ארקיע מיועדת להפוך לזרוע התיירות במיזוג עם אל על
ארקיע מיועדת להפוך לזרוע התיירות במיזוג עם אל על
אל על דיווחה על המיזוג המתוכנן לפני יומיים, אך ל״כלכליסט״ נודע כי המגעים בין שתי החברות נמשכים כבר כמה שבועות, וגם משרד האוצר נמצא בסוד העניינים. עוד נודע כי הצדדים קיימו שיחות ראשוניות עם רשות התחרות, שלא פסלה את המהלך
האם בקרוב תיווצר בישראל חברת תעופה ענקית במונחים מקומיים שתחלוש על מרבית השוק? לפני יומיים דיווחה אל על לבורסה כי היא מקיימת מגעים ראשונים למיזוג עם ארקיע, כשעל השולחן מונחת האפשרות שאל על תרכוש את ארקיע ותקצה לבעלי המניות של ארקיע מניות באל על.
החברה אמנם דיווחה לבורסה כי הדבר נודע לה באותו היום, 23 דקות לפני שפורסם הדיווח, אולם ל"כלכליסט" נודע כי המגעים בין שתי החברות נמשכים כבר כמה שבועות. כמו כן, גם משרד האוצר נמצא בסוד העניינים והוא אף מברך על המגעים. "הקורונה חידדה את הצורך בייעול ומיצוי יתרונות לגודל", אומרים גורמים באוצר. עוד נודע כי הצדדים קיימו שיחות ראשוניות עם רשות התחרות, שלא פסלה את המהלך.
בקרב שתי החברות מעריכים כי בסופו של דבר ניתן יהיה לקבל את האישורים הרגולטוריים הנדרשים, וזאת עקב מצבה הקשה של תעשיית התעופה. זאת חרף העובדה שלאחר המיזוג, אם יצא לפועל, יפעלו בישראל רק שתי חברות תעופה — אל על־ארקיע וישראייר, כשהראשונה תהיה גדולה פי כמה מהאחרונה. כמו כן, המיזוג המדובר עשוי להקל על האוצר.
אל על וארקיע נמצאות, כל אחת בנפרד, במגעים מול האוצר לקבלת חבילת סיוע נוספת. אל על קיבלה כבר 210 מיליון דולר על חשבון טיסות עתידיות של אנשי אבטחה, ואילו ארקיע קיבלה ערבות מדינה לקבלת הלוואות של עד 100 מיליון שקל. המגעים הנוכחיים מול אל על לא מתקדמים. המדינה דורשת שבעל השליטה קני רוזנברג יזרים לחברה 42 מיליון דולר שלהם התחייב ושהחברה תמכור מטוסים, ואז המדינה תזרים עוד 50 מיליון דולר בתמורה. אל על מצידה דורשת מענק של 100 מיליון דולר. ארקיע דורשת מענק של 35 מיליון דולר. אם שתי החברות יתמזגו, ייתכן שהמדינה תוכל להסתפק בתמיכה פחותה, הגם שברור שהדרישות של חברות התעופה לא ייענו במלואן.
כיום אל על נשלטת בידי משפחת רוזנברג (39.6%), וארקיע מוחזקת על ידי האחים נקש (70%) והעובדים (30%). אל על נסחרת בבורסה לפי שווי של 620 מיליון שקל, ואילו בתחילת השנה ארקיע בחנה אפשרות להיכנס לבורסה המקומית באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי לפי שווי של 130-100 מיליון שקל. בהנחה שהמיזוג בין שתי החברות, אם יצא לפועל, יתבצע על בסיס שוויים דומים, שווי החברה הממוזגת של אל על וארקיע יעמוד על עד 750 מיליון שקל. במקרה כזה, משפחת רוזנברג תחזיק כ־32% מהחברה הממוזגת, בעוד האחים נקש יחזיקו כ־12% ממנה. עם זאת, אם העסקה תצא לפועל, השווי של החברות לצורך המיזוג ייקבע בשיחות ביניהן. כמו כן, בארקיע מדגישים כי החברה בוחנת אופציות נוספות.
ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת השיחות בין הצדדים מסתמן המתווה שלפיו ארקיע תהיה הזרוע המוזלת של אל על, מה שמכונה Low-Fare, וכן זרוע התיירות. כלומר, החברה שדרכה חברת התעופה הממוזגת תשווק חבילות נופש ותיירות. זאת משום שאל על נתפסת על ידי שני הצדדים כחברה שפעילות השיווק שלה היא החלשה יותר. לפי גורמים בשתי חברות התעופה, שירותי הקרקע של ארקיע מפותחים יותר והחוזקה היחסית שלה בעולמות התיירות היא פתח לרווחיות גבוהה יותר. כמו כן, מיזוג החברות יגדיל את צי המטוסים, שכן ארקיע מביאה איתה 6 מטוסי איירבאס, שיצטרפו ל־45 מטוסי הבואינג של אל על (27 מתוכם בבעלות), מה שיאפשר לחברה הממוזגת לפעול ביותר קווים וכן להשיג עמדת מיקוח טובה יותר מול יצרניות המטוסים בעסקאות עתידיות.
בנוסף, המיזוג יוכל לחסוך בעלויות משום שהוא יביא לאיחוד מטות. ל"כלכליסט" נודע כי במקרה של מיזוג רוב עובדי החברה יישארו והמפוטרים יהיו מקרב עובדי אל על, וזאת בהמשך לדרישת ההתייעלות של האוצר שבמסגרתה החברה נדרשת להיפרד מ־1,500 עובדים. אל על מעסיקה כיום 2,800 עובדים ואילו ארקיע מעסיקה 450 עובדים.
סוגיה שהתשובה לה אינה חד־משמעית היא נושא העבודה בשבת. אל על והחברה־הבת סאן דור אינן טסות בשבת, וזאת בהתאם לדרישה של משפחת רוזנברג. במקרה שהחברה תתמזג עם ארקיע, שטסה בשבת, והנקשים יהפכו לשותפים בחברה אך לא לבעלי שליטה, משפחת רוזנברג תידרש לעשות חושבים מחדש וייתכן שתיאלץ לשנות את דעתה.
בשנים האחרונות נעשו נסיונות למיזוג בענף התעופה המקומי. ב־2017 בלמה רשות התחרות את המיזוג של ישראייר וסאן דור משום שלטענתה הדבר היה פוגע בקו לאילת. לפני כשנה הציעה משפחת נקש לאל על להתמזג עם ארקיע, אך המגעים לא הבשילו. כעת, בשל משבר הקורונה, נראה ששני הצדדים מוכנים לשקול את הדבר מחדש ברצינות רבה יותר, ושהרגולטור מוכן להגמיש עמדות.
השאלה הגדולה היא האם המיזוג, אם ייצא לפועל, יהיה חבל ההצלה של אל על? במחצית הראשונה של 2021 החברה הפסידה 166 מיליון דולר, וזאת בהמשך להפסד של 530 מיליון דולר ב־2020. הגירעון בהון החוזר של אל על בסוף יוני עמד על 307 מיליון דולר. רוזנברג, שהשקיע 360 מיליון שקל בחברה במסגרת ההנפקה שבוצעה בספטמבר 2020, שבאמצעותה הפך לבעל השליטה, מופסד כבר כ־120 מיליון שקל על הנייר, שכן כיום אחזקותיו שוות 240 מיליון שקל בלבד.
