בלעדילמגבלת הפידיונות של פאגאיה נוספה תשואה שלילית חריגה
בלעדי
למגבלת הפידיונות של פאגאיה נוספה תשואה שלילית חריגה
פאגאיה אופורטיוניטי, קרן האשראי הצרכני של חברת הפינטק, הציגה במאי תשואה שלילית של 4.9% - הגרועה בתולדותיה - הן בשל כשלי אשראי והן בשל שיערוך כלפי מטה נוכח סיכוני המאקרו. הנהלת פאגאיה אופורטיוניטי הסבירה למשקיעים שאם גל הפדיונות יימשך, אתגרי הנזילות יתגברו
המשקיעים בקרן האשראי הצרכני של חברת הפינטק פאגאיה, פאגאיה אופורטיוניטי, סופגים מכה נוספת. ממסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי במאי הציגה הקרן תשואה שלילית של 4.9% - התשואה השלילית העמוקה בתולדותיה, שגם נחשבת חריגה בענף הלוואות ה־P2P. התשואה הזו, בשילוב ההגבלות שהטילה הנהלת הקרן על הפדיונות ממנה, מייצרת קושי ניכר עוד יותר למשקיעים בגזרת הנזילות.
תשואה שלילית בתחום ה־P2P יכולה לנבוע משני מקורות: דיפולט של הלווים שמייצר הפסד למלווים, או שיערוך שלילי לתיק האשראי בשל צפי לעלייה בדיפולטים על רקע עליית הריבית בארה"ב, שם פועלת הקרן. "הגופים בענף נוהגים למחוק הלוואה לא משולמת אחרי 120 יום", הסביר גורם בכיר בענף האשראי והוסיף כי "לכן מחיקות כאלו הן רציפות, ומשום כך אינן מסבירות את התנודתיות החדה שמאפיינת את קרן פאגאיה בחודשים האחרונים". להערכת אותו בכיר, האפשרות הראשונה היא כנראה האחראית לתשואה השלילית, או לפחות למרביתה.
בשיחת ועידה שערכו נציגי הקרן עם משקיעים הוסבר כי מקור התשואה השלילית בהלוואות שניתנו בסוף 2021 ותחילת 2022, "שהיו מתחת לציפיות בענף האשראי הצרכני". כלומר, מדובר בכשלי אשראי. עוד הסבירו כי יש צפי לדיפולטים נוספים בשל העלייה בסיכון בענף כולו.
אולם מהמסמכים שהגיעו ל"כלכליסט" עולה כי הלוואות P2P הן רק 26% מתיק הנכסים של הקרן. 17.2% מהנכסים הם הלוואות של כרטיסי אשראי שהקרן רכשה בנפרד, ויתר התיק מושקע באיגוח של אשראי ואפיקים ממונפים, וזאת בהתאם לתקנון. לפני כחצי שנה היוו הלוואות P2P חצי מנכסי הקרן, ובמילים אחרות, פאגאיה פעלה כדי לגוון את נכסי הקרן, ככל הנראה על רקע העלייה בסיכון, אבל נראה שהדבר לא השתלם לה.
את דצמבר 2022 סגרה הקרן בתשואה שלילית של 1.7% על רקע שיערוך התיק כלפי מטה. באותה עת העבירה פאגאיה למשקיעים מסר שזהו השיערוך השלילי האחרון. אולם כעת היא ביצעה הפחתה נוספת, כך שמתחילת השנה התשואה השלילית שלה עומדת על 3.5%.
התשואה השלילית מוצגת למשקיעים לאחר החלטה שעוררה את זעמם — להגביל את הפדיונות. החודש הודיעה הנהלת הקרן כי מי שיבקש למשוך את כספו יוכל לקבל רק 10% מהסכום מדי רבעון, מה שאומר שמלוא המשיכה תיענה בתוך שנתיים עד שנתיים וחצי במקרה הטוב. אלא שמדובר במנגנון המוכה "כיס צדדי" (Side Pocket), שגם מעליו מתנוססים סימני שאלה. לאחר בקשת הפדיון יועברו 10% מההשקעה לחשבון צדדי פעם בשלושה חודשים, וממנו יועברו תשלומים על בסיס התשואות והריביות שהתקבלו מהקרן — כלומר, לא 10% מהסכום, אלא תזרים המזומנים שיתקבל מאותם 10%. תזרים המזומנים מההלוואות של פאגאיה עומד על 6.8% ונמצא בירידה מתמשכת. החלטה זו של הנהלת הקרן מונעת מהמשקיעים כמעט לחלוטין לפגוש את כספם עד שינוי המנגנון.
הנהלת פאגאיה בישראל, בהובלת המנכ"לית קרן דנציגר, הסבירה למשקיעים המקומיים שקשיי הנזילות בקרן ובקשות המשיכה הגבוהות באחרונה מסכנים גם את אלה מהמשקיעים שאינם מבקשים לעזוב, מאחר שגל הפדיונות, אם ימומש, יחייב את מכירת הנכסים הטובים והנזילים, בעוד המשקיעים הנותרים יישארו עם הנכסים המתאגרים. עוד הוסבר להם כי קרנות דומות ומובילות, כמו בלקסטון, בלקרוק ומורגן סטנלי, נקטו שיטה דומה.
קרן פאגאיה אופורטיוניטי הוקמה ב־2018 ושווקה כהשקעה "יוקרתית" למשקיעים כשירים בישראל, ארה"ב ואירופה, ורף הכניסה היה מיליון דולר. גיוסי הכספים גדלו במיוחד לאחר 2020, שבה נרשמו שיערוכים כלפי מעלה של תיק ההלוואות. הקרן סיימה את 2020 בתשואה של 13.9%. בשיאה ניהלה הקרן 1.4 מיליארד דולר, והיתה הגדולה בישראל לאשראי צרכני. הקרן נהפכה למנוע הכנסות משמעותי עבור החברה־האם פאגאיה טכנולוגיות, שנסחרת בנאסד"ק, שכן היא גובה דמי ניהול של 1.25% מהנכסים ו־20% דמי הצלחה, אם תשואת הקרן חוצה 8%. נכון לסוף מאי הקרן מנהלת 1.1 מיליארד דולר.
באפריל שלחו עוה"ד גיא גיסין ורונן וינוגרד מכתב בשם כמה משקיעים פרטיים ופמילי אופיסס, ובו דרשו מידע נוסף על הקרן, אפשרות לפדות את הכספים במלואם, ואיימו בתביעה אם לא ייענו.
פאגאיה הציבורית, החברה־הסבתא של קרנות פאגאיה, הוקמה ב־2016 ונכנסה לנאסד"ק ב־2022 דרך מיזוג עם ספאק לפי שווי 8.5 מיליארד דולר. בתוך זמן קצר נסקה ל־20 מיליארד דולר, והפכה לרגע לחברה הישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק. אולם מאז צנח שווי השוק, והוא עומד כיום על 825 מיליון דולר בלבד.
