השקל מתחזק אחרי קביעת השער היציג: הדולר נסוג ל-3.74 שקלים
השקל מתחזק אחרי קביעת השער היציג: הדולר נסוג ל-3.74 שקלים
הדולר נחלש ב-1% מול שערו היציג לפני פחות משעתיים, היורו יורד ב-0.8% ל-4.068 שקלים; משקיעי המט"ח ממתינים לתגובה של בנק ישראל - החלטת הריבית הבאה צפויה בעוד שבוע וחצי
הדולר נחלש ב-1% מול השקל, מאז שערו היציג שנקבע לפני כשעה וחצי. המטבע האמריקאי נסוג לרמה של 3.74 שקלים, אחרי שהבוקר טיפס ל-3.79 שקלים והיום בצהריים נקבע שערו היציג ברמה של 3.78 שקלים.
גם היורו נחלש בשעה זו מול המטבע הישראלי, ויורד ב-0.8% ל-4.068 שקלים. שערו היציג של המטבע האירופי נקבע היום בצהריים ברמה של 4.1 שקלים.
מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.5% בחישוב חודשי, בהתאם לתחזית, כך לפי הנתונים שפורסמו אתמול. האינפלציה השנתית ירדה ל-3.7%, מול 3.8% בספטמבר ו-4.1% באוגוסט. בכך ממשיכה האינפלציה השנתית להתקרב לתקרת יעד יציבות המחירים של בנק ישראל העומדת על 3%.
ההנחה היא כי המלחמה היא אירוע בעל אופי "דפלציוני". הערכות הקודמות דיברו על חזרה אל תוך יעד יציבות המחירים (כאמור, בין 1% ל-3% אינפלציה שנתית) כבר ברבעון הראשון או השני של 2024, אך ייתכן כי מדד נובמבר ודצמבר יפתיעו.
בהתאם, האפשרות של העלאת ריבית ירדה לגמרי מהפרק עם פרוץ המלחמה - ועכשיו כבר מדברים על מהלך בכיוון ההפוך.
החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה בעוד שבוע וחצי, ביום שני 27 בנובמבר. ההערכות הן שהבנק לא ישנה את הריבית, העומדת על 4.75%, אך בהתאם להתפתחויות המלחמתיות ולתנועות במט"ח, הוא עשוי להוריד אותה בפגישה הבאה, של 1 בינואר.
הנגיד אמיר ירון הדגיש בשבועות האחרונים שכל עוד הבנק פועל בשוק המט"ח (מוכר דולרים) וכל עוד היציבות הפיננסית של המשק הישראלי לא חוזרת לעצמה, אין כוונה לבצע תפנית במדיניות המוניטרית.
במקביל לפעילות בשוק המט"ח ולהחלטות הריבית, בבנק ישראל מוביל בשבועות האחרונים מהלכים לצמצום הסיכונים בבנקים ולחיזוק האשראי לעסקים. אתמול הוא פרסם מסמך שבו הוא ממליץ לממשלה על ניהול תקציב מלחמה נכון. "יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך", נאמר במכתב שפרסם הבנק.
דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם, התייחס להשלכות השילוב של המדיניות המוניטארית והמצב הבטחוני על מדיניות ההשקעות. "הריבית הגבוהה הפכה את סקטור המניות לפחות אטרקטיבי, ולכן עברנו באופן כללי ממניות לחוב. אבל מעבר לריבית, בסופו של דבר, העניין העיקרי הוא ניהול סיכונים. ההשקפה שלנו היא שבישראל יש סיכון ביטחוני שכנראה הוערך בחסר בשנים האחרונות", אמר ירדני.
