תנועות מתונות במט"ח גם אחרי החלטת הריבית, הדולר סביב 3.67-3.68 שקלים
תנועות מתונות במט"ח גם אחרי החלטת הריבית, הדולר סביב 3.67-3.68 שקלים
היורו סביב 3.99 שקלים; בנק הותיר את הריבית כצפוי על 4.5%; מיטב: "השוק מגלם הורדת ריבית אחת לכל היותר עד לסוף השנה, לעומת חמש הורדות לפני שלושה חודשים"
תנועות מתונות במט"ח גם לאחר הודעת הריבית של בנק ישראל: הדולר נסחר בין 3.67-3.68 שקלים, היורו נסחר סביב 3.99 שקלים.
בשווקים העולמיים: היורו עולה ב-0.1% ונסחר ב-1.085 דולר; ביפן הדולר ללא תנועה מהותית, נסחר ב-156.8 ין.
בנק ישראל הותיר כצפוי את הריבית על 4.5%. הפעם לא יתלווה להודעה עדכון תחזיות (הבנק יפרסם תחזיות מעודכנות בישיבה הבאה, של 8 ביולי), כך שגם בהיבט הזה העניין בהודעה מוגבל יחסית.
"בהחלטות הריבית האחרונות בנק ישראל הדגיש את השיקול של 'הסיכונים הגיאופוליטיים' והשפעתם על השקל בתור שיקול דומיננטי בהחלטות שלו. לא נראה שרמת הסיכון פחתה, אף שמאז החלטת הריבית האחרונה השקל יוסף ב-2.2% מול סל המטבעות", אמרו כלכלני לידר, בראשות יונתן כץ.
"גם ההפתעה מכיוון האינפלציה, עם עלייה חודשית של 0.8% במדד המחירים של אפריל, נלקחת בחשבון בשיקולי בנק ישראל, בנוסף לסיכוני האינפלציה בהמשך והעלייה בציפיות האינפלציה הן בשוק ההון והן בקרב החזאים", הוסיפו בלידר.
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, "ציפיות האינפלציה עלו בשבועות האחרונים, במיוחד לטווחים הקצרים והבינוניים, והובילו לעוד 'כיווץ' בציפיות להורדת הריבית ע"י בנק ישראל. השוק מגלם כעת הורדת ריבית אחת לכל היותר בשנה הקרובה, לעומת חמש הורדות לפני 3 חודשים".
זבז'ינסקי טוען שהבנק המרכזי דווקא כן צריך היה לשקול הורדת ריבית. "בנק ישראל צריך לשאול את עצמו, האם אי הורדת ריבית עוזרת להשיג את יעד האינפלציה? להערכתנו, כאשר כל העלייה בקצב האינפלציה שהתרחשה בתקופה האחרונה היא תוצאה של צעדי הממשלה (תקציב) ושל העלייה במחירי הטיסות לחו"ל, גורמים שאין לריבית השפעה עליהם, התשובה לשאלה היא שלילית.
השאלה הנוספת שצריך לשאול בנק ישראל את עצמו, האם אי הורדת הריבית עוזרת לשמור כעת על יציבות פיננסית? לדעתנו, גם התשובה לשאלה זו שלילית. הפחתה עד ביטול הציפיות להורדת הריבית, שהתרחשו לא רק בגלל מדדי המחירים שהיו גבוהים מהתחזיות, אלא גם על רקע גישה מאוד זהירה של בנק ישראל, הובילה לירידה משמעותית בביקוש לאג"ח הממשלתיות - התפתחות שעלולה להחריף ולגרום לפגיעה ביציבות הפיננסית".
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של אגם לידרים, מציין כי שינוי אפשרי בניסוח של הודעת הריבית עשוי להיות משמעותי: "מאז תחילת השנה בנק ישראל מציין במשפט הפתיחה של ההודעה ש'על רקע המלחמה, ...תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית'. מתוך ארבעת האינדיקטורים האלו – בשלושה היו שינויים משמעותיים מאז ההחלטה הקודמת".
גרינפלד: "האינפלציה ממש לא מתכנסת ליעד וצפויה להישאר מעל היעד במשך רוב השנה הקרובה. המדיניות הפיסקאלית רק הולכת ומתבדרת כאשר עלויות המלחמה הולכות וגדלות והגירעון צפוי להיוותר גבוה גם בשנים הבאות. מצד שני, ההתאוששות בפעילות הכלכלית מאבדת מומנטום. לכן, שינוי כלשהו במשפט הפתיחה יראה שבבנק ישראל מחשבים מסלול מחדש ושתוואי המדיניות המוניטארית צפוי להתעדכן כבר בתחזיות הקרובות באופן מהותי".
