מסחר תנודתי במט"ח: הדולר מתאושש ונסחר מעל ל-3.72 שקלים
מסחר תנודתי במט"ח: הדולר מתאושש ונסחר מעל ל-3.72 שקלים
הדולר נחלש מוקדם יותר מתחת ל-3.71 שקלים; היורו יורד לסביבת 4.03 שקלים; מיטב: "לרוב אין קשר בין גובה הריבית לתנודתיות בשוק המט"ח בישראל"
עלייה חזקה בשקל בפתיחת שבוע המסחר נבלמה מעט, בצל התחדשות הלחימה בדרום בסוף השבוע: הדולר נחלש מוקדם יותר מתחת ל-3.71 שקלים, אך עתה מטפס מעל ל-3.72 שקלים. היורו יורד ל-4.03 שקלים. בשווקים הגלובליים: היורו והפאונד נסוגים, נסחרים תמורת 1.083 דולרים ו-1.263 דולרים בהתאמה.
הדולר-שקל סגר ביום שישי שבוע תנודתי מאד, במהלכו ירד הדולר באופן עקבי ובמהירות יחסית ביחס לשקל - התמונה השתנתה בחמישי, לנוכח ההערכות בשוק כי ההפוגה צפויה להסתיים והלחימה תתחדש.
הדולר ירד בשבוע שעבר מתחת ל-3.69 שקלים טיפס בחמישי, בעקבות הציפיות הללו, למעל 3.72 שקלים. הוא המשיך לעלות בשישי עד ל-3.74 שקלים. היציג נקבע בשישי על 3.739 שקלים אך לאחר קביעת היציג הדולר חזר לרדת, עד למתחת ל-3.72 שקלים.
בסה"כ איבד הדולר בשבוע שעבר 0.5% מול השקל - זאת במקביל להחלטה של בנק ישראל בשני שעבר להותיר את הריבית ללא שינוי, על 4.75%. המסר של הנגיד אמיר ירון בהודעת הריבית היה כי נדרשת עוד התבססות ביציבות של השקל לפני הורדת ריבית. "כלל לא בטוח שתנאי זה יתקיים עד ישיבת הריבית הבאה, ב-1 בינואר", אומרים בלידר, ובהתאם, לדבריהם: "להערכתינו שוק האג"ח מתמחר הורדת ריבית מהירה מדי".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, אינו מקבל את הרציונל של הנגיד, בנוגע להמתנה הנדרשת כאמור להתייצבות במט"ח. "בנק ישראל טוען שאי שינוי בריבית מסייע לשמור על יציבות פיננסית, בפרט בשוק המט"ח. זה היה כנראה נכון בהלם ההתחלתי שגרמה המלחמה. ככל שעובר זמן ומתגבשות הערכות לגבי התסריטים השונים, אי שינוי בריבית מאבד משמעות כגורם שמחזק יציבות פיננסית.
"בדרך כלל, אין קשר בין גובה הריבית לתנודתיות בשוק המט"ח בישראל. הפרשי הריביות זה הגורם הכי פחות משפיע על שערי החליפין במצבים כמו זה שאנו נמצאים בו", אומר זבז'ינסקי, ומדגיש: "ללא קשר אם בנק ישראל יתחיל להוריד ריבית או לא, השקל עלול להיות מפוחת במהירות בגלל התפתחויות ביטחוניות, פוליטיות ואחרות והריבית הגבוהה לא תמנע זאת".
בשורה התחתונה, מציין זבז'ינסקי, החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי גם בישיבה של ינואר תפגע בכלכלת ישראל. "הריבית הריאלית בישראל עלתה מתחילת המלחמה, בניגוד לירידה די חדה במדינות האחרות. כתוצאה, הפער בין הריבית הריאלית בישראל לבין ארה"ב עלה משמעותית (הפך לפחות שלילי) בכל הטווחים. כך שבפועל, בזמן המלחמה בישראל היה הידוק במדיניות המוניטארית."
