הדולר עולה ל-4.08 שקלים, משלים זינוק של מעל ל-6% מתחילת המלחמה
הדולר עולה ל-4.08 שקלים, משלים זינוק של מעל ל-6% מתחילת המלחמה
היורו מטפס ל-4.30 שקלים ועולה מתחילת המלחמה בכמעט 6%; באירופה הותירו את הריביות על כנן; בארה"ב נרשמה צמיחה כלכלית מרשימה ברבעון השלישי - מעל הצפי; הפיחות במטבע היפני נמשך - נופל מתחת ל-150 ין לדולר, רמתו הנמוכה מאוקטובר 2022
עליות במטבעות הזרים לעומת השקל - הדולר מתחזק ל-4.08 שקלים, משלים זינוק של 6.3% מתחילת המלחמה. היורו על 4.30 שקלים, עולה מתחילת המלחמה ב-5.8%.
בשווקים הגלובליים היורו יורד ב-0.3% ל-1.053 דולר - אחרי הודעת הריבית של הבנק האירופי ונתוני התוצר בארה"ב. הבנק האירופאי הותיר את הריבית על הפקדונות ללא שינוי, על 4% (השארת ריבית ראשונה אחרי 10 העלאות ברצף מאז יולי 2022), ואת הריבית על היורו ללא שינוי, על 4.5%.
הכלכלה האמריקאית התחזקה משמעותית ברבעון החולף לעומת הרבעון שלפניו: התמ"ג בארה"ב צמח ברבעון השלישי ב-4.9% בקצב שנתי (לעומת הרבעון השלישי של 2022), ומעל התחזיות ל-4.7%. ברבעון השני של השנה רשמה ארה"ב עלייה של 2.1% בתוצר.
הפיחות בין נמשך והוא נסחר היום ב-150.43 ין לדולר (ובהמשך התחזק מעט), רמתו הנמוכה ביותר מאז 21 באוקטובר 2022 -אז קפץ הדולר עד ל-151.95 ין, רמתו הגבוהה מאז תחילת שנות ה-90.
הירידה הנוכחית של הין נחשב למהותית מאד, שכן הרשויות ביפן רמזו כמה פעמים כי הם יתערבו בשוק כדי לתמוך במטבע אם יפול מתחת ל-150 ין לדולר.
הבנק המרכזי של יפן, שבניגוד לבנקים מרכזיים מובילים בעולם שומר על רמת ריבית נמוכה מאד, מכר ברבעון האחרון של 2022 דולרים כדי לבלום את הפיחות החד במטבע המקומי.
מכירת מט"ח מצד בנקים נחשבת לצעד חריג מאד (שכן הוא מסכן את יתרות המטח של הבנק המוכר) ולפני שבועיים בחר בנק ישראל בצעד דומה, כדי לבלום פיחות חד בשקל בעקבות פרוץ המלחמה (לאחר שנים של רכישות מט"ח כדי למנוע ייסוף חד מדי).
בשבוע הבא צפוי הבנק המרכזי של יפן לפרסם את ההחלטה המוניטארית הבאה שלו ולפי כמה כלכלנים הוא עשוי להרחיב את טווח התשואה האפשרי בתשואות האג"ח שלו.
ראש הממשלה היפני פומיו קישידה (Fumio Kishida) אמר בשבוע שעבר לפרלמנט כי הפיחות המהיר בין הוא בעיה מבחינת המדינה והממשלה שלו תעבוד עם הבנק המרכזי, והם ינקטו בצעדים הנדרשים בהתאם להתפתחויות.
