקספייס להתמזג איתה - שהיה אמנם בעבר סמנכ"ל של הבנק הגדול בארה"ב ג'יי.פי מורגן, פרט שהודגש על ידי הספאק, אבל בשנים האחרונות עומד בראש קרן הגידור הדסון, שנחשבת לקרן אקטיביסטית ואגרסיבית למדי.
כך, למשל, הקרן של בראונסטיין ניהלה מאבק מתוקשר מול דויטשה בנק ב־2018. שנה לאחר מכן, ב־2019, ניהל בראונסטיין מאבק להחלפת הדירקטוריון בחברת USA TECHNOLOGIES, לאחר שהגיע לאחזקה של 16% בחברה, שבסופו הוא ניצח, קיבל שמונה מושבים בדירקטוריון והוביל מהלך של שינוי שם החברה ומיתוגה מחדש. בתחילת 2021 החל מאבק נאסף סביב חברה בשם EHEALTH שהותקפה במקביל גם על ידי קרן סטארבורד, קרן אקטיביסטית נוספת שידועה באגרסיביות שלה, ושלאחרונה נכנסה לפוזיציה משמעותית ב־WIX הישראלית. לנוכח העבר הזה, אף אחד לא היה צריך להיות מופתע במיוחד מכך שבראונסטיין יוביל מהלך להחלפת ההנהלה של טוקספייס כולה, כולל בני הזוג המייסדים, כפי שאכן קרה זמן קצר לאחר שהמיזוג הושלם וטוקספייס הפכה לחברה ציבורית.
היום, כמובן, אותן הקרנות שמכרו חבילות נאות של מניות כבר לא רוצות ששמן ייקשר לאירוע של טוקספייס. עכשיו היא הבעיה של המשקיעים הקטנים שקנו את הסחורה על בסיס המספרים שניתנו במצגות שהוצגו טרם הפיכת החברה לציבורית. אף שבצילום המסורתי מפתיחת המסחר במניה בנאסד"ק אפשר לזהות לא מעט מהפרצופים של המשקיעים בטוקספייס, היום הם מחוץ לתמונה.
4 צפייה בגלריה
רוני ואורן פרנק, מייסדי טוקספייס. בני הזוג נדחקו החוצה מהחברה חמישה חודשים בלבד אחרי ההנפקה
(צילום: talkspace)
כך, למשל, המשקיעה הישראלית הבולטת, קרן ההון סיכון קומרה, שהחזירה לעצמה את ההשקעה כבר בסקנדרי שהיה חלק מההנפקה, סירבה לענות לשאלות של "כלכליסט" בנוגע לעתידה של טוקספייס, אף שהיא עדיין מחזיקה בכ־5% ממניות החברה, כפי שעולה ממסמכים שהוגשו לרשות ני"ע האמריקאית (SEC). המשקיעים הנוספים בטוקספייס הם בעיקר קרנות זרות. המשקיעה הראשונה בחברה, קרן פירסטיים הישראלית של אילן שילוח (מבעלי משרד הפרסום מקאן־אריקסון שאורן פרנק עמד בראשו בעבר), יונתן בן ארצי וניר טרלובסקי, שהשקיעה לראשונה בטוקספייס לפי שווי של 5 מיליון דולר בלבד, עוד לא התייאשה לגמרי, ומנסה להילחם באנשי הספאק בניסיון לשכנע אותם להאיץ את שינוי המיקוד העסקי של טוקספייס ולמנות לה מנכ"ל. לפני חודשים אחדים שיגרה הקרן, שעדיין מחזיקה בכ־5% ממניות החברה, מכתב בשמה ובשם כמה בעלי מניות נוספים לדירקטוריון בדרישה למנות מנכ"ל קבוע בדחיפות ולהציג תוכנית אסטרטגית לעתיד.
לפני שבוע הודיעה טוקספייס על מינויו של ג'ון כהן למנכ"ל, במה שיכול להיראות כמו ניסיון אחרון לאושש את החברה. אבל ייתכן שהדבר בכלל מצביע על כך שלבראונסטיין יש פשוט יעדים אקטיביסטיים מעניינים יותר בוול סטריט של היום. יום אחרי המינוי פורסמו הדו"חות הכספיים של טוקספייס שחשפו היעדר צמיחה לצד זינוק בהפסדים. מתחילת השנה היא הפסידה 61 מיליון דולר על הכנסות של 89 מיליון דולר, המשקפות עלייה של 6% בלבד לעומת התקופה המקבילה ב־2021. המספרים האלה רחוקים מאוד מהתחזיות להכנסות של 200 מיליון דולר ב־2022 שניתנו במצגות האופטימיות שהוצגו לקראת המיזוג עם הספאק. החברה כבר ערכה סבב פיטורים נרחב ומעריכה כי תבצע קיצוצים נוספים גם ברבעון הנוכחי כדי לעצור את הדימום במזומנים.
הסיפור של טוקספייס יכול ללמד יזמים לא מעט על מאחורי הקלעים של הסטארט־אפים הזוהרים ביותר, כפי שהיתה טוקספייס אי שם ב־2020, ועוד יותר על הנעשה בחדרי הישיבות המרווחים של קרנות ההון סיכון שחורצות את גורלם.
במקרה של טוקספייס, לא מדובר רק בעוד סיפור של נפילה במניה, אלא במה שנראה כמו סיפור של השתלטות, תחילה מרצון לכאורה, של אנשי הספאק על החברה, ובהמשך זה עבר לפסים עוינים יותר. כרגע, כולם בטוקספייס מסוכסכים עם כולם ובינתיים החברה דועכת. המייסדים כבר לא שם, לאחר שנשלחו הביתה חמישה חודשים בלבד אחרי ההנפקה. בראונסטיין, ששימש כיו"ר ויוזם הספאק, התמנה למנכ"ל זמני לאחר פרישתם של בני הזוג הישראלים, תוך שהוא מגייס את אשתו סמרה בראונסטיין לתפקיד סמנכ"לית השיווק בטוקספייס. בהמשך נדחק החוצה גם מייקל הירשהורן, סמנכ"ל התפעול שהיה מיועד להתמנות למנכ"ל בהמשך הדרך. הסיבה הרשמית לשליחתו הביתה של הירשהורן עסיסית במיוחד - אנשיו של בראונסטיין טענו כי הירשהורן הלך מכות עם ברמן במהלך אירוע חברה. לרעתו של הירשהורן פעלה גם היסטוריה של התנהלות בעייתית, לאחר שנאלץ להתפטר מתפקיד סמנכ"ל כספים ב־TELADOC, אחת השחקניות הגדולות בשוק הרפואה מרחוק, שגם התעניינה ברכישת טוקספייס בעבר, בעקבות רומן שניהל שם עם אחת העובדות.
החלק העצוב בסיפורה העגום של טוקספייס - שהייתה יכולה להפוך לזרוע משמעותית בפעילות של חברה כמו TELADOC, אילו הייתה משכילה לבחור בעסקת מכירה מעמדת עצמה כשהיא חברה מבטיחה שזוכה לשווי של 700-800 מיליון דולר - לא טמון רק בהפסד הגדול לציבור המשקיעים, אלא גם במה שנראה כמו סיפור של ספאק שסיבך חברה שפיתחה מוצר חשוב בעל ערך לבריאות הציבור, מה שיכול היה להיות מתורגם גם להרבה מאוד כסף. לשם המחשה, אמריקן וול עצמה העריכה באחרונה כי השוק הפוטנציאלי לטיפול נפשי מרחוק עשוי להגיע ל־52 מיליארד דולר, תחזית שמבהירה את הסכום שיכלו לקבל המשקיעים בטוקספייס תמורת מניותיהם, אם לא היתה מגיעה למצבה הנוכחי.
